חינוך נשים לתחרותיות: יביא לצמצום פערים בשוק העבודה? - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חינוך נשים לתחרותיות: יביא לצמצום פערים בשוק העבודה?

שורה של מחקרים שערך ד"ר אורי גניזי מוכיחה שאחת הסיבות המונעות מנשים להתקדם בשוק העבודה היא תחרותיות נמוכה

5תגובות

פערים בין המינים, בעיקר בשוק העבודה, הם עניין שמטריד את ד"ר אורי גניזי - לשעבר חוקר בטכניון ובשנים האחרונות בבית הספר למינהל עסקים של אוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו - כבר לא מעט שנים. הניסיון להבין מדוע נשים מצליחות פחות במובנים כלכליים - מרוויחות פחות ומתקשות לטפס לתפקידי ניהול - מעלה שלוש אפשרויות שנחקרו לא מעט.

האחת היא אפליה וקיומן של דעות קדומות - מעסיקים מעדיפים גברים שדומים להם. השנייה היא הבדלים ביכולות של גברים ונשים, הבדלים שהמחקר מעולם לא הוכיח. ההסבר השלישי לפערים בשוק העבודה הוא העדפות שונות, או במלים אחרות: ויתור על המחיר שאותו יש לשלם כדי להגיע רחוק בקריירה לטובת החיים הפרטיים והמשפחה. גניזי, כלכלן התנהגותי שהגיע לאחרונה לביקור בישראל, חושב שיש לבדוק כיוונים אחרים ומציע אפשרות נוספת: הבדלים ברמת התחרותיות.

בכר דודו

"אין חולק על כך שאדם תחרותי יותר מעלה את סיכוייו להצליח בשוק העבודה", הוא אומר. "בהינתן שני אנשים בעלי אותן יכולות הרי שזה שירצה יותר, שישקיע יותר ושיסכים לשלם מחיר גבוה יותר - גם יצליח יותר מזה שאינו כה תחרותי. זה לא אומר שהאיש התחרותי יהיה מאושר, כמובן, אבל הוא כן יקבל ציונים גבוהים יותר במדדים אובייקטיביים.

"כשאנחנו מסתכלים על רשימת התכונות של הנשים המצליחות בעולם קל לראות שתחרותיות גבוהה היא תכונה שעוברת ביניהן כחוט השני. נשים כמו הילארי קלינטון גם מוכשרות וגם תחרותיות לא פחות מהגברים שמסביבן, ולפעמים יותר - לכן הן מצליחות. עכשיו נשאלת השאלה למה הן עדיין מיעוט, או במלים אחרות, האם החברה מעודדת גברים ונשים להיות תחרותיים באותה מידה, והאם היעדר תחרותיות בקרב נשים פוגע בהן בתחום הקריירה לאורך זמן".

כדורגל במקום בובות

כדי לענות על השאלות האלה, ערך גניזי שורה של מחקרים שבדקו עמדות של גברים ונשים ביחס לתחרותיות. במחקר אחד נכנסו למעבדה בטכניון כמה קבוצות שהורכבו משלושה סטודנטים ומשלוש סטודנטיות, שהתבקשו להגיע לסופו של מבוך מצויר. על כל הצלחה, נאמר להם, יקבלו סכום כסף. התוצאות הוכיחו כי הישגי גברים והנשים היו דומים, קרי: אין בעיית יכולת. לקבוצה אחרת באותו הרכב נאמר כי רק בעל התוצאות הגבוהות ירוויח כסף. בעוד תוצאות הנשים נותרו בעינן, תוצאות הגברים זינקו מיד. "ההבדל היה ברור ומובהק", אומר גניזי. "שינוי אופי התמריצים לתחרותיים הפעילה גברים הרבה יותר מאשר נשים".

אולי מדובר רק בסטודנטים?

"בדקנו את הנושא גם בקרב ילדים. הלכנו לשיעור ספורט של בני 10. בשלב ראשון הם התבקשו לרוץ לבד 40 מטר והזמן נבדק. בשלב שני הם רצו בזוגות. שוב קיבלנו שינויים דרמטיים: התחרות גרמה לבנים להגיע לתוצאות הרבה יותר גבוהות בעוד אצל הבנות נרשם שינוי מינורי. המסקנה: גם בנות צעירות נטו להיות פחות תחרותיות".

קל היה להכתיר נשים בתואר לא תחרותיות אלא שהחוקר החליט לעשות צעד אחד קדימה ולבדוק אם תחרותיות היא תכונה מולדת או שמדובר בעניין תרבותי שניתן להיות מודע אליו וכמובן לחנך לאורו. לשם הניסוי הרחיק גניזי לאפריקה ולהודו. שבט המסאי האפריקאי הוא שבט פטריארכלי לחלוטין. לכל גבר כמה נשים, ערך האשה נמדד במספר פרות, הנשים עובדות קשה והגברים מעט, אך תהליכי קבלת ההחלטות בשבט נמצאים בידיו של המין החזק.

לעומת המסאי, בשבט קאסי שבצפון-מזרח הודו התמונה הפוכה: הצד הנשי הוא הצד המנהל. כך, למשל, גבר סמוך על שולחנה של אחותו עד שהוא מתחתן, ואחרי החתונה עובר לגור בבית אשתו. הנשים מחזיקות את הכסף, הן אלה שמוכרות את התוצרת (שמגדלים הגברים) בשוק ולכן אמונות על תהליכי משא ומתן אגרסיביים ובאופן כללי מחזיקות בשליטה בשבט.

"בבדיקת רמת התחרותיות בין נשים לגברים בשני השבטים גילינו כי נשות הקאסי תחרותיות לא פחות מגברי השבט, בעוד אצל המסאי הפערים לטובת הגברים היו ברורים", מספר גניזי. "מהתוצאות עלה מסר ברור: לא מדובר ביכולת מולדת, אלא בחינוך מלידה. כשיש ציפייה מאשה להיות תחרותית, כשמותר לה להתחרות בכל הכוח, היא נהפכת ללא פחות תחרותית מהגברים שמסביבה. מצד שני, כשמצפים ממנה להיות אגרסיבית פחות וכנועה יותר - היא מאמצת את סוג ההתנהגות הפחות תחרותי".

איך מתבטא החינוך הזה במערב?

"כשילדה רוצה לשחק כדורגל עם הבנים בחוץ, משחק תחרותי ואגרסיבי, והוריה מציעים לה ללכת במקום זה לשחק עם בובות, מדובר במסר ברור שלא מעודד תחרות. הדברים האלה קורים באופן בלתי מודע, וחשוב שהורים ישימו לב לעובדה שדיכוי גילויי תחרותיות אצל בנותיהם עלול להשפיע עליהן לכל החיים. קיים סיכוי גבוה שהן יתקדמו לאט יותר, ירוויחו פחות ויהיו פחות מוערכות ועצמאיות מהגברים שסביבן. הפערים יישמרו".

השיטה: כיתות נפרדות

הדרך לעודד תחרותיות בקרב בנות ונשים מתחילה במודעות, אבל חשוב להפעיל גם כלים מעשיים. "בשנים האחרונות נערך בארה"ב דיון בנושא חינוך חד-מיני", אומר גניזי, ונותן דוגמה פרקטית: "מתברר שבנות שלומדות בבתי ספר נפרדים מגיעות לתוצאות גבוהות יותר, ככל הנראה מכיוון שבנים, שמחונכים לאגרסיביות ולתחרותיות, פחות מפריעים להן בכיתה. אולי לא הייתי שולח את הבנות שלי לבית ספר חד-מיני, אבל כדאי לחשוב למשל על שיעורי מתמטיקה נפרדים.

"מכיוון אחר גם למנהלים יש אחריות לעודד נשים להתקדם בארגון גם אם אינן עסוקות בשיווק עצמי ותקיעת מרפקים - מתוך הבנה שלא חונכו לתחרותיות כמו הקולגות הגברים.

"אפשר להשאיר את המצב על כנו, אבל קל לטפל בו. חשוב לזכור שאנשים תחרותיים יותר מצליחים יותר. בחברה שלנו כיום, מסיבות של חינוך ותרבות, העובדה שגברים הם תחרותיים יותר היא אחת הסיבות המרכזיות לפערים בשוק העבודה. אם המטרה שלנו היא להקטין את הפערים האלה ולסייע לנשים להצליח יותר בקריירה - חשוב להיות מודע לנושא ולחנך בנות לתחרותיות מגיל צעיר".

nihul@themarker.com



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#