האישיות המפוצלת של עובדי ה-IT: "שוק בשר" של שירותי מחשוב - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האישיות המפוצלת של עובדי ה-IT: "שוק בשר" של שירותי מחשוב

כמו רוב עובדי ההיי-טק, הם נהנים מתנאי עבודה מפנקים הכוללים שכר גבוה, מכונית ותלושים למסעדות; אבל עשרות אלפי עובדי ה-IT בישראל מועסקים במיקור חוץ ב"חצר הלקוח"

50תגובות

>> יחיעם מורנו, 42, צבר קילומטרז' של כעשור בחברות טכנולוגיה שונות המספקות שירותי IT (טכנולוגיות מידע) במיקור חוץ. אבל ככל שחלפו השנים, הבין שנקלע למסגרת העסקה בעייתית למדי.

"ההרגשה היא שאני מתייצב אצל מי שמוכן לשלם יותר על הגולגולת שלי", אומר מורנו, מנהל פרויקטים בחברת סיסנת, המוצב זה כחמש שנים מטעמה במשרד ממשלתי. "המשמעות היא היעדר תחושת שייכות וזהות ארגונית. בכל מקום שאליו הגעתי אמרו לי 'כאן זה לא כמו אצל כולם. אנחנו משפחה', אבל למעט בחברה אחת זה לא קרה. אני כבר מכיר את העיקרון הזה, ולכן גם לא שואף ליותר מדי, אלא שואל כמה משלמים לי, איפה אני יושב, וזהו".

ר', 29, עבר בין כמה חברות IT עד שמצא עבודה כראש צוות בחברת טכנולוגיה שאינה עוסקת במיקור חוץ. לדבריו, התעשייה שאליה השתייך מתנהלת כמו "שוק בשר". "בחברה האחרונה רציתי להתקדם. הרגשתי שאני בשל להיות ראש צוות. אבל זה מאוד בעייתי לשפר את תנאי העבודה בפוזיציה הזו", הוא אומר. "הייתי צריך לרדוף אחרי הממונים עלי בחברה המעסיקה במשך שבועות כדי לקבל תנאים שהובטחו לי. כשביקשתי העלאה, אמרו לי שהפרויקט לא מרוויח ולכן זה לא אפשרי - כאילו אני קשור רק לביצועי הפרויקט ולא לחברה עצמה".

מורנו מסכים כי האפשרויות לקידום מקצועי כעובד מיקור חוץ הן מוגבלות, במיוחד בסיטואציות שבהן המנהל מטעם החברה האם אינו יושב תחת אותה קורת גג.

"בחברת הלקוח אתה יושב על תקן מסוים, שיש לו תעריף מסוים", אומר מורנו. "הסיכוי שהמנהל הישיר בחברת הלקוח יראה שאתה עובד מעולה ויקדם אותך לא קיים, כי אתה לא באמת עובד החברה. מצד שני, החברה האם יכולה לבצע השמה שלי רק לתפקידים שבהם יש לי ניסיון - מה שמצמצם מאוד את האפשרויות. אין לך דרך להוכיח שיכולותיך אינן מוגבלות כל כך".

זכאים וחוצנים

בעיה אחרת הנוצרת מן הפורמט המורכב היא פערי המעמדות. "יש את 'הזכאים', עובדי חברת הלקוח, ויש את 'החוצנים', שהם אנחנו", אומר מורנו. "אם מתקיימים ימי גיבוש, לא תמיד מזמינים אותנו. חברת הלקוח גם כמעט שלא מוציאה לקורסים מקצועיים, ואילו החברה האם מוכנה לעשות זאת רק תחת תנאים מסוימים. תחושת חוסר השייכות היא בעייתית. כל בנאדם צריך מסגרת. לכולנו יש צורך פסיכולוגי להשתייך".

ש', העובד כמיישם SAP בחברת נס טכנולוגיות, אומר כי תחושת השייכות של העובד נובעת בעיקר מהיחס שניתן בחברת הלקוח. "כשעבדתי בסלקום, היחס היה שוויוני. כשהעובדים קיבלו עציץ לחג, גם אנחנו קיבלנו. כיום אני בחברה אחרת, ולא משנה כמה נס תנסה להיות בסדר, אני ארגיש עוף זר. אין לי קשר לחברה הזו, היא לא החברה שלי. מופעל עלי אפקט פסיכולוגי שקשה להסביר אותו".

לדברי פרופ' גיא מונדלק, ראש החוג ללימודי עבודה באוניברסיטת תל אביב, יצירת חציצה בין עובדי החברה לעובדים מן החוץ היא טעות ניהולית חמורה.

"תחושת הניכור של העובד כלפי המקום שבו מצופה ממנו להיות עובד, ומיצובו כמי שאינו שווה זכויות לעובדים האחרים, אינם משיגים את המטרה שבבסיס הצבה ארוכת טווח בארגון אחר", אומר מונדלק. "הארגון והעובד אינם מרוויחים ממצב שבו חובות העובד דומות לאלה של עובדים אחרים, אך זכויותיו שונות. גם אם העובד מתוגמל היטב, הבידול שולל את היתרונות של מחויבות הדדית בין עובד למעסיק".

TheMarker

למי בדיוק אני שייך?

מורנו, ר' וש' משתייכים לקבוצה גדלה והולכת של כעשרות אלפי עובדי מחשוב בישראל, המועסקים בעשרות החברות המספקות שירותי IT למגוון לקוחות, החל מבנקים וגופים פיננסיים, דרך משרדי ממשלה ועד חברות היי-טק. עם הגדולות שבהן נמנות החברות הציבוריות נס טכנולוגיות (שעם מכירתה לקרן סיטי ונצ'רס תימחק מהמסחר), מטריקס, טלדור, מלם-תים ו-one1.

החוזה שנחתם בין חברות ה-IT לבין חברות הלקוח ברור: הראשונות מספקות עובדים בתחום המחשוב, בעוד שחברות הלקוח משלמות עבור שירות, לרוב לפי שעת עבודה לכל עובד.

"השימוש בעובדי מחשוב במיקור חוץ עונה על צורך בהתייעלות", מסביר שוקי שטאובר, יועץ לניהול וכותב הספר "אאוט-סורסינג". "ספק של שירותי מחשוב יכול לרכוש מוצרים במחיר נמוך יותר מאשר חברת הלקוח, ולנייד עובדים בהתאם לצורך. חברות מסוימות זקוקות למיקור החוץ, כי הן מעוניינות בעובדים לפרק זמן מוגבל לפרויקטים מיוחדים.

"בחברות אחרות", אומר שטאובר, "מדובר בעניין ארוך טווח, שקשור ברצון להתמקד בליבת העסקים. בנקאי רוצה לעסוק בבנקאות וחברת נדל"ן בבנייה. בחברות כאלה לא רוצים לעסוק במחשוב, תחום שאין להם בו שום יתרון יחסי. זול וקל יותר לקנות את השירות, ממש כמו שירותי מזון או שמירה".

אייל טואג

צורת ההעסקה במיקור חוץ תפסה תאוצה ב-10 השנים האחרונות, כששני הצדדים מצאו כי טוב: חברות ה-IT מצאו נישה נוחה לגדול בתוכה (חמש החברות הציבוריות בתחום צמחו יחד בכ-9% ב-2010), וחברות הלקוח קיבלו שירות יעיל וחסכו בהוצאות. הגורם השלישי בסיפור הזה הוא העובדים. הם אמנם זכו לתנאי העסקה נוחים, כמקובל בתעשיית ההיי-טק, לרבות מכונית חברה ותלושים למסעדות, אבל במקביל גילו שזה לא תמיד נעים לגדול עם הורים מאמצים. "עם הזמן נוצר תחום אפור, שבו אני שואל את עצמי למי אני נאמן, לזה שאני עובד אצלו, או לזה שמשלם לי את המשכורת?", אומר מורנו.

ר' חיפש מקום עבודה שייהפך לבית. "במשך שנים לא הכרתי עובדים אחרים בחברה. לא היה דבר כזה גאוות יחידה. זה הפריע לי", הוא אומר.

עובדים עם שני תגים

למרות מורכבות העניין, בחברות ה-IT מתעקשים שעובדים יכולים לחיות היטב עם מה שמכנה שכי גרליץ, מנכ"ל נס טכנולוגיות, "אישיות מפוצלת". "ניהול של עובדי אאוטסורסינג הוא אחד מהאתגרים המסובכים והמורכבים שיש בעולם ההיי-טק", מודה גרליץ. "כשאדם עובד בחצר הלקוח, ההזדהות שלו עם הלקוח היא יחסית פשוטה. השאלה היא איך יוצרים את ההזדהות אתנו, מעבר לתשלום המשכורת.

"נכנסים אלי למשרד עובדים שיש להם שני תגי עובד, וזה בסדר, השילוב הזה יכול להתקיים. המשמעות היא שאנחנו צריכים לתת תמיכה ועזרה מקצועית גם בשעות הקשות. חברה שלא משקיעה ביצירת זהות של עצמה ובהשלכת הזהות הזו על עובדיה, לא תצליח. אנחנו פועלים נמרצות כדי ליצור בעובדים את אותה תחושה של נאמנות כפולה, במובן הטוב של המלה. אין סתירה בין הדברים".

TheMarker

כיצד ניתן לעקוב אחר התפתחות העובדים וביצועיהם במקרים שבהם המנהל הישיר מטעם החברה האם אינו יושב במחיצתם? במקרה הטוב מבצעים בקרות ומשובים תכופים, ובמקרה הרע לא מביעים עניין.

"ברור לנו שיש פערים באינפורמציה", אומרת קרן ברקו, מנהלת משאבי האנוש בנס ישראל, "אבל אצלנו יש תהליך של משוב כל העת, סקר שביעות רצון שנתי, ומנהלים שיוצאים אל השטח אחת לשבוע-שבועיים ואוספים כל הזמן אינפורמציה מהלקוח. תהליך הערכת העובדים הוא מסודר מאוד".

החרב על הצוואר

עובדי ה-IT מועסקים במסגרת פרויקטים שעשויים להימשך חודשים ואפילו שנים, ובהתאם לפרויקט זזים בין חצרות הלקוח. כך קורה כי עובד שמואס במקום העבודה שלו יכול לבקש לעבור לאתר אחר ולעתים בקשתו נענית. מצד שני, מעברים תכופים מדי שאינם בהכרח ביוזמת העובד, אינם מאפשרים לתקוע יתד, ולא תמיד חופפים למקום המגורים ולתחומי העניין שלו.

"מאסתי בסיטואציה הזו שבה אני כל הזמן דואג שהפרויקט יגמר ולא יהיה פרויקט אחר, ומזה שאני צריך להחליף משרדים ועבודה, ולהגיע למקומות שלא תמיד נוח לי להגיע אליהם, ושאולי אין לי בהם ממש עניין מקצועי", אומר ר', בוגר מדעי המחשב המתמחה במערכות מידע. "הבעיה היא שאין יותר מדי אפשרויות תעסוקה למי שבא מהתחום שלי. אלה המשרות שמציעים כיום. החברות הגדולות כבר לא מגייסות עובדי מערכות מידע כעובדים מן המניין. במזל מצאתי את המשרה הנוכחית".

יחיעם מורנו

מורנו מסביר כי מכיוון שקשה להתקדם במסגרת חברה נתונה, עובדים רבים "משפצים" את קורות החיים ומקווים לקידום במעבר בין חברת IT אחת לאחרת. "התקדמות נעשית רק במעבר בין חברות, והתוצאה היא שעובד נמצא בחיפוש עבודה כמעט תמידי אם הוא רוצה לאתגר את עצמו".

מכלול הנסיבות הזה מוביל לכך שעובדים נשארים בדרך כלל בחברה זמן קצר, כשנתיים-שלוש, ועוברים הלאה - בין אם לחברת IT אחרת ובין אם לתפקיד שאינו במיקור חוץ. לדברי גרליץ, "נס היא חברת שירותים שנהפכה לבית הספר של התעשייה. כל שנה מתחלפים כמעט 1,000 איש בחברה, כי אנשים עוברים הלאה אחרי שנתיים-שלוש. זה בסדר, ככה עובד המודל".

מול החסרונות הלא פשוטים יש גם יתרונות. העובדים אמנם אומרים שהם לא ממש נקשרים לאף מעסיק, וקל למדי לפטר אותם בעת הצורך, אלא שמבחן המציאות הוכיח ההפך: בתקופת המשבר הכלכלי, כשאלפי עובדי היי-טק ישראלים פוטרו בגלים מסיביים, חברות ה-IT התגלו דווקא כאיים של יציבות, ונמנעו מפיטורים. אחדות אפילו דיווחו על עלייה של עשרות אחוזים בביקוש לשירותיהן. גם משכורות העובדים עלו באותה תקופה.

לדברי שטאובר, "לכאורה קל יותר לפטר את עובדי מיקור החוץ, כי 'רחוק מהעין רחוק מהלב', אבל בפועל יש פחות סיבות לפטר אותם, כי הם נמדדים כל הזמן, וצריך אותם". לדברי מורנו, גם אם עובדי ה-IT אינם מפוטרים יותר מעובדי היי-טק אחרים, התחושה בפועל היא שהחרב מונחת על הצוואר. "אין ללקוח נקיפות מצפון. ברגע שאין כסף או הפרויקט מסתיים, העובד מוחזר לחברה שלו".

"העובד נהנה משני העולמות"

כיצד מצליחות בכל זאת חברות ה-IT לטפח ולשמור על קשר עם העובדים ברחבי הארץ? יעל פרדקין-מוצפי, סמנכ"לית משאבי האנוש במטריקס, מסבירה כי החברה עושה זאת באמצעות 20 מרכזי התמחות, שמרכזים בתוכם ידע מקצועי המשמש את כל מי שחפץ בו. הידע מועבר בימי עיון ובאמצעות חטיבת הדרכה, המציעה תוכניות להתפתחות מקצועית. בתחום הרווחה, החברה מארגנת אירועים לעובדים ומעניקה תלושים והטבות, כך ש"העובד נהנה משני העולמות, על אף ש'ההורים' לא גרים יחד", אומרת פרדקין-מוצפי.

עוד היא מציינת כי החברה דואגת לצ'פר את העובדים, כך ש"לפעמים התנאים שהם מקבלים אצלנו טובים יותר מההטבות שניתנות אצל הלקוח. יש עובדים שהלקוח מציע להם לעבור אליו והם לא מעוניינים".

בנס מספרים על אירועי ילדים-הורים בחברה, על מתנות שנשלחות לעובדים באירועי חיים משמעותיים, ועל אתר הטבות ייחודי לעובדים. כן הם טוענים כי החברה מעודדת קידום ותזוזה של עובדים. "המשרות הפנויות בנס שקופות לכל וניתן לפנות אלינו בכל עת אם מישהו מביע עניין", אומרת ברקו. "יכול להיות שללקוח אין אינטרס שהעובד יתקדם, אבל לנו יש אינטרס כזה. אנחנו רוצים שאנשים יזוזו, יתקדמו ויתפתחו".

האם עובד מיקור חוץ נחשב עובד מן המניין?

>> האם עובד שיושב בחברת הלקוח שנים ארוכות, עשוי להיחשב במקרים מסוימים עובד החברה לכל דבר? מתברר כי מבחינה משפטית, התשובה חיובית.

"מפסיקות קודמות של בית הדין לעבודה עולה כי ייתנו את הדעת למשך הזמן שבו עובד נמצא בחברה העושה שימוש בשירותיו הלכה למעשה", אומר המשפטן פרופ' גיא מונדלק, ראש החוג ללימודי עבודה באוניברסיטת תל אביב. "כמו כן ייתנו את הדעת למידת ההשתלבות שלו באותה חברה ולאובדן הזיקה ההדרגתי לחברה ששלחה אותו. ייתכנו גם מצבים שבהם תהיה אחריות משותפת של שתי החברות וחלוקת אחריות ביניהן בכל הנוגע למימוש זכויות העובד והגדרתן".

מונדלק מסביר כי "לאחר שנים שבהן אדם עובד במקום מסוים, הניסיון להתחמק מאחריות ביחס אליו הוא בגדר צרימה משפטית".

career@themarker.com



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#