בונוס למורים, או תוספת שכר בתחפושת? - קריירה - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בונוס למורים, או תוספת שכר בתחפושת?

קשה להיות אופטימיים בנוגע להצלחת רפורמת "עוז לתמורה"

37תגובות

>> רפורמת "עוז לתמורה" בבתי הספר התיכוניים נחתמה בתחילת החודש, והוכרזה מיד כמהלך החשוב ביותר במערכת החינוך הישראלית זה עשורים. שלושה מרכיבים הפכו את הרפורמה, שהיא ההמשך של רפורמת אופק חדש בבתי הספר היסודיים, למהלך שתולים בו תקוות גדולות כל כך. ראשית, שכר המורים עולה בכ-50%. שנית, המורים יעבדו 16 שעות נוספות בשבוע, מהן 6 שעות לימוד בקבוצות קטנות ו-10 שעות שהיה בבית הספר. ושלישית, לראשונה נכנס המרכיב של תמריץ (בונוס) למורים מצטיינים.

מדובר בשלושה מרכיבים שחיוניים לשיפור מעמד המורה, הכשרתו והמוטיבציה שלו. שכר גבוה יאפשר למשוך יותר מועמדים טובים להוראה, תוספת שעות עבודה תאפשר לשפר את עבודת הצוות של המורים, את מערך הכשרות שלהם, וגם את ההוראה לתלמידים מצטיינים ונחשלים והתמריץ יאפשר לתמרץ מורים מצטיינים, בעולם של הסכמים קיבוציים שאינם מאפשר לקדם מורים טובים, וגם לא להפטר ממורים כושלים.

רק שלפחות שניים מבין שלושת המרכיבים, תוספת 16 שעות עבודה ותמרוץ מורים, תלויים מאוד בניהול ובביצוע שלהם. כגודל התקווה כך יכולה להיות גם גודל האכזבה - ומיליארדי השקלים שמשקיעה המדינה מדי שנה על הרפורמה יכולים לרדת בקלות לטמיון, אם לא ידאגו לנהל את הרכיבים הללו כמו שצריך.

כך, מדידת ביצועי המורים. רפורמת עוז לתמורה עומדת לשלם למורים בתיכונים תמריץ נדיב ומשמעותי במיוחד - 20% מהמורים יקבלו בונוס שנתי של 3,600 שקל, 10% יקבלו בונוס של 4,800 שקל, 10% יקבלו בונוס של 5,600, ו-10% המצטיינים ביותר יקבלו בונוס שנתי של 8,000 שקל. בסך הכל, 50% מהמורים יקבלו בונוס שנתי משמעותי מאוד של עד 8,000 שקל.

כפרי ניר

מחד, אין ספק שבעולם המקובע של ההסכמים הקיבוציים, היכולת לתמרץ מורים על הצטיינות היא כלי אדיר להגברת מוטיבציה, וגם למשיכת כוח אדם איכותי להוראה. במקום שכל המורים ידשדשו יחדיו במי אפסיים של בינוניות המערכת, יוכלו מעתה מנהלי בתי ספר לזהות את המורים המצטיינים שלהם, ולתמרץ אותם על הצטיינותם.

מאידך, מדידת ביצועי מורים היא נושא שנוי מאוד במחלוקת, שאם הוא מבוצע רע - הנזק שלו עלול לעלות על תועלתו. בין הנזקים שנמנים בעולם אפשר למנות יצירת פלגנות בתוך חדרי המורים, כך שמורים חדלים לשתף פעולה ולתמוך זה בזה; הסטת משאבי ההוראה רק לנושאים הנמדדים במבחנים, והנכללים במדד; התכוננות מכוונת למבחנים, תוך העדפת השינון על פני לימוד של שיטות חשיבה; וכן רמאות לשמה - כמו סיוע בבחינות, או במקרה של בתי ספר, הנשרת תלמידים חלשים כדי שלא יפגעו בממוצע הבית ספרי.

יתרה מזאת, עצם המדידה מעלה את השאלה מה צריך למדוד, או מיהו בעצם מורה מוצלח. קל למדוד מורה לפי ממוצע הציונים בכיתה שלו, רק שמדידה כזו מחמיצה את הפערים בתוך הכיתה, את החינוך לערכים, את שיתוף הפעולה של המורה עם צוות בית הספר, את תרומתו לבית הספר, את ההערכה של התלמידים אליו ועוד. בנוסף, כדי שהמדידה תצליח היא צריכה להיות מקובלת על המורים (להיעשות בשיתוף פעולה עמם), אבל אסור שהיא תיהפך לכלי המשרת את צרכי השכר של המורים ותו לא.

מדידת ביצועי מורים מורכבת במיוחד - וקל מאוד להיכשל בה. לפחות נתון אחד מדאיג עולה כבר מהתמרוץ שנקבע בעוז לתמורה - העובדה ש-50% מהמורים יקבלו מדי שנה בונוס הצטיינות מעוררת חשד של תוספת שכר בתחפושת, יותר מאשר תמריץ אמיתי. היא מעלה גם חשש להיווצרות מנגנון של רוטציה - שנה אחת מחצית אחת מהמורים תקבל את הבונוס שלה, בשנה שלאחר מכן תהיה זו המחצית השנייה.

כדי שזה לא יקרה, תמרוץ המורים צריך להיות מנוהל בקפדנות על ידי משרד החינוך ועל ידי מנהלי בתי הספר התיכוניים. מדובר בניהול מתמשך, שחייב להפיק לקחים ולשפר את מדדי הביצוע ודרכי המדידה מדי שנה. רק שיכולות הניהול, גם של משרד החינוך וגם של מנהלי בתי הספר, בתחומים אלה הן רק בחיתוליהן. בלי שמשרד החינוך יערוך עבודת מטה מקיפה רק לנושא זה, ובלי תוכנית להעצמת מנהלי בתי הספר והרחבה משמעותית של סמכויותיהם, קשה להיות אופטימיים לגבי היכולת של מערכת החינוך בישראל לנהל מהלך שכר כל כך מורכב.

בשבוע הבא: משרד החינוך מוזמן לקבל שיעורים ברשת אורט



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#