הטכניון יוביל את הקמת מרכז המצוינות בחקר אנרגיות חלופיות - קריירה - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הטכניון יוביל את הקמת מרכז המצוינות בחקר אנרגיות חלופיות

עלות הקמת המרכז היא 60 מיליון שקל "נגיע להצלחות כבר בחמש השנים הראשונות להפעלת המרכז"

2תגובות

הטכניון נבחר להוביל את מרכז המצוינות הרביעי בישראל שיעסוק בחקר אנרגיות חלופיות, במסגרת התוכנית הלאומית להשבת מוחות מחו"ל וחיזוק תשתיות המחקר - כך החליטה הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה, המובילה את התוכנית.

המרכז הרביעי יחל לפעול בחודש אוגוסט, יחד עם שלושת מרכזי המצוינות הראשונים שבתחילת החודש הוכרז על הקמתם בהובלת חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית ומכון וייצמן.

בראש הקבוצה עומד פרופ' גדעון גרדר העומד בראש תוכנית האנרגיה של הטכניון וחברים בה 27 חוקרים מהטכניון, יחד עם חוקרים ממכון וייצמן ומאוניברסיטת בן גוריון.

בקבוצה חברים גם שלושה חוקרים מחו"ל שישובו לארץ ויצטרפו למרכז אחרי שהועסקו באוניברסיטת הרוורד, אוניברסיטת מישיגן, ואוניברסיטת שטרסבורג אך חוקרים נוספים מחו"ל צפויים להצטרף אליו בעתיד. גרדר אמר כי בחמש השנים להפעלת המרכז יצטרפו אליו עוד שבעה חוקרים נוספים מחו"ל.

לפי פרופ' גרדר, במסגרת המרכז יבוצע מחקר בהפקת דלקים סלולריים באמצעות אור השמש מחומרים שונים. לדבריו, השימוש העיקרי שייחקר יהיה הפקת דלק מצמחים כמו אצות וגידולים שונים, פירוק מים כדי ליצור מימן או פירוק פחמן דו חמצני. "המרכז הוא הזדמנות בלתי רגילה לקדם את התחום בקנה מידה ארצי, באמצעות שיתוף פעולה מאוד פורה בין המוסדות ולמנף את הנושא בארץ ובעולם.

"הנושא של דלקים אלטרנטיביים הוא נושא חשוב מעין כמוהו, בעיקר לאור המצב של מקורות האנרגיה בעולם והנפט בפרט, שהוא משאב מתכלה והעתודות הגדולות שלו נמצאות במדינות השכנות לנו במזרח התיכון", אמר גרדר. "יש מספיק עתודות פחם, ממנו מפיקים חשמל, אבל לא נוכל להיות תלויים רק בו אחרת נהיה בבעיה סביבתית גדולה. פרויקט מהסוג הזה משמעותי מאוד, בעיקר לישראל. אם אנחנו בישראל נוכל לעזור למצוא פתרונות ברמה הגלובלית ולהוריד את התלות של העולם בנפט, גם אם הם לא יישומו פה, זה ישפיע באופן חיובי מאוד על ישראל".

גרדר הוסיף כי כיום מתקיים מחקר בנושא בארץ אך עדיין לא בוצעו פריצות דרך משמעותיות וכי הוא מעריך כי במסגרת המרכז תחול התקדמות בנושא "אני מעריך שבמסגרת התוכנית יהיו לנו מספר הצלחות כבר בחמש השנים הראשונות, ואני בטוח שעל בסיס הצלחות אלו נוכל להמשיך את הפרויקט".

הטכניון, כמו יתר המרכזים, נבחר בעקבות המלצות של ועדת מומחים בינלאומית שבחנה את תשע ההצעות שהוגשו להקמת המרכזים על ידי קבוצות חוקרים מכל אוניברסיטאות המחקר בישראל , שלוש מכללות ושלושה בתי חולים. עלות הקמת המרכז היא 60 מיליון שקל, כשהעלות הכוללת של הקמת ארבעת המרכזים הראשונים היא 235 מיליון שקל במשך חמש שנים. על פי התוכנית, שאושרה בממשלה בשנה שעברה, יוקמו עד 30 מרכזי מצוינות באוניברסיטאות בישראל בחמש השנים הקרובות.
התקציב מיועד לתשתיות המחקר המתקדמות ועבור שכר ומענקים לחוקרים במרכזים.
במסגרת התוכנית להקמת מרכזי המצוינות יוקמו בשנים הקרובות עד 30 מרכזי מחקר מתקדמים באוניברסיטאות בעלות של 1.35 מיליארד שקל בתחומים שייקבעו מראש.

המדינה תממן שליש מהסכום והיתר יגיע מתקציבי האוניברסיטאות, שהתחייבו לאסוף כספי תרומות לשם כך, ומקרן פילנתרופית שתהיה שותפה למימון. התוכנית היא חלק מהרפורמה בהשכלה הגבוהה, שיישומה החל השנה לאחר שתוכננה על יד הוועדה לתכנון ותקצוב, בראשות פרופ' מנואל טרכטנברג, והמועצה להשכלה גבוהה, בראשות שר החינוך גדעון סער.

בסך הכל, בארבעת המרכזים הראשונים יהיו חברים 108 חוקרים מהם 14 חוקרים שישובו מחו"ל בשנה הראשונה, וחוקרים נוספים מחו"ל יצטרפו אליהם בהמשך.בשנה הבאה יוקמו 10 מרכזי מצוינות נוספים, אליהם יצטרפו חוקרים נוספים מחו"ל.

שלושת המרכזים הראשונים יעסקו בתחום גישות מערכתיות לחקר הבסיס המלוקלורי למחלות בבני אדם שיוקם על ידי קבוצה בראשות פרופ' חיים סידר מהאוניברסיטה העברית בעלות של כ-70 מיליון שקל, מחקר מתקדם של תהליכים קוגנטיביים שיוקם בהובלת קבוצה בראשות פרופ' ידין דודאי ממכון ויצמן בעלות של כ-60 מיליון שקל, ונושאים בחזית מדעי המחשב , על ידי קבוצה בראשות פרופ' ישי מנצור מאוניברסיטת תל אביב בעלות של כ-45 מיליון שקל.

ועדת ההיגוי של התוכנית מונה 11 חברים, בראשות פרופ' שמעון ינקלביץ' מאוניברסיטת תל אביב, ומנוהלת על ידי ד"ר ליאת מעוז מטעם ות"ת. הקרן הלאומית למדע, בראשות פרופ' בני גיגר ממכון וייצמן, ניהלה את תהליך השיפוט שבוצע על ידי ארבע ועדות בינלאומיות, אחת לכל תחום. אלה בחנו את ההצעות והתייחסו למידת התאמתן ליעדי התוכנית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם