האינטרס הכלכלי קודם לאינטרס הפוליטי - זירת הדעות - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האינטרס הכלכלי קודם לאינטרס הפוליטי

היצואנים עושים מאמצים לשמר את קשריהם עם הלקוחות בעולם בכלל ובטורקיה בפרט

תגובות

בעקבות מבצע עופרת יצוקה והמשט הטורקי, נדמה היה לרבים שהמשבר הפוליטי המחריף עם טורקיה מבשר שיתוק בלתי נמנע של מערכת היחסים הבילטראליים בין ישראל לטורקיה.

ואולם המציאות העסקית מוכיחה שטורקיה הפכה זה מכבר ליעד השלישי בגודלו של היצוא מישראל, וזו הוכחה שהסחר ההדדי בין המדינות נמצא בגידול מתמיד ומתמשך למרות המשברים התכופים בין שתי המדינות. לפי נתוני מכון היצוא הישראלי, כ-650 מפעלים וחברות ישראליות נמצאים במעגל העסקי עם טורקיה, ויצוא הסחורות לטורקיה ברבעון הראשון של 2011 הסתכם בכ-500 מיליון דולר, זינוק של כ-73% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.

בתנאי התחרות החריפים בשוק הבינלאומי, עושים היצואנים הישראלים מאמצים בלתי נלאים לשמר את קשריהם עם הלקוחות ברחבי הגלובוס, וכמובן גם עם הלקוחות בטורקיה - הכלכלה מספר 17 כיום בעולם. על רקע זה מצטיירת בעיני הוראתו האחרונה של יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין, לקיים מדי שנה דיון בכנסת לציון רצח העם הארמני בידי הטורקים, כתמוהה אם לא מקוממת ובוודאי לא בעיתוי הנכון.

ניתן להניח שהוראה זו של ריבלין היא תגובת נגד להתבטאויות הקשות של קברניטי הפוליטיקה הטורקית נגד ישראל, ובעיקר לנוכח ההכנות למשט החדש. ואולם האם הפוליטיקאים - שליחי הציבור - אינם מחויבים לראות את התמונה השלמה של היחסים הבילטראליים שלנו עם טורקיה?

זכורה התנגדותם הבלתי מתפשרת של הטורקים לכל דיון רשמי בישראל בנושא הארמני, ולכן ניתן להניח כמעט בוודאות שההוראה החדשה של ריבלין תחריף את האווירה העכורה בין הפוליטיקאים הטורקים והישראלים. כל מי שבקיא במערכת היחסים הענפה של התעשייה הישראלית עם הטורקים יודע שהחרפה נוספת ביחסינו הפוליטיים עם טורקיה עלולה להכשיל עסקות עתידיות של חברות ישראליות עם גורמים במשק הטורקי, פרטיים וציבוריים כאחד.

ב-2007 הורה ראש הממשלה דאז, אהוד אולמרט, למנוע דיון בנושא הארמני מחשש למשבר ביחסים בין המדינות. הוראה זו לוותה במחאות ודיון ציבורי לוהט, אך ייצגה הכרה במציאות המחייבת, גם אם לא פופולרית, ביחסים עם טורקיה, המדינה המוסלמית הראשונה שהכירה במדינת ישראל ב-1948.

דווקא לנוכח התהפוכות במזרח התיכון ולנוכח ההצבעה הצפויה באו"ם בספטמבר, ניתן לצפות ממנהיגי המדינה לגלות שיקול דעת שיש בו גם שיקולים כלכליים טהורים, דוגמת הצורך להגן על האינטרסים הכלכליים של מאות חברות ישראליות המוכרות מוצרים, שירותים וטכנולוגיות לטורקיה.

הכותב הוא סגן יו"ר מועצת העסקים ישראל-טורקיה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#