כבר לא שוק של מעסיקים - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כבר לא שוק של מעסיקים

השכר הממוצע במשק חוצה את קו ה-9,000 שקל - ולא בגלל שהבכירים משתכרים יותר

2תגובות

8,996 שקל. זה היה השכר הממוצע (ברוטו) של שכיר בישראל במארס האחרון, לפי הלמ"ס. זהו הערך הגבוה ביותר אליו הגיע השכר של עובדים ישראלים והוא מבטא עלייה בשכר ברבעון הראשון של 2011, במחירים קבועים ובחישוב שנתי. את החגיגה מקלקל רק שכרם של העובדים הזרים שהוא כמחצית מסכום זה, והסתכם בממוצע ב-4,574 שקל.

נכון, ההתייחסות לשכר העובדים הישראלים דומה מעט לבריכה שעומקה הממוצע הוא 10 סנטימטרים, אך מתרחץ שגובהו 2 מטרים טבע בה. בישראל חיים מאות אלפי איש ששכרם נע סביב המינימום הקבוע בחוק (3,890 שקל) ואף למטה ממנו. אך שכרם הממוצע של רוב העובדים בישראל, במגזר הפרטי-עסקי ובזה הציבורי, עלה גם עלה.

אירוע שהתרחש ביום שני השבוע בלשכתו של ג', סמנכ"ל כוח האדם של אחת מחברות ההיי-טק הוותיקות בישראל, הממוקמת בתל אביב, יכול להסביר את הנתון המעודד על עליית השכר הממוצע במשק. הלשכה רחשה אנשים שנכנסו אליה ויצאו במשך רוב שעות היום. מדובר ב-43 מועמדים לעבודה (5% מכלל כוח האדם המועסק בחברה) שהוזמנו אל ג' לראיונות אישיים לקראת אפשרות העסקתם בחברה, לתפקידים כמו מהנדסי תוכנה, תוכניתנים ומאבטחי תוכנה.

המועמדים נענו לקריאה לבוא לעבוד בחברה ב"תנאי שכר טובים במיוחד", שהתפרסמה באתר האינטרנט של החברה וגם בעיתון. כמה מהם מעידים כי עברו טרם ההגעה לראיון בחינת קבלה שטחית למדי.

מספר כה גדול של ראיונות עבודה ביום שגרתי אחד לא זכור בלשכת הסמנכ"ל, למעט אולי במשך תקופה קצרה בימי הפריחה המהירה של ענף ההיי-טק בסוף שנות ה-90, אז החברות בענף ניהלו מרוץ מטורף ולא בררני במיוחד להשגת כוח אדם.

יום הראיונות בלשכתו של ג' משקף את המתרחש בענף ההיי-טק, אך גם ביתר ענפי המשק, עד המסורתי ביותר שבהם: שוק התעסוקה בישראל הוא כעת "שוק של עובדים", שבו העובדים הם החזקים ולא "שוק של מעסיקים", שבו המעסיקים הם המכתיבים את המגמה. וכשהעובדים חשים שהמשק זקוק להם, הם מתנהגים בהתאם: הם מפחיתים את מידת נאמנותם לארגון שבו הם מועסקים, דורשים העלאת שכר משמעותית כתנאי להישארותם בו ועוזבים למעסיק אחר אם דרישותיהם הכספיות אינן נענות.

התוצאה היא תמיד לטובת העובדים: אלה שנשארים בארגון עושים זאת לאחר שנענתה דרישתם להעלאת שכר, בעוד שאלה שנדדו לארגון אחר זוכים שם לתנאים משופרים. בכל מקרה ידם של העובדים על העליונה.

מחזה דומה לזה שהתרחש השבוע בלשכתו של ג' מחברת ההיי-טק קורה, לפי סקרי איגוד לשכות המסחר, גם ברשתות השיווק הקמעוניות, בבתי מלון, במסעדות ובבתי קפה, במפעלי תעשייה וגם במשרדי עריכת דין, רואי חשבון, יועצי מס, משרדי עמילות מכס, רשתות אופנה, מכוני כושר, מכוני ספא ויופי, גני אירועים ובאולמותיהם של יבואנים של כלי רכב ומוצרים בני קיימא. כולם מבקשים להתרחב - ומחפשים עובדים.

בלי שביתות ועיצומים

נתוני הלמ"ס על מצב התעסוקה ברבעון הראשון של 2011 מראים ששיעור המובטלים בישראל ירד לשפל חיובי חסר תקדים של 6%. באותה התקופה עלה מספר המשרות במשק ב-2.1% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 2.9% בחישוב שנתי באוקטובר-דצמבר 2010.

אין פלא: כשהמשק צומח בשיעור של 5% בשנה ובנק ישראל אפילו צופה גידול של 5.8% בצמיחה בשנה הבאה, גדלה הדרישה מצד המעסיקים לעובדים חדשים. וכשגדלה הדרישה - עולה מספר המשרות הממתינות לאיוש, גוברת התחרות בקרב המעסיקים על קבלת עובדים, מתקצר משך ההמתנה של עובדים לקבלת משרה ומצטמצם מספר העובדים המפוטרים ממשרותיהם. כוח המיקוח של העובדים עולה, ועמו גם השכר הממוצע במשק.

המגזר הפרטי-עסקי, שחווה כיום פחות פשיטות רגל או משברים פיננסיים לעומת 2008-2009, מתקשה פחות להעלות את שכר עובדיו. היצוא מישראל גדל ב-2010 ב-21.9%, אך גם היבוא גדל באותה שנה ב-24.8% והדבר מעורר מיד את העובדים במאות מפעלים ובתי עסק לדרוש שיפור בתנאי העסקתם.

בעקבות זאת הצדדים, העובדים מזה והנהלות מזה, מגיעים בדרך כלל להסכמים על עדכון השכר בשקט, ללא שביתות ועיצומים. הבנקים, שהגדילו את רווחיהם ב-2010, העלו את שכר עובדיהם ב-5% בלי לשכוח את הבונוסים בגובה משכורת או שתיים לעובדים. העלאות דומות הוענקו גם בחברות הביטוח, בלי כל פרסום.

בשלושה ענפים במשק עלה השכר באופן משמעותי במיוחד ברבעון הראשון של 2011 לעומת הממוצע ב-2010 כולה: השכר בתחום הפיננסים (בנקים, חברות ביטוח ובתי השקעות) עלה ב-29.5% הודות לבונוסים של סוף השנה הקודמת ולהעלאות השכר התכופות בארגונים אלה, דבר המשקף את רווחיותם הגבוהה בשנה החולפת. ואולם גם בענף התחבורה, הכולל בין היתר את עובדי הנמלים והרכבת, עלה השכר בין שתי התקופות ב-16.2%, הודות לוועדים החזקים בנמלים, היודעים להשיג תוספות נאות לעובדים. בתעשייה השכר עלה ב-12.4% בשל הגידול ביצוא, בפריון ובמספר שעות העבודה, ואילו בענף הבינוי השכר גדל ב-11%, דבר המבטא את התנופה המאפיינת את הענף.

"הדרישה לעובדים תגדל ב-20%"

העובדים במגזר הציבורי זכו בעקבות ההסכם מנובמבר בין יו"ר ההסתדרות עופר עיני לשר האוצר יובל שטייניץ, לתוספת שכר של 7.25% (בפריסה עד סוף 2012), כאשר נשים עובדות שהן אמהות לילד או שניים עד גיל 5 קיבלו עוד תוספת קבועה של 300-500 שקל.

במגזר זה שכר העובדים הגיע ברבעון הראשון של 2011 כמעט לשכר הממוצע במשק - 8,735 שקל, כאשר במשרדי הממשלה השכר הממוצע היה 11,190 שקל, בעוד שברשויות המקומיות הוא הגיע ל-7,394 שקל. ובחישוב השכר במגזר הציבורי לא כללנו עובדים בשתי חברות ממשלתיות שהם שיאני השכר - עובדי חברת החשמל ומקורות, שברבעון הראשון של 2011 הרוויחו 22,855 שקל בממוצע.

הכלכלן הראשי של התאחדות התעשיינים, רובי גינל, אומר שהעלייה בשכר באה על רקע העובדה שהארגונים הגדילו את שעות העבודה בפועל, כדי שיוכלו לעמוד במטרות העסקיות הגבוהות יותר שהציבו לעצמם, וכך עשרות אלפי עובדים החלו לעבוד שעות נוספות בתשלום. סיבה אחרת עליה הוא מצביע היא גידול קטן בפריון המפעלים.

בנוסף לכך, הוא אומר, ברבע הראשון של 2011 גדל מספר העובדים המועסקים במשרה מלאה, בעוד מספר המועסקים חלקית ירד, מגמה שהעלתה את ממוצע המשכורות. ואילו אורנה סגל, מנכ"לית מנפאואר-ישראל, משוכנעת שבחודשים הקרובים העלייה בשכר הממוצע במשק תמשיך לעלות. "אני צופה השנה גידול של 20% בדרישה לעובדים בכל ענפי המגזר העסקי-פרטי וגם בבנייה, באבטחה ובניקיון, מה שיעודד עליות שכר", היא אומרת. "לכל מועמד יש כיום בממוצע שלוש הצעות עבודה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#