"אין מספיק הכרה בחשיבות ההשכלה לצמיחה ולכלכלה - וזו חרפה" - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
ועידת הנשיא

"אין מספיק הכרה בחשיבות ההשכלה לצמיחה ולכלכלה - וזו חרפה"

כך אמר נשיא אוניברסיטת קליפורניה בדיון בנושא ההשכלה הגבוהה בוועידת הנשיא: "כיום התקציב של האוניברסיטה נמוך ב-57% לעומת המצב לפני 25 שנה"

2תגובות

בדיון שנערך בוועידת הנשיא בירושלים בנוגע לעתיד ההשכלה הגבוהה, אמר נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' מנחם בן ששון, כי הוא מודאג מהיום שאחרי מחר "אם לא נתעדכן ונתאים את עצמנו לצרכים של המאה ה-21 רבים מאיתנו יהפכו ללא רלוונטיות". בדיון השתתפו בכירי אוניברסיטאות ברחבי העולם שהסכימו כי יהיה צורך לבצע שינויים במבנה האוניברסיטאות וביחס אליהן מצד הממשלות.

פרופ' מוניק קנטו ספרבר, מנהלת במוסד המחקר וההוראה הצרפתי אקול נורמל סופרייר, אמרה כי "יהיה צורך לבצע שינויים באוניברסיטאות, חשוב לשמור על העצמאות המוחלטת שלהן אך יש איומים. אנחנו חיים בחברה שבה לא מעריכים כמו בעבר רעיונות כמו אמת ורציונליות. באופן מסוים האוניברסיטאות הן מקום מתאים לאשר בהן שוב את העצמאות ולהתמודד בהן בהיחלשות האמת והרציונליות. זה האוצר היקר ביותר שאנחנו יכולים להעביר לדור הבא ויש סיבה להילחם על מקומן בעתיד. זה מקום שבי מגלים ידע חדש והמקור היחיד לשגשוג ורווחה בעתיד".

פרופ' ג'ונתן קול מאוניברסיטת קולומביה התייחס למערכת ההשכלה הגבוהה בארה"ב ולתחרות הגוברת מול סין והודו. "מערכת ההשכלה הגבוהה האמריקאית תלויה ביכולת לגייס אנשים מצוינים בכל העולם, אחרת לארה"ב לא היתה מערכת איכותית כל כך כמו זו שקיימת בה כיום. יש צורך גם בפיתוח מנהיגות, חופש אקדמי ותחרות על הסגל והסטודנטים. יש צורך במדיניות השקעה במחקר ובמדע בעיקר מצב הממשלה כדי לתדלק את המחקר באוניברסיטאות". קול הוסיף כי "האתגרים שארה"ב עומדת בפניהם הם התחרות הגלובלית. אבל לדעתי למרות שלסין הודו וקוריאה יהיו אוניברסיטאות מעולות בתוך 25 שנים, עדיין אין להם אוניברסיטאות כאלה כרגע ולא בטוח שמערכת הערכים שלהם והמדיניות בהן יצליחו לייצור כאלה".

הדוברים התייחסו לקיצוצים בתקציבי האוניברסיטאות בארה"ב "יש בעיות בתוך המערכת האמריקאית. המדיניות הממשלתית פגעה באוניברסיטאות ובעתיד הן יצטרכו השקעות נוספות מצד הממשלה. נצטרך לחשוב מחדש על תפקיד הממשלה כך שהיא תתקצב מחקר באופן שבו אנשים צעירים יותר ירצו לחקור, המבנה של האוניברסיטאות יצטרך לשנות, ואופן ההוראה והיחס בין המרצים לסטודנטים ישתנה בגלל הטכנולוגיה.  הצרכים של החברה התפתחו אבל האוניברסיטאות לא"ף אמר קול.

כמו כן, הוסיף קול כי מניסיונו אחד הגורמים שמתנגד לשינויים באוניברסיטאות הוא סגל החוקרים והמרצים "הסגל צריך לחשוב על שינוי, על שינויים בדרכי ההוראה שלהם. מאוד קשה באופן השליטה הנוכחי באוניברסיטאות לנוע קדימה וחשוב מאוד לשנתו את זה".

פרופ' מארק יודוף, נשיא אוניברסיטת קליפורניה ציין כי הוא עומד בראש מערכת השכלה גבוהה שנחשבת למובילה בעולם, עם תקציב של 20 מיליארד דולר בשנה ויותר מ-60 זוכי פרס נובל. "הכל עלול להתפורר בגלל קיצוצים בתקציב. כיום התקציב של האוניברסיטה נמוך ב-57% יותר מאשר זה שהיה לפני 25 שנה ולראשונה הסטודנטים בה משלמים יותר עבור הלימודים מאשר הסבסוד הממשלתי. יש תחושה שאין מספיק הכרה בכך שחינוך והשלכה חיוניים לצמיחה ולכלכלה. אני רואה את זה גם בישראל, ולדעתי זו חרפה".

יודוף הוסיף כי "אסור לנו להתמקח על האיכות וצריך לעשות הכל כדי לשמור עליה כמו גם על הנגישות להשכלה גבוהה, אבל אני מודאג. נראה שבעולם מתפתח ידע שבו אנשים מתבקשים לשנן תאריכים ולא מפתחים אצלם כישורים כדי לפתור בעיות. אם ההידרדרות תמשיך בארה"ב אז ייתכן שהפתרון היחיד הוא להעלות את שכר הלימוד. במקביל האוניברסיטאות צריכות לפתח רגישות גבוהה יותר להוצאות שלהן, ולנסות להתייעל ולחסוך".

"אנחנו בתחרות על ההון האנושי. זה חשוב במיוחד בישראל כי אין לכם משאבי טבע פרט להשכלה של ההון האנושי שחשוב אפילו יותר ממשאבי טבע. אבל הסביבה באקדמיה רק תהפוך לתחרותית יותר, בעיקר על הסטודנטים הטובים ביותר בעולם", ציין יודוף.

קול התייחס לנגישות להשכלה הגבוהה ואמר כי "ההשכלה הגבוהה היא גורם חשוב כדי ליצור שיוויון בחברה. היא לא אמורה להיות רק לאליטות, אם נעשה יותר כדי להגביר את הנגישות מצבנו ישתפר".

פרופ' וו ג'י-פן, סגן נשיא אוניברסיטת פקינג בסין, אמר כי באוניברסיטאות בסין שמים דגש על מחקר שנועד להגן על כדור הארץ ולמצוא פתרונות לאסונות טבע, כמו אלו שפקדו לאחרונה את יפאן. "האוניברסיטאות צריכות לגרום לחברה לחשוב מחדש על מודל הצמיחה הכלכלית שלה", הוא אמר. בנוסף, אמר ג'י-פן כי כיום בסין רק כ-25% מהצעירים מתקבלים לאקדמיה בגלל תנאי הקבלה הנוקשים, אך האוניברסיטאות פונות גם למבוגרים שמעוניינים ללמוד בהן". הוא ציין כי האוניברסיטאות בסין מאפשרות לסטודנטים ללמוד כ-20 שפות שונות, בהן גם עברית "זו דרך ללמוד על תרבויות וכלכלות אחרות", אמר.

בתגובה לשאלתו של בן ששון מה ההצדקה בהמשך לימודי מדעי הרוח באוניברסיטאות אמרה ספרבר כי "היחס בחברה לטקסט הקלאסי השתנה ולכן אנחנו צריכים לחשוב מחדש על ההגדרה של מדעי הרוח ואופן ההוראה בו. אני בטוחה שהתפקיד של מדעי הרוח עדיין יהיה חיוני בעתיד

קול אמר "יש בחיים יותר מאשר רק לחקור. יש עונג בלקרוא שירים, פילוסופיה והיסטוריה. זה חלק מתרבות גבוהה.  בנוסף, המדע צריך את מדעי הרוח. בעתיד נתמודד עם סוגיות אתיות שצריכות להיות חלק מהדיאלוג המדעי".

פרופ' פרדריק לורנס, נשיא אוניברסיטת ברנדייס "אנחנו מנסים לחנך אנשים לעולם שאותו אנחנו לא יכולים לדמיין אבל יודעים שיכולות כמו היכולת לנתח, לזהות ולפתור בעיה ולתקשר יהיו חיוניות. לכם האתגר של האוניברסיטאות הוא לשמור על היכולת להקנות לסטודנטים את הכישורים האלה".

לורנס אמר כי יש "צורך ללמד אנשים לנתח ולפתור בעיות. זה בדיוק השטח של מדעי הרוח. בעקבות המירוץ שנוצר אחרי נתונים בלבד הדברים שחשובים הכי הרבה, שנותנים משמעות לחיים יישארו מחוץ למשוואה זהו כשל שוק שהאוניברסיטאות יצטרכו לתקן".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#