מחצית מהצעירים בני 32-28 בישראל הם חסרי השכלה על תיכונית - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מחצית מהצעירים בני 32-28 בישראל הם חסרי השכלה על תיכונית

כך עולה ממחקר חדש של בנק ישראל, הם כמובן גם עובדים פחות ומרוויחים פחות; לעומתם, בעלי תואר ראשון משתכרים 40% יותר

7תגובות

כשהתקשורת מזכירה את שוק העבודה היא מתייחסת בדרך כלל לתחומים ספציפיים, כמו אנשי ההיי-טק שנחשבים עדיין קטר הצמיחה, או עורכי ורואי החשבון, ובכל פרק זמן קבוע עולים לכותרות רופאים, עובדים סוציאליים ומורים. התקשורת אוהבת להתייחס אל החלק המשכיל של שוק העבודה ונוטה להתעלם ממה שקורא הסוציולוג האמריקאי דייוויד נוימרק, "החצי הנשכח" (The forgotten half).

מניתוח כלכלי שביצע בנק ישראל כחלק מסקירה של ההתפתחויות הכלכליות בישראל, שגרסתה המלאה תתפרסם בשבוע הבא, עולה כי כמחצית מאוכלוסיית הצעירים בני 28-32 בישראל הם חסרי השכלה על-תיכונית. לפי שי צור, כלכלן בחטיבת המחקר של בנק ישראל שעבד עם המועצה הלאומית לכלכלה, המניע לניתוח נעוץ בצורך לעקוב אחר התפתחותה של ישראל ביחס ל-OECD ולמגמות גלובליות.

"'החצי הנשכח' הוא אולי חלק בחברה שנעים להתעלם ממנו, אבל מדובר באוכלוסייה שלמה שצריך לראות איך משפרים את הכניסה שלה לשוק העבודה", אומר צור. "אנחנו רואים כי התעסוקה של צעירים חסרי השכלה יורדת. הסיבה לכך היא שבישראל, מדינה שבה היתרון היחסי הוא ההון האנושי והיתרון הטכנולוגי, הצעירים האלה נשארים מאחור. צריך לחשוב איך לשפר את ההכשרה המקצועית שמעניקים התיכונים המקצועיים ואת ההכוונה התעסוקתית שניתנת להם, כך שיעלו בקנה אחד עם צורכי שוק העבודה. זאת, במיוחד לאור העובדה שנמצא בניתוח כי רק 10% מהצעירים האלה השתתפו בהכשרות מקצועיות שאינן במסגרת בית הספר".

פערים בשכר ובמשרות הפנויות

יש שיטענו כי העובדה שמחצית מבין הצעירים אינם ממשיכים ללמוד אחרי התיכון היא טבעית, שהרי לא כל אחד יכול ללמוד לימודים אקדמאיים. אבל הנתונים המתייחסים לשוק העבודה ב-2009 מראים שמדובר באחד הגורמים לפערים הגדלים והולכים בישראל.

לבעלי השכלה אקדמית באוכלוסייה היהודית יש לא רק יותר תפקידים - 85% מהגברים המשכילים ו-82% מהנשים המשכילות מועסקים - גם פערי השכר נראים היטב לעין: שכרו החודשי הממוצע של גבר יהודי בעל השכלה אקדמית הוא 10,542 שקל, לעומת 7,186 שקל בלבד לגבר שסיים 12 שנות לימוד.

מעניין להסתכל על הפערים בין המגזר היהודי לערבי. גברים צעירים יהודים ללא השכלה אקדמית עובדים פחות מאשר העובדים הלא משכילים במגזר הערבי - בגלל הנכונות לעבוד בעבודת כפיים הדורשת יכולת פיסית. בין הנשים, לעומת זאת, נראה פער ברור בין נשים ערביות עובדות ללא השכלה אקדמית (רק 15%) לעומת היהודיות (60%). עם זאת, בהשוואה בין כלל הצעירים העובדים בישראל וצעירי ה-OECD נראה כי ישראל אינה חורגת מהממוצע.

ההכשרה לא מתאימה

נתון מעניין נוסף שמגיש הבנק קובע כי קיימת ירידה בשיעורי התעסוקה של גברים יהודים בני 28-33 לא משכילים - מ-77% ב-1998 ל-69% ב-2009. הירידה הזאת מיוחסת, בין השאר, לחוסר ההתאמה בין תוכנית הלימודים שמציעים בתי הספר המקצועיים לצורכי שוק העבודה המשתנים. זאת, במיוחד בהתחשב בכך שכמחצית מהצעירים בעלי פחות מ-12 שנות לימוד, למדו בתיכון מקצועי.

המסקנה, לדברי צור, היא כי יש להקפיד על חינוך מקצועי מעודכן ואיכותי בבית הספר התיכון ולהכשיר תלמידים מקצועית לפני הכניסה למעגל העבודה. לדבריו, הביקוש לעובדים בתחום השירותים יוצר צורך בלימוד של מיומנויות תוכניות, שאינן מקצועיות, בעיקר בבתי הספר המקצועיים כמו עבודה בצוות, יכולות תקשורת, משמעת, מוסר עבודה, פתרון בעיות, יוזמה והתמודדות עם מקורות מידע. "אלה כישורים שחשוב לטפח כי הם מתאימים לרבים מהמקצועות בעולם שלנו, שמשתנה במהירות".

מחישוב של מספר המועסקים ב-1998 לעומת 2008 והשינוי שחל בשכר היחסי בתחום נמצא כי מקצועות התעשייה נמצאים בירידה ואילו המקצועות הטכנולוגיה והשירותים נמצאים בצמיחה. כך, למשל, בשוק העבודה זקוקים פחות לאחיות, רצפים, שוטרים, בלשים, עובדי דפוס, נגרים, מכונאים ועובדי בטון, וזקוקים יותר למהנדסי חשמל והנדסאי מחשב, וכן לסוכני מכירות, מדריכים חברתיים, עובדים בשירותי האוכל, מחסנאים ופקידי נסיעות, ביטוח ופרסום. למרות מגמה זו, מקצועות השירותים הנמצאים בצמיחה נלמדים רק במינון נמוך בבתי הספר המקצועיים.

"לא צריך להכחיד את ההכשרה כולה במקצועות התעשייה", אומר צור, "אך צריך לשים לב לתמורות שחלו בשוק ולדברים שפעם היו נהוגים יותר וכיום נהוגים פחות. גם התעשייה עברה התאמה לחיים הטכנולוגיים".

דרושה הכוונה ממשלתית

לא רק לימודי התיכון המקצועיים אינם מעודכנים. מי שיוצא מהם (ואינו מוכשר לדרישות השוק) יגלה כי הכשרות מקצועיות גם הן כמעט אינן בנמצא. לפי ניתוח של בנק ישראל, ייתכן שנדרשת מעורבות של הממשלה בתחום ההכשרה המקצועית, שכן "שיקולי הרווח הצרים של כל פירמה עלולים להניב דרישה להכשרה בתחומים ספציפיים מדי, בתעשיות המצויות בנסיגה או בענפים שכבר משופעים בבעלי מקצוע, כדי להגדיל את היצעם ולהוריד את שכרם".

אמנם הכשרה מקצועית בתיכון חשובה, אומר צור, אבל מיומנות מקצועית ספציפית אינה מספיקה בעולם שבו השיפורים הטכנולוגיים מהירים מאוד: "דרושים כלים ללימוד נוסף או שינוי מקצועי במסגרות הכשרה מאוחרות ותוך כדי עבודה - במיוחד בישראל שבה השירות הצבאי דוחה את כניסתם של חלק מבוגרי התיכון לשוק העבודה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#