ההפסד של פישר - ההזדמנות שלנו - קריירה - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ההפסד של פישר - ההזדמנות שלנו

הנגיד יכול להרים את הכפפה - ולהפוך למנהיג המאבק באפליה על בסיס גיל

תגובות

>> טיפשים חובבי המושג "צרת רבים חצי נחמה" אכן יתנחמו בעובדה שתופעת האייג'יזם (גילנות - אפליה על רקע גיל) מרימה את ראשה המכוער לא רק בישראל.

השבוע נפל דבר. סטנלי פישר, שהוכרז בשנה החולפת כאחד משבעת הנגידים הטובים בתבל על ידי המגזין היוקרתי "גלובל פייננס", וכנגיד השנה על ידי מגזין אחר - "יורומאני", ונחשב אחד האנשים המוערכים בזירה הכלכלית העולמית, נפסל עוד לפני שהחלה ההתמודדות על כס קרן המטבע העולמית (IMF). העילה: גילו. על פי תקנון הקרן, לא יתמודד אדם מעל גיל 65 לתפקיד. הסאבטקסט פשוט: פישר בן ה-67 זקן מדי בשביל הקרן, ואדם בגילו ראוי שיישב בקופת חולים במקום לנהל מוסד יוקרתי כל כך. גילו, כנראה, אינו מאפשר את החדות והצלילות הנדרשים לתפקיד.

קרן המטבע העולמית נוסדה ב-1946. התקנון, שנחתם עם הקמתה, שיקף את הלך הרוח של אותן שנים - אז אכן היו גברים בני 60 ויותר קרובים מאוד לגן עדן. בישראל של שנות ה-50, למשל, הגיעה תוחלת החיים הממוצעת של גברים ל-67.2 שנה בלבד, ושל נשים ל-70.1 שנה. גם במדינות מערביות אחרות הנתונים היו דומים.

אפלבאום תומר

מים רבים זרמו מאז במזרקות קרן המטבע, ותוחלת החיים זינקה. ב-2010 הגיעה תוחלת החיים הגברית הממוצעת בעולם ל-79.7 שנה, ואילו הנשית ל-83.5 שנה. האם העובדה כי אנשים חיים יותר שנים מבעבר, נהנים (בחלקם) מבריאות וצלילות דעת, ונהפכים לגורמים אפקטיביים יותר (בשל חוכמתם וניסיונם בשוק העבודה ובכלל), עושה רושם על קרן המטבע? ממש לא. תקנון הוא תקנון, בעיקר כשיש כמה מתמודדים שיודעים לנצל אותו. העובדה כי הוא מציב תנאי סף מפלה, שאינו עולה בקנה אחד עם המציאות החדשה, ובעיקר עלול לפגוע בביצועי הקרן שאינה מעמידה בראשה את הטובים ביותר, מוכיח יותר מכל אטימות כלפי שינויים.

ייתכן כי אחרי מקרה קיצון כמו פישר ייפקחו כמה עיניים במוסד החשוב הזה והתקנון ישתנה, אלא שלפישר זה כבר לא יעזור. הוא נשאר כאן, ובתור שכזה הוא מוזמן להשתתף בתיקון אותן עוולות שנעשות יומיום בישראל, אבל לא מגיעות לכותרות העיתונים.

פישר עומד בראש מערכת שמבוססת לא מעט על גילנות. נכון שבכירי הבנקאים אינם ילדים, אבל נסו להתקבל לעבודה בבנק אחרי גיל 40. הסיכוי הוא קלוש עד קלוש מאוד. מערכת הבנקאות, כדאי לזכור, היא זו שפחות או יותר המציאה את מודל הפרישה המוקדמת, שפירושו שליחה מרצון של בני 50 הביתה. נכון, הם מרופדים היטב בעזיבתם וחלקם גם מרוצים מהאפשרות שניתנת להם לפרוש, אך סיכוייהם למצוא תפקיד אחר בשוק עבודה גילני כמו שלנו כמעט שלא קיים.

הבנקים שעליהם מפקח פישר אוהבים "להתרענן", "להזרים דם חדש" ו"להצעיר את השורות", אך המערכת המסורתית והמאובנת הזו לא יודעת לשמור את בעלי הניסיון שלה צעירים ונמרצים ברוח, שולחת אותם הביתה ומקבלת במקומם אנשי צעירים ונטולי ניסיון - שיישלחו הביתה בתורם.

לצערנו, הבנקים לא לבד. גם במערכות אחרות מתייחסים לגיל כאל גורם מכריע במקום לבדוק אם "קשישים" כמו פישר אינם בדיוק מה שהארגון זקוק לו. נסו להתקבל למערכת החינוך אחרי גיל 40, לחברות היי-טק, לחברות ביטחוניות או אפילו לתפקידים במגזר הציבורי. תזדקקו להרבה יותר מקורות חיים מרשימים כדי לעבור את הילדות שמאכלסות את מחלקת משאבי האנוש במקרה הטוב, או את משרדי חברת ההשמה במקרה הרע. בהרבה מדי מקרים גיל הוא בעיקר מכשול.

פישר למד על בשרו שכישרון, ידע ויכולות מרשימות לא תמיד עוזרים מול דעות קדומות והיסטוריות. המקרה שלו מוכיח כ-1,000 עדים שהגיע הזמן שגיל ייהפך לקריטריון שעבר מהעולם. ממש כפי שחברות מצליחות יודעות שיש לבחון עובדים לפי רמות ביצוע, ולא לפי מספר השעות הנוספות שצברו במשרד - כך גם בנושא הכאוב הזה: במציאות של ימינו, גיל הוא רק מספר שאין בינו לבין יכולת דבר. פישר מוזמן להפוך ללוחם הגדול בגילנות, ולעזור לאלפי אנשים להצליח - בדיוק במקום שבו הוא הוכשל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#