חריגות השכר במגזר הציבורי: עובדי עירייה נדרשו להחזיר מאות אלפי שקלים - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חריגות השכר במגזר הציבורי: עובדי עירייה נדרשו להחזיר מאות אלפי שקלים

השיעור הגבוה ביותר של חריגות שכר לכאורה התגלה במוסדות ההשכלה הגבוהה, בעיקר באוניברסיטה העברית ■ מנכ"ל הרשות לשיקום האסיר אישר חריגת שכר בניגוד להוראות - והורחק לצמיתות ■ בעיריית תל אביב־יפו וברשות שדות התעופה נמצאו חריגות במשך שלוש שנים רצופות

10תגובות
קובי בר נתן
מגד גוזני

ב–2017 נמצאו חריגות שכר לכאורה בכ–10.5% מהגופים הציבוריים, בדומה ל–2016 — כך לפי דו"ח של יחידת האכיפה של אגף הממונה על השכר במשרד האוצר. לפני שני עשורים, כשהוקמה יחידת האכיפה, היה שיעור הגופים עם חריגות השכר 44%. מנתוני 2017 עולה כי במחצית מהגופים הציבוריים שנמצאו בהם חריגות שכר לכאורה, החריגות היו אצל פחות מחמישה עובדים.

786 גופים ציבוריים דיווחו ב–2016–2017 על הוצאות השכר שלהם. החריגות לכאורה מנומקות בהסבר בלתי־מספק כמו החזר הוצאות מופרז, פדיון ימי חופשה, הענקת דרגות מעבר למתח הדרגות החוקי, ותוספות שכר שלא אושרו על ידי הממונה על השכר באוצר.

מתוך גופים אלה, ב–83 נמצאו חריגות שכר לכאורה. המגזר שבו נמצא השיעור הגבוה ביותר של חריגות לכאורה היה בקרב הגופים הנתמכים — שבעה מתוך 41 גופים נתמכים. מבין הגופים הנתמכים, רוב החריגות לכאורה היו במוסדות להשכלה גבוהה.

מתוך 83 גופים שבהם התגלו חריגות לכאורה, 41 היו רשויות מקומיות. בעשר רשויות נרשמו חריגות בקרב מקבלי השכר הגבוה; כמו כן נרשמו חריגות שכר לכאורה ב–16 חברות עירוניות ובשמונה חברות ממשלתיות.

הבדיקה העלתה גם כי בעיריית תל אביב־יפו התגלו חריגות שכר לכאורה במשך שלוש שנים ברציפות (2013–2016). בנוסף, ברשימת החורגים שלוש שנים נמצאות גם רשות שדות התעופה וכן החברה לאמנות, תרבות וספורט חיפה. רשות שדות התעופה היא מהגופים שיאני השכר הקבועים במגזר הציבורי — אך הדבר לא מונע ממנהליה להחריג לכאורה עוד ועוד עובדים מהשכר שנקבע להם.

בשלוש השנים האחרונות הביאה יחידת האכיפה של אגף הממונה על השכר לחיסכון של 1.7 מיליארד שקל — כך עולה מהדו"ח. מאז הקמת היחידה ב–1997 נחסכו לקופת המדינה הוצאות שכר בסך יותר מ–6 מיליארד שקל.

היחידה מנוהלת על ידי אתי גבאי מורלי (שעוברת בקרוב לתפקיד אחר במשרד). היא מונה 12 עובדים ואחראית לבדוק אם גופים ציבוריים עומדים בהוראות הממונה על השכר. אם מתגלות חריגות, נדרש החזר של השכר החריג לקופת המדינה. החיסכון נובע לא רק מההחזרים אלא גם מחיסכון תשלומים במשך השנים, כולל לפנסיה. ב–2009 הוקמה היחידה לחקירות שכר, ומאז נדרשים גם המנהלים שאישרו חריגות שכר לתת את הדין. לעתים מדובר אף בחילוט משכורת ובהרחקה לצמיתות, כפי שאכן קרה בעקבות הדו"ח האחרון.

על פי הדו"ח, החיסכון האקטוארי והסכומים שמוחזרים (כולל עלויות מעביד) כתוצאה מפעילות יחידת האכיפה היה 309.2 מיליון שקל ב–2017. ב–2016 היה החיסכון 1.3 מיליארד שקל.

שיאני חריגות השכר בין הגופים הציבוריים ב-2016

האוניברסיטה העברית ומכון לב חרגו בגדול

ב–2016 שלח הממונה על השכר להנהלת האוניברסיטה העברית הזמנה לשימוע. הנושא: חריגות בפנסיה התקציבית. בעקבות השימוע, החליט הממונה להורות על הפסקת תשלום אחד הרכיבים החורגים מתוך הרכיבים שהוזכרו בשימוע. החלטת הממונה הובילה לחיסכון של 7.5 מיליון שקל ולחיסכון אקטוארי של 120 מיליון שקל לקופת המדינה.

גם המרכז האקדמי לב, שידיעות הנוגעות להוצאות השכר של בכיריו פורסמו בעבר ב–TheMarker, הוא משיאני החריגות לכאורה. כך למשל, עובד בכיר אחד במרכז קיבל גמול כהונה בתפקיד שאינו מזכה בגמול, והוא ישיב 22 אלף שקל — ומשכרו הפנסיוני יופחתו 3,900 שקל. במקרה זה לבדו נרשם חיסכון אקטוארי של יותר מ–300 אלף שקל. במקרה נוסף, בעלי תפקידים אקדמיים בכירים במרכז לב צברו זכויות שאינן מותרות כגון מענקי פרישה, שבתונים, קרן לקשרי מדע ופדיון ימי מחלה.

בנוסף, שכרו של אחד מבעלי התפקידים שולם לפי ותק הגבוה מהוותק האמיתי שצבר, ושולמו לו דמי הבראה חורגים. לבעל תפקיד אחר שולמו הוצאות טלפון, כלכלה, ודמי הבראה חורגים והוצאות אחרות. עובדים אלה נדרשו להשיב 21.5 אלף שקל, ושכרם הפנסיוני צומצם ב–2,000 שקל. החיסכון האקטוארי המוערך במקרים אלה הוא 114.5 אלף שקל.

המוסדות האקדמיים מככבים גם בבדיקת אחריות הבכירים לחריגות. במכללה האקדמית עמק יזרעאל הוגש כתב תובענה נגד רקטור המכללה, נשיאת המכללה לשעבר פרופ' עליזה שנהר, בגין אישור חריגת שכר מהותית לעובד סגל אקדמי בכיר. זאת, למרות התרעות הגורמים המקצועיים. שנהר, שהעניקה את האישור לחריגה, תידרש להחזיר 120 אלף שקל בשל קבלת הוצאות שלא כדין.

במכללה אקדמית שנקר הוגשו כתבי תובענה נגד המנכ"ל, עו"ד דרור קווה, ונגד נשיאת המכללה פרופ' יולי תמיר, בגין אישור חריגות שכר מהותיות בשכרם של ראשי מחלקות ובשכרו של המנכ"ל, על אף התרעות הגורמים הרלוונטיים בוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה.

במכון הטכנולוגי חולון הוגש כתב תובענה נגד הנשיא לשעבר, פרופ' גד גולן, בגין אישור חריגת שכר מהותית לעובד סגל אקדמי בכיר. במכללה אקדמית גליל מערבי הוגש כתב תובענה נגד נשיא המכללה לשעבר, פרופ' גדעון פישמן, בגין אישור חריגות שכר בשכרם של עובדי סגל אקדמי בכיר. תובענות הוגשו גם נגד מנהל משאבי האנוש במכללה האקדמית כנרת ונגד מנכ"ל המכללה האקדמית אפקה. חריגות התגלו גם במוסדות אחרים, ובהם אורט בראודה.

האוניברסיטה העברית
אוליבייה פיטוסי

העירייה ששברה שיא חריגות: באר שבע

בעיריית באר שבע הושג חיסכון אקטוארי של 140 מיליון שקל, לאחר שימוע קיבוצי בנוגע לתוספות שכר ששולמו שלא כדין, שבו הוסכם כי שכרם של 382 עובדי עירייה יופחת. כמו כן הופחת שכרן של סייעות בגנים שהן עובדות עירייה, והוסדרו חריגות שכר של 26 עובדים נוספים. החיסכון השנתי ב–2017 מוערך ב–1.68 מיליון שקל, והחיסכון האקטוארי ב–30.7 מיליון שקל.

בתוך כך, הבדיקה העלתה כי כמה עובדים בעיריית פתח תקוה קיבלו תוספות שכר שלא כחוק, בין היתר עבור שעות נוספות גלובליות, תוספות אחוזיות, דרגות כוזבות וכדומה. עובדים אלה ישיבו לקופת המדינה כמיליון שקל; עובדים בעיריית ראשון לציון ישיבו כ–200 אלף שקל בגין חריגות שכר; בעיריית אשדוד זכו 38 עובדים בשכר על "קריאות פתע" שלא כדין, וגם הם ישיבו כ–200 אלף שקל לקופת העירייה; בעיריית חולון אולצה המנכ"לית לשעבר, חנה הרצמן, להשיב 80 אלף שקל לאחר שהתגלו פערים בדיווחי הנוכחות שלה וברכיבים נוספים בשכרה.

בעיריית תל אביב־יפו נמצאו חריגות בשלוש השנים האחרונות. ב–2016 נמצאו חריגות אצל שמונה עובדים, בהיקף של 20% מהשכר; בחברה לאמנות ותרבות חיפה נמצאו חריגות אצל שני עובדים — סמנכ"ל תפעול שחרג בשכרו ב–6%, ומנהל מחלקה שחרג ב–15% משכרו.

חברות ממשלתיות: בתעש יחזירו בונוסים

בחברת הדיור הממשלתית חלמיש התגלו בכירים ששכרם גבוה מהמותר. בעקבות פעילות יחידת האכיפה, שכרם של הבכירים תוקן, הופחת ב–200 שקל בחודש בממוצע, וכל בכיר השיב בממוצע 50 אלף שקל לקופה. החיסכון האקטוארי שהושג מוערך ב–1.5 מיליון שקל.

בתאגיד המים הגיחון התגלו חריגות שכר של 16 עובדים — והם ישיבו לקופת החברה 175 אלף שקל, בנוסף להפחתה משכרם. במקרה זה הושג חיסכון אקטוארי של 3.7 מיליון שקל.

בקופת חולים מאוחדת נמנע תשלום חריג בסך 800 אלף שקל, בעקבות התערבות של הממונה על השכר בתביעה שהוגשה נגד קופת החולים. התובע דרש לחייב את הקופה להכיר ביחסי עובד־מעביד ביניהם, ובעקבות התערבות הממונה על השכר נחתם הסכם פשרה שלפיו הקופה תשלם לו 30 אלף שקל בלבד כמענק על סיום העסקה, ולא 830 אלף כפי שדרש בתביעתו.

ב–2016 טענה רשות החברות כי תשלום הבונוס לבכירי חברת תעש עבור 2014 לא אושר על ידה — ובעקבות כך הוחלט כי בכירי החברה ישיבו סכום מצטבר של כ–700 אלף שקל מתוך הסכומים ששולמו להם כבונוסים; גם עובדי חברת נמלי ישראל השיבו תשלומים חורגים בסך 188 אלף שקל.

ברשות שדות התעופה נמצאו חריגות שכר אצל שלושה עובדים, שניים מהם פקחי טיסה. החריגות לכאורה היו בשיעור של 21%–35% מהשכר — אף שהרשות נמצאת ממילא בין שיאניות השכר במגזר הציבורי.

המנכ"ל אישר חריגות שכר והורחק לצמיתות

ב–2016 הגישה יחידת החקירות של הממונה על השכר כתב תובענה נגד מנכ"ל הרשות לשיקום האסיר, יצחק דדון, בגין אישור הענקת דרגה חורגת לסגן היועץ המשפטי של הרשות, וכן בגין אישור הענקת שלוש דרגות חורגות לראש תחום סיוע - אף שהדבר נאסר עליו במפורש על ידי נציגי הממונה על השכר. על אף הוראת המנכ"ל, הרי שבפועל הדרגות לא הוענקו בסופו של דבר רק בשל סירוב מנהלת משאבי האנוש של הרשות.

בית הדין למשמעת הרשיע את דדון בכל העבירות שיוחסו לו, וגזר עליו עונש הכולל נזיפה ופסילה משימוש בכל תפקיד ברשות לשיקום האסיר — לצמיתות.

בנמל חיפה הוגש באותה שנה כתב תובענה נגד סמנכ"ל המשאבים, יעקב לטבינסקי, שאישר חריגת שכר לעובד, אחרי שנציגי הממונה על השכר סירבו לאשרה. לטבינסקי הורשע בבית דין משמעתי ובמסגרת הסדר טיעון, אך נענש בהתראה בלבד משום שפרש מתפקידו.

במועצה המקומית מבשרת ציון הוגשה תובענה נגד רות משעלי, מנהלת משאבי האנוש במועצה, שאישרה תשלומי פרישה חורגים לעשרות גמלאים, בניגוד להנחיות משרד הפנים והממונה על השכר. היא הורשעה בהסדר טיעון והוטלו עליה אמצעי משמעת שכללו נזיפה ופסילה מלשמש בכל תפקיד במועצה לצמיתות.

בעיריית יבנה הוגש כתב תובענה נגד אליהו בוחבוט, מנהל משאבי האנוש בעירייה, בגין אישור חריגות שכר לכאורה לשלושה עובדים, ובהם רעייתו. בוחבוט פוטר ונפסל לשנה מלשמש בכל תפקיד בעירייה.

ברשות העתיקות נמצא כי סמנכ"ל הכספים אישר תשלום תוספות שכר חורגות לעצמו ולעובדים בכירים נוספים. התיק הועבר לבחינת יחידת התביעה באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, בצירוף המלצה להעמידו לדין.

בחברת נת"ע (נתיבי תחבורה עירוניים), האחראית על הקמת הרכבת הקלה בגוש דן, הוגשו כתבי תובענה נגד המנכ"ל יהודה בר־און וממלא מקום מנהל אגף משאבי אנוש, שרון וולפר, בגין אישור תנאי פרישה חורגים לעובדים בניגוד להנחיות הממונה על השכר. במסגרת פשרה, התביעה משכה את כתבי התובענה והשניים ננזפו על ידי שר התחבורה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#