"הביורוקרטיה בישראל פרנואידית; הפקידים לא רוצים לקחת אחריות" - קריירה - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"הביורוקרטיה בישראל פרנואידית; הפקידים לא רוצים לקחת אחריות"

לפי נייר עבודה שהכין מוטי שפירא, בעוד בעולם נעשים מהלכים לצמצום ולייעול הביורוקרטיה הממשלתית - בישראל לא נעשות פעולות שכאלה

4תגובות

>> "הביורוקרטיה הישראלית היא פרנואידית, בעיקר לאחר פרשת רמדיה, שבה האשים בית המשפט פקידי ממשלה ברשלנות. התוצאה היא שהפקידים כיום לא רוצים לקחת אחריות - ועל כל דבר הם דורשים עשרות מסמכים" - כך אומר מוטי שפירא, מנכ"ל להב (לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל).

שפירא הכין עבור המכון הישראלי לדמוקרטיה ניתוח של הסרת החסמים הביורוקרטיים בישראל ותרומתם לכלכלה. הניתוח יוצג היום בכנס פורום קיסריה.

לדברי שפירא, בכל העולם ישנה כיום מגמה של בחינת נחיצותה של הרגולציה הממשלתית וההשלכות הכלכליות שלה. לדבריו, האיחוד האירופי, OECD, האו"ם והבנק העולמי מקדישים לכך מאמצים נרחבים, במטרה לסייע למדינות החברות בהם לצמצם את החיכוך בין בעלי העסקים והאזרחים לבין המדינה. לדברי שפירא, בעולם הבינו שצמצום שכזה מסייע לצמיחה.

באיחוד האירופי פועלת כיום מערכת בשם Better Regulation, שמציעה דרכים לשיפור הרגולציה ולפישוט עקרונותיה. נשיא ארה"ב, ברק אובמה, פירסם בשנה האחרונה שתי תוכניות לשיפור, בחינה וצמצום הביורוקרטיה הממשלתית.

גם במדינות אחרות היו באחרונה התפתחויות בתחום זה. אוסטרליה, למשל, שינתה את שמו של משרד האוצר ל"משרד האוצר והדה-רגולציה", ומחלקת הדה-רגולציה נהפכה לאחת החשובות בו. בניו זילנד מונה שר שתפקידו לערוך רפורמה ברגולציה הממשלתית. בבריטניה הוקמה מחלקה על-ממשלתית, העובדת בשיתוף פעולה עם כל משרדי הממשלה לשינוי הגישה הממשלתית בתחום הרגולציה.

בריטניה גם החלה במהלך מקיף שכולל את אמידת עלות הרגולציה, הצבת יעדים לחיסכון הממשלתי על ידי טיוב הרגולציה וקביעת כלל חדש שלפיו כל הוראת רגולציה חדשה חייבת להיות מלווה בביטול הוראה קודמת - כדי שסך ההוראות הביורוקרטיות לא יגדל. כמו כן נקבע כי כל ההוראות הרגולטוריות יהיו מוגבלות בזמן, וייבחנו מחדש מדי פעם.

המאמץ המרשים ביותר נעשה באחרונה בדרום קוריאה, שם מיפתה הממשלה 11 אלף הוראות רגולטוריות שונות. כחלק מרפורמה ממשלתית נבחנו לעומק 5,000 הוראות, שמתוכן בוטלו כליל כ-500 הוראות ושופרו מאוד כ-1,100. המטרה של המהלך היתה להקפיץ את דרום קוריאה ממקום 30 למקום 15 במדד "קלות עשיית העסקים" של הבנק העולמי, ודרום קוריאה הצליחה להשיג את השיפור המבוקש.

לעומת המאמצים העולמיים האלה - בישראל כמעט לא נעשים צעדים לצמצום הביורוקרטיה. לדברי שפירא, ישראל סובלת מעודף גופים רגולטוריים (בהם הממשלה, הכנסת, הרשויות המקומיות, רשויות סטטוטוריות וחברות ממשלתיות), מחוסר תיאום מוחלט ביניהם, ולא מתבצעת בה מדידה של עלות הביורוקרטיה, ישימותה או השפעתה על המשק. כל אלה מביאים להידרדרות נמשכת של ישראל במדדים הבינלאומיים של עשיית עסקים. כך, במדד נטל הרגולציה צנחה ישראל מהמקום ה-36 ב-2008 למקום ה-85 ב-2011.

לשם המחשה, בכנסת ה-16 לבדה התקבלו 416 חוקים - שהתווספו לתקנות קיימות בתחום הרגולציה והפיקוח בישראל. "כיום בעת קבלת חוקים", אומר שפירא, "אין חובה לבחון את השפעתם הכוללת על המשק. התוצאה היא שהרגולציה והביורוקרטיה בישראל הופכות לחסם ממשי להתפתחות הכלכלית".

לדבריו, יש חשיבות רבה לרגולציה המשקית, אבל יש צורך לבדוק אם היא "לא עלתה כבר על גדותיה". בישראל ישנה רגישות מיוחדת לרגולציה בגלל שאלות הריכוזיות ויחסי ההון-שלטון, טוען שפירא. ואולם, גם הרגישות הזאת אינה יכולה למנוע מהמדינה לבחון את יעילות כל כללי הרגולציה שלה ואת ונחיצותם.

שפירא, לפיכך, ממליץ לאמץ בישראל כמה מהצעדים שננקטו באחרונה בעולם. לשם כך הוא ממליץ להקים גוף ייעודי, כחלק ממשרד האוצר או משרד ראש הממשלה, שיהיה הממונה על הרגולציה ועל הפחתת הביורוקרטיה בישראל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#