"תלמידי קרית שמונה וירכא יקבלו אותו חינוך כמו תלמידי הרצליה ורעננה" - קריירה - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"תלמידי קרית שמונה וירכא יקבלו אותו חינוך כמו תלמידי הרצליה ורעננה"

רשת החינוך העל יסודי של קרן רש"י יוצאת לדרך; בשנת הלימודים הקרובה תפעיל רשת החינוך 10 בתי ספר; התקציב ל-4 שנות הפעילות הראשונות: 85 מיליון שקל

11תגובות

רשת חינוך חדשה בישראל יוצאת לדרך: קרן רש"י, הפועלת בתחום החינוך והרווחה, תחל להפעיל את רשת בתי הספר העל-יסודיים החדשה שלה בשנת הלימודים הקרובה, שתחל בספטמבר. מטרות הרשת הן צמצום אי השיוויון במערכת החינוך, שיפור הישגי התלמידים, שיפור תשתיות בתי הספר והתאמת מערכת החינוך למאה ה-21. הקרן צפויה להשקיע כ-85 מיליון שקל בארבע שנות פעילותה הראשונות של הרשת.

בשנת פעילותה הראשונה צפויה הרשת, שעדיין לא זכתה לשם, לפעול בעשרה בתי ספר. הרשת לא תקים בתי ספר חדשים אלא תפעל מבתי ספר קיימים, בעיקר מהפריפריה, שיעברו לבעלותה. מתוך העשרה, עד כה הצטרפו שבעה בתי ספר מחמישה יישובים: קרית שמונה, נתיבות, אשקלון, קרית ים וירכא. הקרן נמצאת במשא ומתן עם רשויות מקומיות נוספות לאיתור שלושת בתי הספר הנותרים. לפי התוכנית, בתוך חמש שנים תכלול רשת החינוך 40-50 בתי ספר.

את רשת החינוך מקימה קרן רש"י בשותפות עם רשת אליאנס, המרכז הישראלי למצוינות בחינוך ועמותת חממ"ה. מנכ"ל הרשת הוא גיל פרג, עד לאחרונה מנהל תיכון בליך ברמת גן. היו"ר הוא אביגדור וילנץ, מייסד חברת גלילאו, שנמכרה ב-2000 לפי שווי של 2.7 מיליארד דולר במניות. לדברי מנכ"ל קרן רש"י, אלי אלאלוף, "שילוב ניסיונם של השניים יציב את הרשת החדשה בחוד החנית של החינוך בישראל".

פרג ניהל בעבר את תיכון אמי"ת באוניברסיטת בר אילן והוא חבר הוועד המנהל של מכון אבני ראשה - המכון הישראלי לפיתוח מנהיגות בית ספרית. פרג בעל תעודת הוראה, תואר שני במינהל ציבורי מאוניברסיטת הרווארד ותואר שני בפילוסופיה יהודית מאוניברסיטת בר אילן. וילניץ הקים את קרן גלילאו, העוסקת בפרויקטים חינוכיים בגליל, וכיהן בעבר כיו"ר מכללת תל חי וחבר בוועד המנהל של מכללת אורט בראודה.

וקנין עופר

"מדובר במשימה חשובה ביותר לעתידה של החברה בישראל", אומר פרג. "המטרה של הקרן ושל שותפיה היא להביא את הטוב ביותר לפריפריה. אנחנו סבורים שהפערים בחינוך בחברה הישראלית הם בלתי נסבלים והמטרה שלנו היא שכל תלמיד - מקרית שמונה או מירכא - יקבל את אותו החינוך, לפחות כמו התלמידים מרעננה ומהרצליה.

"לצורך כך, הרשת מחויבת לתת לבתי הספר לא רק את מלוא המימון מהמדינה אלא להוסיף תקציבים, כפי שעושות הרשויות החזקות. המהלך הזה לא יכול היה לקרות בלי פעילותם של מנכ"ל הקרן אלי אלאלוף ונשיאה אביגדור וילנץ".

תוספת תקציב של 15% לכל בית ספר

בניגוד לבתי הספר היסודיים בישראל, בתי הספר העל-יסודיים במדינה אינם בבעלות משרד החינוך. את בתי הספר מפעילות הרשויות המקומיות שבהן הם ממוקמים, או רשתות חיצוניות, כמו אורט ועמל. בתי הספר של הרשתות הפרטיות מתוקצבים ישירות ממשרד החינוך ובתי הספר של הרשויות המקומיות מתוקצבים על ידי המשרד דרך תקציב הרשויות.

בכר דודו

חלק גדול מהרשויות המקומיות, בעיקר באזור המרכז, לא מסתפקות בתקציב משרד החינוך ומקצות תקציבים נוספים לפיתוח בתי הספר ולמימון שיעורי העשרה, מסלולי לימוד ומעבדות. רשויות מקומיות בעלות מדרג כלכלי-חברתי נמוך יותר לא מצליחות להגדיל את תקציבי בתי הספר באותה רמה, אם בכלל.

בתי הספר שיצטרפו לרשת החדשה של קרן רש"י יעברו מידי הרשויות המקומיות לבעלות הרשת. לטענת הקרן, הרשת לא תגבה תקורה מתקציב משרד החינוך לטובת ניהול בתי הספר, כפי שעושות הרשתות הפרטיות, ותייעד את כל תקציב המשרד לחינוך. בנוסף, תקצה הקרן תוספת תקציבית של כ-15% לכל בית ספר, לצורך פיתוח תשתיות ותוכניות העשרה לתלמידים בו.

באחרונה חתמה הרשת על הסכם עם ארגון המורים העל יסודיים למעבר מורי הארגון לרשת. לפי ההסכם, המורים יקבלו את תוספת השכר שעליה סוכם במסגרת רפורמת עוז לתמורה, עם כניסתם של בתי הספר לרפורמה. במקביל, הקרן בוחנת מתן תגמולים למורים לפי קריטריונים של מצוינות, עוד לפני החלת הרפורמה.

"תוכנית הלימודים העשירה בבתי הספר ברשויות המקומיות החזקות באה לידי ביטוי גם בהיקף השעות שניתנות לתלמידים ובמספר התלמידים בכיתה - וזה מה שאנו מתכוונים לעשות בתיכונים שאליהם אנחנו נכנסים", מסביר פרג. "לא מדובר רק בתגבור של שעות ובהשקעה כספית, אלא בהטמעה של שיטות עבודה שמותאמות לעידן שבו אנו נמצאים, ושייתנו מענה לקשיים שנזהה".

לדברי פרג, בבתי הספר של רשת החינוך יופעלו תוכניות חינוכיות כדי לשפר את הישגי התלמידים ולהגדיל את שיעור זכאותם לבגרות ולמערכת ההשכלה הגבוהה. הרשת תעודד התנדבות ומעורבות בקהילה. "ניתן לבתי הספר ולמנהלים תמיכה מרבית מבחינת ידע, מקצועיות, שיטות עבודה ומשאבים ראויים. כל בית ספר שנכנס לרשת יפעל בשנה הקרובה עם תקציב גדול בהרבה מתקציבו השנה", אומר פרג.

"לא מדובר בביזנס, אלא בחינוך ציבורי"

היקף הפעילות של רשתות החינוך הפרטיות בישראל גדל בשנים האחרונות ורשויות מקומיות רבות בחרו להעביר בתי ספר לידיהן. מהלכים אלה זכו לביקורות בטענה כי מדובר בהפרטת מערכת החינוך הציבורי.

פרג דוחה את הטענות ומסביר: "הרשת שלנו לא תיקח שקל מכסף שמדינת ישראל ייעדה לתלמידים. להפך, ההתחייבות שלנו היא לתת יותר. מדובר בהתגייסות של גוף חינוכי במטרה לסייע לשכבות שכרגע לא מקבלות את מה שהן יכולות ומתמודדות עם קשיים חברתיים".

קרן רש"י הוקמה בשנות ה-80 על ידי איש העסקים הצרפתי גוסטב לאוואן והיא עוסקת בעיקר בהפעלת תוכניות וניהול פרויקטים בתחום החינוך, הרווחה והבריאות, ובעידוד תעסוקה של בעלי מוגבלויות. לפי הערכות מדובר בקרן הגדולה ביותר בתחום החינוך והרווחה הפועלת בישראל. היקף פעילותה ב-2010 הסתכם בכ-180 מיליון דולר.

מלבד המקורות העצמאיים של הקרן, תקציבה מגיע ממשרדים ממשלתיים כמו משרדי החינוך והרווחה והרשויות המקומיות ומשותפיה, ובהן המגביות היהודיות והג'וינט. בתחום החינוך מפעילה הקרן את תוכניות יום חינוך ארוך ומפעלי ההזנה בבתי ספר בפריפריה. כמו כן מפעילה הקרן תוכניות להעלאת שיעורי הזכאות לבגרות ותוכניות לקידום לימודי מדעים ולקידום תלמידים מצטיינים.

בנוסף, עוסקת הקרן בפיתוח תשתיות באקדמיה, כמו הקמת קמפוס חדש במכללה האקדמית תל חי ומעונות לסטודנטים בקרית שמונה, והיא מעורבת בבניית בית הספר החדש לרפואה בצפת. בתחום הרווחה מפעילה הקרן מרכזים לגיל הרך, כפרי נוער לילדים ונוער בסיכון, בתים חמים לנערות ומרכזים לטיפול בילדים נפגעי תקיפה מינית.

מנכ"ל הקרן אלאלוף התייחס בעבר למעורבותה של קרן פרטית בניהול רשת בתי ספר ואמר כי "גם כיום יש מאות בתי ספר בבעלות רשתות, וזה חמור. לא מדובר בביזנס אלא בחינוך ציבורי. הרשת תצליח לגייס משאבים רבים יותר מאלה שהרשויות המקומיות יכולות לתת ותאפשר לתלמידים ללמוד במסלולים שהרשויות לא תמיד יכולות להרשות לעצמן. זה לא אומר כלום חוץ מהפתיחות של המדינה לאפשר למגזר השלישי לקחת אחריות נוספת, אמיתית ולטווח ארוך על השירותים שהוא מספק".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#