מחיר הפגיעה בתנאי העבודה של רופאי המשפחה - קריירה - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מחיר הפגיעה בתנאי העבודה של רופאי המשפחה

4תגובות

>> כבר כיום אנו עדים לתופעה של מחסור ברופאי משפחה, ומיעוט המתמחים בתחום. בוגרים שמתעניינים ברפואת משפחה נרתעים מלהגיע להתמחות בתחום זה לאחר שהם נחשפים לסביבת עבודה בלתי אפשרית כמעט. מיעוט רופאי משפחה בקהילה גורם למצב פרדוקסלי, שכן, בעוד שיעור האוכלוסייה בישראל גדל בכל שנה בקצב ממוצע של 1.4% ושיעור האוכלוסייה המזדקנת גדל גם הוא, כמות רופאי המשפחה מתמעטת.

כדי שרפואת המשפחה תשמור על גודלה היחסי צריכים להצטרף למקצוע כ-200 מתמחים בשנה, כשבפועל מצטרפים כ-90 מתמחים - פחות ממחצית מהכמות הנדרשת. בעוד כחמש שנים צפוי מחסור עצום ברופאי משפחה, מה שיוביל לנהירה של אוכלוסיית מטופלים לרפואה היועצת בקהילה ולבתי החולים, העמוסים ממילא.

סביבת העבודה של הרופאים מושפעת בין היתר מהעובדה שקיים פער גדול בין תפישת התפקיד, כפי שבאה לידי ביטוי בחינוך ובהכשרה שהם מקבלים במהלך לימודי הרפואה וההתמחות ברפואת משפחה, ובין תפישת המערכת המעסיקה. המערכת המעסיקה היא זו שמשלמת את משכורות רופאי המשפחה והיא המכתיבה את תנאי העבודה שלהם. תנאים אלה אינם מאפשרים להביא לידי ביטוי את מלוא הכישורים, המהימנות והמחויבות של הרופאים בעבודתם היומיומית במרפאה.

כמתמחים ברפואת המשפחה למדנו להקשיב למטופל, לשאול שאלות, לבצע בדיקה גופנית בהתאם, להתייעץ עם עמיתים או לפתוח ספרים. הגישה למטופל ולבני משפחתו, כפי שלמדנו, היתה ביו-פסיכו חברתית. במשך השנים חלו תמורות ושינויים רבים במערכת הבריאות, שגרמו לעלייה גוברת והולכת בעומס העבודה המוטל על רופא המשפחה, וליצירת סביבת עבודה כמעט בלתי אפשרית. החלק היחסי של האוכלוסייה הקשישה בישראל עלה באופן ניכר, וכתוצאה מכך נאלצים רופאי המשפחה להתמודד עם מספר רב יותר של מצבי חולי ומחלות כרוניות.

מספר הבדיקות, אפשרויות הטיפול והמורכבות שלהן עלו באופן ניכר. תיקנון גודל האוכלוסייה ליחידת רופא נקבע לפני כחצי מאה, אך מאז גדלו הדרישות. כן עלתה מודעות הציבור לרפואה ופותחו נושאים רבים נוספים, כמו רפואה מונעת, עידוד פעילות גופנית, תזונה ואורח חיים בריא ועוד.

המערכת מקציבה לרופא שבע דקות ברוטו לכל מטופל. בפועל, אין לרופאים אפילו את משך הזמן הזה, שכן, עליהם לתת מענה למטופלים שמצבם מוגדר דחוף, ולמטופלים "מתפרצים" שמגיעים ללא תור. בנוסף, על רופא המשפחה לעבור על תשובות המעבדה של מטופליו, להתייחס לבדיקות חריגות, לערוך ביקורי בית דחופים, ליצור קשר עם מטופלים מאושפזים ובני משפחותיהם, להתקשר למטופלים שביקשו ליצור קשר, ולהתמודד עם הדרישה הגוברת והולכת לשיפור מדדי איכות. לכל אלה מתווספים הפרעות למפגש רופא-חולה שפוגעות באיכות החוויה הרפואית הניתנת למטופל ובטיב הקשר עמו.

ולכן, הגיעה העת לפעול לשיפור תנאיהם של רופאי המשפחה, דבר שיוביל לשיפור האיכות הרפואית הניתנת למטופל. את זאת ניתן להשיג על ידי החזרת עבודת צוות למרפאות. הצוות יכול לכלול אחות, מזכירה רפואית ואנשי צוות נוספים. בכך יתאפשר לרופא לפנות זמן לטיפול בבעיות רפואיות מורכבות, חדות וכרוניות. המתמחים לרפואת המשפחה יוצאים עם אג'נדה נעלה של תרומה לפרט ולקהילה והצלת חיים, וחבל שהם נתקלים בחומה בצורה של תנאים קשים, משכורת זעומה ותסכול יומיומי שמעלה את השאלה - האם עשו נכון שבחרו במקצוע הזה?

פרופ' וינקלר הוא יו"ר איגוד רופאי המשפחה; ד"ר פלג הוא חבר ועד איגוד רופאי המשפחה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#