תואר באוניברסיטה מתיישן עד סיום הלימודים - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תואר באוניברסיטה מתיישן עד סיום הלימודים

שוק העבודה הנוכחי נמצא על סף שינוי אשר יהפוך משרות רבות למיותרות וייצור חדשות ■ המשמעות היא שסטודנטים טריים עלולים לסיים את לימודיהם ולגלות שהתואר עליו עבדו כל כך קשה - כבר אינו רלוונטי

19תגובות
סטודנט באוניברסיטה העברית
אוליבייה פיטוסי

עם פתיחת שנת הלימודים האקדמית, התפרסמו כתבות רבות על מהפכת המכללות שהחלה לפני כחצי יובל. שבחים וביקורת הופנו למכללות אשר איפשרו את הנגשת ההשכלה הגבוהה לחלקים נרחבים באוכלוסייה. כיום נראה הדבר ברור ומקובל, אך עד אז כל מי שרצה להיות אדריכל, מהנדס או עורך דין היה חייב לעבור בשערי האוניברסיטאות, שהחזיקו בידן את ההגמוניה על חלוקת הידע, והתארים, במדינת ישראל. את רוכשי התארים בישראל ניתן לחלק בצורה גסה לשניים — אלה המעוניינים להישאר בעולם האקדמיה, ולעסוק במחקר, ואלה המעוניינים לעסוק בתחום למחייתם בפרקטיקה חיצונית.

המכללות איפשרו לאנשים רבים לרכוש השכלה ולשנות את עתידם, ואת עתיד המדינה, בצורה קלה יותר. עיקר הביקורת כלפי המכללות היא שהן מורידות את הרף האקדמי הנדרש, על חשבון נתוני ההרשמה. התומכים ציינו כי בעוד שהאוניברסיטאות מכוונות לעולם המחקר, הרי שמטרת המכללות היא הכשרת הסטודנטים והענקת התואר, ולאו דווקא יצירת דור חוקרים חדש.

אך בפרסומים היו גם טענות נוספות על מודל ההשכלה הגבוהה בישראל ועל רלוונטיות התכנים הנלמדים. משך תואר ממוצע בישראל הוא כשלוש שנים. במקצועות מסוימים ההכשרה מגיעה לארבע שנים ואף יותר. מחקרים רבים מראים כי שוק העבודה הנוכחי נמצא על סיפו של שינוי עמוק, אשר מחד יהפוך משרות רבות למיותרות, ומאידך ייצור משרות חדשות בתחומים שעדיין לא נחשפו. הרי רק לפני מס' שנים תחום ה-Big Data (נתוני עתק) לא היה קיים כלל. המשמעות היא שסטודנט הנכנס בשערי מוסד להשכלה גבוהה, בין אם אוניברסיטה או מכללה — ייצא משם עם תואר שחלקו הגדול כלל לא רלוונטי לשוק העבודה שיהיה אז. שפות התכנות, מתודולוגיות, תחומי העיסוק ואספקטים נוספים שלמד — לא יהיו רלוונטיים כבר במעמד ראיון הקבלה שלו למשרה הראשונה. כבר כעת סטודנטים רבים מעידים על כך ששפת התכנות, לדוגמה, אותה למדו בעמל רב — לא רלוונטית לעולם התכנות הנוכחי, פחות משנתיים לאחר שלמדו. סטודנט שסיים עכשיו את לימודיו יצטרך בעוד כחצי שנה לערוך רענון נוסף על הטכנולוגיות והמערכות שנכנסו לשוק.

הפתרון לכך הוא הקמת גוף שלישי אשר יכשיר סטודנטים בצורה ממוקדת יותר לשוק העבודה הישראלי.

המכללות הטכנולוגיות נותנות את המענה המדויק לכך, על ידי בניית תוכנית לימודים ממוקדת, אפקטיבית ותכליתית, כזאת המכינה את הסטודנט לאתגרים העתידיים, ולא לאלה שכבר היו. כבר כיום האוניברסיטאות מתחילות להבין שמישהו הזיז את גבינת ההכשרה, ועוברת אף הן, אם כי לאט יותר, לתוכנית לימודים "רזה" וממוקדת.

מדובר במקומות המכוונים מלכתחילה לאנשים אשר מעוניינים לעסוק בתחומים דינמיים כמו מקצועות ההיי־טק, לדוגמה. ההכשרה במכללות המקצועיות נותנת את המענה המשלים לעולם התעסוקה של המחר. שילוב בין הכשרה מקצועית למשך הכשרה קצר וממוקד, אשר מסייע לסטודנט לצאת אל שוק העבודה כשבאמתחתו ידע מקצועי וכישורי חשיבה דינמיים, ובכלל זה יכולות רכות נוספות, שאינן נלמדות באוניברסיטה, אך מסייעות לו להתמודד עם דרישות המעסיקים. יכולות אלה נלמדות במכללות הטכנולוגיות כחלק מסט הכישורים הנרכש, תוך הבנה שיכולת חשיבה דינמית, חשובה לא פחות מכישורי תכנות. טוב תעשה המדינה אם תעתיק את מודל המכללות המקצועיות ותחזק אותו — על מנת למנוע מחסור עתידי, שכבר עכשיו מורגש, במקצועות ההיי־טק והסייבר — קטר הצמיחה של ישראל.

הכותב הוא מנכ"ל מכללת INT, העוסקת בהכשרת סטודנטים במקצועות ההיי־טק והטכנולוגיה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#