רופא שעבד בפרקטיקה פרטית על חשבון המשרה הציבורית: "הדבר נעשה לעיני כל" - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רופא שעבד בפרקטיקה פרטית על חשבון המשרה הציבורית: "הדבר נעשה לעיני כל"

3 פסקי דין שניתנו בבית הדין למשמעת של נציבות שירות המדינה מאירים את אחת הסוגיות השנויות במחלוקת בין הרופאים למשרד האוצר

14תגובות

>> הוויכוח על הנהגת שעון נוכחות לרופאים נמצא בשיאו, כשאחת הטענות המרכזיות של המדינה שמעוניינת בהנהגת השעון היא שכיום, כשהרופאים נדרשים לדיווח ידני בלבד, חלק מהם עוזבים את משרתם הציבורית בשעות מוקדמות ועוברים לעסוק בפרקטיקה הפרטית שלהם או בעיסוקים אחרים.

לידי TheMarker הגיעו שלושה פסקי דין שניתנו בשנתיים האחרונות בבית הדין למשמעת של נציבות שירות המדינה נגד רופאים שדיווחו על שהייה במקום העבודה שלהם - בעוד שבאותו זמן עסקו בפרקטיקה פרטית או עיסוקים אחרים.

אחת הרופאות, שעובדת בבית החולים אסף הרופא, הואשמה בכך שבמהלך שנות עבודתה בבית החולים עבדה במקביל גם בקופת חולים מאוחדת, בלי קבלת אישור. חמור מכך, נמצא כי הרופאה דיווחה דיווחים כוזבים על עבודתה: במהלך אחת השנים דיווחה על 57 שעות עבודה בבית החולים בימי שישי, בעוד שבפועל עבדה בזמן זה בקופת חולים. בנוסף, במהלך חלק מהכוננויות שעשתה בבית החולים, כלומר שעות שבהן היתה אמורה להיות מוכנה לקראת כל "הקפצה" לבית החולים - עבדה בקופת חולים, בניגוד לדין.

"במעשיה האמורים פגעה הנאשמת במשמעת שירות המדינה, הפרה סעיפים שונים לכללי האתיקה של עובדי המדינה, לא קיימה את המוטל עליה כעובדת מדינה, התנהגה התנהגות שאינה הולמת עובד מדינה והתנהגה התנהגות שאינה הוגנת", נקבע בגזר הדין.

במסגרת הסדר טיעון, ננזפה הרופאה, נקנסה במשכורת אחת והשיבה למדינה 3,000 שקל - כשווי השעות שעליהן דיווחה באופן כוזב.

במקרה אחר, רופא פסיכיאטר שעבד מטעם משרד הבריאות בשירות בתי הסוהר, הורשע בכך שב-16 מקרים שונים סיים את עבודתו בשעות מוקדמות כדי שיוכל להגיע לקליניקה הפרטית שלו כרופא עצמאי בקופת חולים מכבי, אך דיווח על שעות סיום מאוחרות. בנוסף, במועדים מסוימים דיווח כי עבודתו בימי שישי ארכה חמש שעות, למרות שבפועל עבד רק בין שעתיים לשלוש שעות.

התביעה קבעה כי "הנאשם רמס את האמון שניתן בו על ידי הממונים כי יקדיש את כל שעות עבודתו לטובת השירות, עת נכח בחלק מאותן שעות בקליניקה הפרטית שבה הועסק".

כחלק מטיעוני ההגנה שלו, טען סניגורו של הרופא כי "סיום העבודה היה ידוע למערכת. הנאשם פעל תחת עצימת עיניים מטעם המשרד שזהו המצב". עוד טען הרופא כי "סיום העבודה בשעה מוקדמת נעשה לעיני כל".

במסגרת הסדר טיעון עם הרופא, הוחלט על פיטוריו המיידיים, נזיפה חמורה, קנס בגובה משכורת אחת ופסילה לעבודה עבור משרד הבריאות עד גיל 67. בפסק דינם ציטטו השופטים פסק דין של השופטת דורית ביניש מ-2002 שבו נקבע כי "בשל עוצמת הפיתוי והקלות שבה ניתן להערים על המערכת בכל הנוגע לקבלת טובות הנאה שלא כדין, יש להקפיד על כך שאמצעי המשמעת שיוטלו על עובד שסטה מן השורה ייהוו תגובה הולמת ומרתיעה".

במקרה שלישי, רופא שהועסק בבית החולים יוספטל מסר דיווחים כוזבים על נוכחות בעבודה בהיקף של 135 אלף שקל. הרופא נדרש להשיב את הסכום ובנוסף נקנס וקיבל נזיפה חמורה. בנוסף, נודע ל-TheMarker כי בימים אלה מתנהלת חקירה בנציבות כנגד רופא שדיווח על עבודה בזמן ששהה בחו"ל.

"התופעה עלולה לפגוע בשירות למאושפזים"

מבקר המדינה התייחס בעבר לתופעת הרישום הכוזב והעזיבה המוקדמת של חלק מהרופאים. בדו"ח מ-2008 נמצא כי מתוך 200 רופאים שנבדקו בין החודשים מאי ליולי 2007, נמצאו 24 רופאים, חלקם בכירים, שנעדרו מבתי החולים בזמן שעות העבודה כדי לעסוק ברפואה פרטית. בנוסף, 39 רופאים עסקו ברפואה פרטית בזמן שהם אמורים להיות בכוננות בבתי החולים. עוד נמצא כי רופאים רבים דיווחו על עבודה בימי שישי, בעוד שלא התייצבו לעבודה בפועל.

"תופעת ההיעדרות של רופאם מעבודתם בבתי חולים בשעות העבודה הנהוגות בהם לא פסקה במהלך השנים", נכתב בדו"ח, "וחלק משעות העבודה של רופאים בבתי החולים שעוסקים בעבודה פרטית או בפרקטיקה פרטית בקופות החולים חופפות לשעות העבודה הנהוגות בבתי החולים. הדבר אינו עולה בקנה עם סדרי מינהל תקין ועם הוראות התקשי"ר בעניין זה ועלול לפגוע הן בשירות הניתן למאושפזים בבתי החולים וכן בשירות הניתן למי שפונים למרפאות החוץ של בתי החולים".

מה שעשוי לחסל את התופעה או לפחות לצמצם אותה באופן משמעותי הוא הנהגת שעון נוכחות לרופאים - נושא שנהפך לאחד המרכזיים במשא ומתן הנוכחי בין הרופאים לאוצר. במשרד האוצר מעוניינים מאוד בהנהגת השעון ואף מוכנים להעלות ב-8% את היקף תוספת השכר לרופאים בתמורה להסכמתם להחתמת השעון. בנוסף, מתחייב האוצר, לצד החתמת השעון, להעביר את הרופאים למתכונת עבודה של חמישה ימים בשבוע (במקום שישה כיום) ולשלם לרופאים שעות נוספות לפי הצורך.

החתמת השעון, מסבירים באוצר, לא רק תחסל אחת ולתמיד את תופעת הרופאים הבכירים שעוזבים בשעות מוקדמות את בתי החולים לטובת עיסוקים אחרים, אלא תאפשר גם עריכת שינויים מבניים חשובים במערכת הבריאות כמו תורנויות מומחים והארכת שעות העבודה של מומחים - נושאים שהם בלבו של השינוי הנדרש במערכת.

גם ועדות מקצועיות שונות המליצו על הנהגת שעון נוכחות, ורק באחרונה קבעו הבוררים בבוררות הרופאים כי "שעון נוכחות יהווה כלי בקרה נאות אחר שעות וימי עבודת הרופאים... ייאפשר ניהול נכון יותר של המשאבים העומדים לרשות המוסדות ושל התשומות המופקות מאותם משאבים". גם נציבות שירות המדינה תומכת בהנהגת שעון נוכחות לרופאים.

הרופאים, מצדם, מתנגדים באופן מסורתי להחתמת שעון בטענה כי הדבר פוגע ביוקרת המקצוע ומעמדו הייחודי. עם זאת, בשבועות האחרונים מסתמנים בקיעים בהתנגדות זו והכרה של חלק גדול מהרופאים כי החתמת שעון תסייע להם להגיע להישגים גדולים יותר במשא ומתן ולשפר את מצבם.

מי שעשויים ליהנות במיוחד מהנהגת שעון נוכחות הם הרופאים המתמחים, שעובדים שעות רבות וארוכות וכן סובלים מתופעה של עזיבה מוקדמת של הבכירים שמגבירה את העומס עליהם כבר משעות הצהריים. מכתב שהגיע לאחרונה ל-TheMarker מבן זוגה של רופאה מתמחה ממחיש היטב את הנושא: "מה שמציע האוצר, בעיני, זאת מהפיכה", הוא כותב. "לפי חישובי, אשתי עובדת 10-12 שעות ביום במשך שישה ימים בשבוע. צא ולמד בכמה אחוזים המשכורת שלה תעלה אם היא תעביר כרטיס! אני חושב שעושה נכון האוצר כשהוא מתעקש על החתמת שעון נוכחות. זה יהיה פיצוי הולם למתמחים שעובדים כל כך קשה".

מההסתדרות הרפואית לא נמסרה תגובה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#