החלטות לחוד - ומיעוטים לחוד: הממשלה אינה עומדת ביעד להעסקת ערבים שהציבה לעצמה - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

החלטות לחוד - ומיעוטים לחוד: הממשלה אינה עומדת ביעד להעסקת ערבים שהציבה לעצמה

דו"ח חדש מגלה: רק 7.5% מהעובדים בשירות המדינה ב-2010 היו ערבים, דרוזים וצ'רקסים

תגובות

>> "הצהרות הממשלה על נכונותה לקלוט ערבים בשירות הציבורי הן בבחינת מס שפתיים בלבד. כאשר ניתן לקלוט ערבים בשירות הציבורי אומרים לנו שאין תקנים. מדוע לא לקבוע העדפה מתקנת לערבים במכרזים? ערבים מצליחים להיקלט לעבודה בעיקר במכרזים ייעודיים. מרביתם לא מתמודדים כלל במכרזים הכלליים לנוכח הערכתם שאין להם סיכוי" - כך הכריז ח"כ אחמד טיבי (רע"מ-תע"ל), יו"ר ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא קליטת ערבים בשירות הציבורי.

מחר תקיים הכנסת ביוזמתו של טיבי יום עיון בנושא "שילוב ערבים - ממס שפתיים לפרקטיקה מחייבת", שבו ישתתפו בין היתר יו"ר הכנסת ח"כ ראובן ריבלין (הליכוד), השר בני בגין, נשיאת מועצת העיתונות ושופטת בית המשפט העליון בדימוס דליה דורנר, נציב שירות המדינה לשעבר פרופ' יצחק גל-נור, נציבת שוויון ההזדמנויות של צפון אירלנד אוולין קולינס והמשפטן וראש המרכז הערבי למשפט ומדיניות דיראסאת ד"ר יוסף ג'בארין.

מנתונים עדכניים שנאספו בנציבות שירות המדינה, והמתפרסמים כאן לראשונה, עולה התמונה הבאה: ב-2010 הגיע שיעור העובדים מקרב האוכלוסיה הערבית, הצ'רקסית והדרוזית ל-7.5% מכלל עובדי המדינה. מדובר ב-4,717 עובדים בלבד. עם זאת, בנציבות שירות המדינה אומרים כי המגמה המרכזית מראה עלייה בשיעור הייצוג של בני האוכלוסייה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית ברוב המשרדים ויחידות הסמך.

בנציבות שירות המדינה ובמשרד המשפטים פועלים להגדלת שיעור ההעסקה של העובדים הערבים. ואולם, למרות הגידול בהעסקת עובדים ערבים, במשרדי הממשלה מטילים ספק ביכולתה של הממשלה לגייס כ-1,300 עובדים ערבים עד סוף 2012, כדי לעמוד ביעד של 10%.

ב-2005 כיהנו בשירות המדינה 3,251 עובדים ערבים ודרוזים, ושיעורם מבין כלל עובדי המדינה הגיע אז ל-5.7% בלבד. כאמור, ב-2010 היו 4,717 עובדים ערבים ודרוזים, ושיעורם בין עובדי המדינה הגיע ל-7.5%.

אמיל סלמן

שיעור קליטת הערבים מ-2005: 6%-12%

מהנתונים עולה עוד כי שיעור קליטת העובדים הערבים בשירות המדינה מכלל העובדים הנקלטים אמנם עלה בחמש השנים האחרונות, אך במרבית השנים שיעור קליטת העובדים הללו היה נמוך מהיעד הרשמי שאליו שואפת הממשלה. ב-2005 שיעור הערבים והדרוזים שהתקבלו היה 6.9%. ב-2010 הגיע שיעור קליטת הערבים מכלל קליטת העובדים בשירות לכ-12%.

נתון מעניין נוגע לתעסוקת נשים ערביות בשירות המדינה. מ-2005 נמשכת מגמת העלייה בשיעור הנשים הערביות והדרוזיות שהתקבלו לשירות המדינה ביחס לגברים. ב-2005 נקלטו 118 נשים ערביות, שהיו 37.7% מכלל הקליטה מהמגזר הערבי והדרוזי. ב-2008 נרשם שיא בקליטה: 282 נשים שהיו 48.8% מכלל הקליטה ממגזרים אלה. ב-2010 נקלטו 252 נשים, שהיו 39.7% מבין הערבים והדרוזים שנקלטו בשנים אלו בשירות.

גידול במספר המשתתפים במכרזים ייעודיים

בשירות המדינה נערכים מדי שנה מכרזים ייעודיים, כלומר מכרזים המיועדים לאוכלוסייה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית. שיעור המכרזים הייעודיים עלה וירד בשנים האחרונות: ב-2005 הגיע שיעור המכרזים הייעודיים ל-4.5% מכלל המכרזים. ב-2008 הגיע שיעור המכרזים הייעודיים לשיא של 15.4%, אולם עד 2010 ירד שיעור המכרזים הייעודיים ל-9.4% מכלל המכרזים. בנציבות שירות המדינה הדגישו, עם זאת, כי מספר המכרזים אינו משקף את מספר המשרות שהתפרסמו מאחר שחלק מהמכרזים כולל מספר רב של משרות. בדו"ח הנציבות צוין עוד כי "קיימת עלייה במספר המועמדים במכרזים המיועדים. ב-2010 התמודדו במכרזים הייעודיים 18 מועמדים על כל משרה שהוצעה, לעומת 16 מתמודדים ב-2009".

ב-2010 נרשמה תמונה עגומה מבחינת מספר המועמדים הערבים במכרזים הרגילים, ושיעור המועמדים הערבים היה 1.9% בלבד. שיעור בני המיעוטים שנבחרו במכרזים הרגילים ב-2010 היה גם הוא 1.9%.

מניתוח נתוני ההשכלה לדצמבר 2010 עולה כי 73.2% מהעובדים הערבים והדרוזים בשירות המדינה הם בעלי השכלה על-תיכונית או גבוהה יותר, ושיעור בעלי התארים האקדמיים מבין אותם עובדים הגיע ל-52.5%. בנציבות שירות המדינה אומרים כי מגמה זו מתאימה למגמת הקצאת המשרות, שמיועדת בעיקרה לקליטת משכילים ערבים במקצועות השונים.

משרד הפנים מוביל בקליטת ערבים

משרד הפנים צועד בראש רשימת משרדים הממשלה ויחידות הסמך הממשלתיות בהעסקת עובדים ערבים, דרוזים וצ'רקסים. ב-2010 הגיע שיעור העסקתם של ערבים, דרוזים וצ'רקסים במשרד ל-36.7% מכלל עובדיו. ואולם, במשרד הפנים מועסקים כ-300 אימאמים - כוהני דת מוסלמים, ושיעור העסקת העובדים הערבים במשרד בניכוי האימאמים נמוך בהרבה.

המשרד לפיתוח הנגב והגליל צועד במקום השני, עם 14.3% מהעובדים הם ערבים, אולם, במשרד מועסקים בסך הכל שישה ערבים ודרוזים מבין 42 עובדי המשרד. כמה מהעובדים מונו בלשכתו של סגן השר הדרוזי ח"כ איוב קרא (הליכוד), ומדובר במשרות אמון, שעשויות להתבטל אם יעזוב קרא את המשרד.

במשרד הרווחה והשירותים החברתיים 10% מהמועסקים הם עובדים ערבים. במערכת הבריאות הממשלתית, הכוללת את משרד הבריאות, בתי החולים הממשלתיים ומרכזים גריאטריים, מגיע שיעור העסקת הערבים ל-9.5% מכלל העובדים. מערכת הבריאות הממשלתית מעסיקה כמחצית מעובדי שירות המדינה, ומועסקים בה רופאים ערבים, אחיות וכוח עזר. בין היתר נובע הדבר מהפיזור הגיאוגרפי של בתי החולים הממשלתיים בצפון המדינה, אזור שבו מתגוררת אוכלוסייה ערבית גדולה.

ביתר משרדי הממשלה שיעור העסקת הערבים נמוך מ-10%, כלומר מהיעד להעסקת ערבים בשירות המדינה שאותו קיבלה הממשלה כבר ב-2007. ב-12 יחידות ממשלתיות - בהן לשכת הפרסום הממשלתית, נתיב, המשרד לנושאים אסטרטגיים, המשרד לענייני הגמלאים, בתי הדין הרבניים, הרבנות הראשית, נציבות כבאות והצלה, רשות שדות התעופה, נמל חדרה והמינהל לבנייה כפרית - לא מועסק ולו ערבי אחד.

TheMarker

מנתונים שנמסרו לוועדה לגבי גופים ממשלתיים וחברות ממשלתיות שאינם כפופים לנציבות שירות המדינה עולה כי בחברת החשמל שיעור תעסוקת הערבים מגיע ל-2% נכון ליולי 2010. קרוב ל-70% מהעבודים הערבים בחברה הם ארעיים, בעוד שיותר מ-70% מהיהודים הם קבועים. בחברת החשמל מועסקות 23 נשים ערביות, ורק אחת מהן היא עובדת קבועה. בבנק ישראל הועסקו ביוני 2010 רק חמישה עובדים ערבים מתוך 700 עובדי הבנק.

לטענת טיבי, "מתמודדים ערבים מבינים שאין להם סיכוי במכרזים הכלליים ולכן הם לא ניגשים אליהם. המתמודדים הערבים ניגשים בעיקר למכרזים ייעודיים, כלומר אלה המיועדים לבני המיעוטים". טיבי תובע לפרסם את כל המכרזים גם בשפה הערבית, ומוסיף כי "יש לבצע חיפוש אקטיבי ופעילות הסברתית, כולל פרסום בתקשורת הערבית, עריכת ירידי תעסוקה במגזר הערבי, איתור מועמדים למשרות באמצעות חברות כוח אדם ושיתוף פעולה עם עמותות וארגונים חברתיים כמו נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, קרן אברהם ועוד".

בנוסף תובע טיבי להגדיל את מספר התקנים הייעודיים בשירות המדינה ככלי של העדפה מתקנת בכל הרמות, הנמוכות והגבוהות. "שירות המדינה צריך להיות תקיף ואגרסיבי יותר בהתוויית מדיניות של העדפה מתקנת. לאורך שנים לא נרשמה עלייה ניכרת בשיעור העסקת ערבים בשירות המדינה", הוא אומר.

טיבי תוהה מדוע במשרדים עצמם יש דעות קדומות נגד ערבים: "ישראלים שמגיעים לבתי חולים מטופלים על ידי רופאים ערבים, בעיקר בפריפריה. שם בבתי החולים הם נותנים לרופאים הערבים לפתוח להם את הבטן והראש כדי להבריא, אבל כשמדובר בקבלת ערבים לעבודה במשרדי הממשלה יש חשדות ומחסומים".

"מדינת ישראל יורה לעצמה ברגל"

מסקנתו של טיבי היא כי "מדינת ישראל נכשלה במתכוון בקליטת ערבים ובשילובם בשירות הציבורי. המדינה מדירה את המיעוט במקום לשלב אותו ולגשר על הפערים. שילוב מיעוטים הוא חובתה של המדינה ולא מחווה של רצון טוב. מדינת ישראל יורה לעצמה ברגל כאשר היא מדירה את הערבים מהשירות הציבורי". טיבי שוקל לפנות למבקר המדינה, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, כדי שיגבש דו"ח מיוחד בסוגיית אי היישום של החוק ושל החלטות הממשלה על ידי משרדי הממשלה.

שר האוצר יובל שטייניץ הודה בהופיעו בפני הוועדה בינואר 2011: "איננו עומדים ביעדים שהממשלה הציבה לשילוב ערבים בשירות הציבור. שילובם של הערבים בכלכלה, בין היתר בהעלאת שיעורם בכוח העבודה, הוא משימה לאומית", אמר. שר התמ"ת שלום שמחון, המשמש גם כשר לענייני מיעוטים, תבע לרכז את כל הסמכויות והתקציבים הנוגעים למגזר המיעוטים תחת משרדו.

מנכ"ל משרד המשפטים ד"ר גיא רוטקופף, העומד בראש צוות בינמשרדי להסרת חסמים העומדים בפני קידום ייצוגם ההולם של בני העדה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית בשירות המדינה, אמר: "אנו לא קופאים על השמרים. החלטנו שהצעות עבודה ופרסום מכרזים יבוצעו גם בשפה הערבית, ותבוצע התאמה של המבחנים של נציבות שירות המדינה לאוכלוסייה הערבית. ישנה הקצאה של משרות ייעודיות לאוכלוסייה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית". לדבריו, בפרקליטות המדינה הוחלט להקצות חמישה תקנים חדשים, מתוכם ארבעה מיועדים לאוכלוסייה הערבית. "עד שלא יימצאו עובדים ערבים למשרות הללו, הן לא יאוישו", קבע רוטקופף.

עוד אמר רוטקופף כי "אחרי פעילות ממושכת בשלוש השנים האחרונות בשיתוף פעולה עם נציבות שירות המדינה, משרד האוצר, לשכת רה"מ והשר לענייני מיעוטים, המדינה מציעה כיום חבילה של תמריצים לבני האוכלוסייה הערבית להצטרף לשירות המדינה, ובהם העלאת היקף הסיוע בשכר דירה מ-1,100 שקל בחודש ל-2,000 שקל בחודש לבני האוכלוסייה הערבית שייקלטו בשירות המדינה ויעתיקו את מקום מגוריהם למרחק של 70 ק"מ ממקום מגוריהם הקבוע. אני קורא לציבור הערבי בישראל להגיש מועמדויות לתפקידים בשירות הציבורי. משרד המשפטים פתוח בפניכם".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#