"יש משהו בתרבות שלנו שלא מעודד אנשים להיות פילנתרופים" - קריירה - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
ועידת הנשיא

"יש משהו בתרבות שלנו שלא מעודד אנשים להיות פילנתרופים"

יהודית רקאנטי בפאנל בפאנל בנושא פילנתרופיה יהודית בוועידת הנשיא: "ישראל לא יכולה לשרוד בלי פילנתרופיה"

תגובות

"האתגר הכי גדול שלנו כמנהיגים יהודים הוא לחנך את הדור הצעיר לזהות ולדאוג לעתיד העם היהודי ושל העולם. עתידו של העם היהודי תלוי בקיומה של ישראל כמדינת העם היהודי לכן לכל יהודי בעולם יש עניין בהתפתחותה של מדינת ישראל", כך אמרה ג'ואנה ארביב פרוג'יה, יו"ר מועצת הנאמנים של קרן היסוד, האחראית על גיוס הכספים בחו"ל לישראל, בפאנל שנערך בוועידת הנשיא בירושלים בנושא הפילנתרופיה היהודית.

בפאנל השתתפו ג'ון גנדל, יו"ר קרן הצדקה גנדל האוסטרלית, דויד סוטון, נשיא קרן היסוד, לין שוסטרמן, נשיאת קרן שוסטרמן ויהודית יובל רקאנטי, מייסדת קרן גנדיר, ומייסדת ויו"ר נט"ל - המרכז הישראלי לנפגעי טראומה.

רקאנטי אמרה כי עדיין קיים חוסר אמון בין התורמים לבין הארגונים להם הם תורמים "כתוצאה משנים רבות של חוסר מקצועיות בארגוני החברה האזרחית, אבל זה משתפר ובעשור האחרון רואים איך המגזר השלישי הרבה יותר מקצועי ומפוקח".
בהמשך הסבירה רקאנטי כי "לקבל תרומות מיהודים אמידים ברחבי העולם הפך לנורמה, וישראלים, אפילו אמידים לא ראו את עצמם כאחראים לתת. לצערכי, אני חושבת שיש משהו בתרבות שלנו בישראל שלא מעודד אנשים להיות פילנתרופים. זה עצוב מאוד, אני אומרת את זה בצער רב, אבל המצב משתפר. ישראל לא יכולה לשרוד בלי פילנתרופיה ואני חושבת שכולם מודעים לזה".

בנוסף אמרה רקאנטי כי היא "מוצאת תקוה בעתיד הפילנתרופיה בישראל" וציינה כי בשנות ה-60-50 פחות מחמש משפחות בישראל היו מעורבות בפילנתרופיה אך מאז שנות ה-90 משפחות נוספות הפכו למעורבות בנתינה.

לפי נתונים שהציגה ב-2003 היקף התקומות הפרטיות בישראל, שלא כלל תרומות של תאגידים היה 780 מיליון שקל, אך ב-2008 היקפם עלה לכ-1.38 מיליארד שקל. זאת, כש-65% מהתורמים הם יהודים מחו"ל ו-35% בישראל. "זה מעודד כי הנתונים מראים שיש שינוי גדול שמתרחש. יש תקווה חדשה לפילנתרופיה ישראלית פרטית וגידול באנשים אמידים בודדים שתורמים. בנוסף, יש מעבר מתרומות לצדקה לפילנתרופיה מקצועית ואסטרטגית ומעורבות גדולה יותר מבעבר. התורמים לא נותנים רק כסף אלא גם רוצים לראות אותו מצליח ומתפתח. זאת, גם הודות לתשתיות של עמותות וארגונים כמו שיתופים ומידות שמנסות לשפר ולשנות את הפילנתרופיה בישראל ולהפוך אותה לאפקטיבית יותר".

רקאנטי ציינה כי "יש מכשולים שצריך להתגבר עליהם. קשה לחיות בישראל כשמקבלים תגובות שליליות לתרומה שלך. אחת הסיבות היא שהתרבות בישראל לא מפותחת מספיק כדי להעריך את התרומות. יש אמרה שאומרת שישראלים אוהבים תרומות אבל שונאים תורמים. זה חייב להשתנות כי רוב התרומות בישראל מגיעות מאמונה בכך שזו הדרך לשפר את חיינו ואת המדינה".

גנדל, שהקרן בבעלותו נחשבת לגדולה באוסטרליה התרומת ליהדות אמר כי "כשזה מגיע לישראל יש הרבה מטרות פילנתרופיות, כמו זיקנה, ילדים בסיכון, בריאות, חינוך ודברים נוספים רבים. כשזה נוגע לנתינה למדינת ישראל אני לא יכול לקרוא לזה תרומה אלא ביטוח להבטחת עתידנו. אנחנו לא נותנים תרומה אלא נותנים לעצמנו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#