נשים, שכר ומי רוצה להיות נגר - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

נשים, שכר ומי רוצה להיות נגר

עולם העבודה שייך לגברים עדיין ולצעירים - במיוחד אם יש להם השכלה אקדמית.

2תגובות

<< ימים טובים עוברים על עובדי ישראל. אותם אנשים שאך לפני שנתיים חרדו בכל בוקר מגל הפיטורים האימתני שתכף יגיע (ולחלקם אכן הגיע), רואים את הגלגל מתהפך.

השוק, שהיה עד לאחרונה "שוק של מעסיקים" חזר ונהפך ל"שוק של עובדים". כשרמת האבטלה נמוכה במיוחד (6% מול 8.5% בזמן המשבר) והביקוש לעובדים גדל - עולה באופן טבעי רמת השכר. הטאלנטים המבוהלים של פעם יכולים להרשות לעצמם להיות הרבה יותר בררניים והמעסיקים, שנהנו עד לא מזמן משפע של כוח אדם איכותי וזול, נהפכו שוב לציידי הכישרונות. למי ששמח יתר על המידה כדאי להזכיר: זה נכון עד למשבר הבא.

תהפוכות פחות משמעותיות נראות בתחום המחקר המגדרי. על פי מחקר מקיף של עמותת נטע נשים אמנם לומדות להתמקח על שכרן, אבל ממש כמו פעם - הן מצליחות פחות מגברים. כמו בעבר גם כיום הן אחראיות על הדור הבא, כשכל ילד מוריד כשעה וחצי עבודה שבועית מאמא, בעוד שעות העבודה של אבא לא נפגעות כלל.

מהפך גדול נראה בתחום הניהול כשגברים חוששים כיום פחות לעבוד תחת מנהלת, אולי כי הם למדו (כפי שטוענת החוקרת ג'וליה בר) כי נשים נלחמות הרבה יותר חזק עבור משכורתו של עובד גבר מאשר עבור משכורתה של אישה.

הבשורה הפחות טובה מגיעה דווקא מהכיוון השני - נשים עובדות עדיין לא אוהבות נשים עובדות אחרות, וקיים חשש נשי מדרישות גבוהות יותר ממנהלת שהצליחה מאשר ממנהל.

"דעות קדומות קשה מאוד לשרש", סיכם ד"ר איסי דורון, מומחה הזקנה, כשנשאל בעבר מדוע העולם שייך לצעירים. בשלב זה, עושה רושם, עולם העבודה שייך לגברים עדיין. ולצעירים - במיוחד אם יש להם השכלה אקדמית. נתונים חדשים שמגיעים מבנק ישראל מגלים כי אם חשבנו שאנחנו אומה משכילה במיוחד הרי שמחצית מהצעירים אינם פונים כלל להשכלה אקדמית.

הפערים בין שתי הקבוצות גדולים: הלא משכילים עובדים פחות (70% לעומת 84%) קרי: מובטלים יותר, ושכרם הממוצע נמוך בכ-30% לפחות. מעניין לגלות שבגילאי 28-33 יש יותר עובדים לא משכילים מבין הגברים הערבים (כ-80%) יחסית ליהודים (רק 70%), מה שמצביע, ככל הנראה, על העובדה שהלא משכיל היהודי גם קצת יותר מפונק.

הנתונים החדשים קובעים גם כי ההכשרה המקצועית הניתנת כיום בתיכון אינה עונה על צורכי השוק. התעשיין סטף ורטהיימר היה חותם על המשפט. האיש שטוען תחת כל עץ רענן כי תעודת הבגרות מוערכת יתר על המידה, וכי מישהו צריך לתפעל את התעשייה בישראל (ולא מדובר בתעשיית ההיי-טק), חושב שיש להשקיע הרבה יותר בחינוך המקצועי פרופר. יהודה ויהודית ברוניצקי, ממייסדי אורמת, אפילו הקימו בית ספר תעשייתי בסמוך למפעל, במטרה לאפשר רכישת מקצוע לחיים.

הדרישה לשמר מקצועות בסיסיים הנדרשים בכל חברה רב-שכבתית נשמעת הגיונית, אלא שנתוני הבנק אומרים אחרת: המקצועות שבהם ירד מספר הצעירים המועסקים הם בדיוק מקצועות התעשייה. לעומת 2,000 רצפים ב-1998 נדרשו ב-2008 רק 600. אם זה קרה בגלל הפועלים הסינים, הרי שאת המספרים שמראים צניחת ביקוש מ-1,500 הנדסאים אזרחיים לכ-800 בלבד עשר שנים אחרי, קשה הרבה יותר להסביר.

בין המקצועות הדועכים גם עובדי דפוס, מכונאים, ואולי בגלל איקאה אין כיום ביקוש גדול לנגרי רהיטים. הפתרון, כך בנק ישראל, אינו פתיחת בתי ספר למי שילמד ממילא דברים שאינם נדרשים, אלא התאמת הלימודים לצורך מתפתח, למשל לימודי מכירות. ורטהיימר וברוניצקי ימשיכו למרוט את שערות ראשם מול המגמה הקוראת להתרכז בתחומי הידע, ולטעון כי עדיף ללמד את הנוער שלנו תעשייה מאשר לייבא פועלים זרים שימלאו בעתיד את החסר.

אולי הם צודקים, אולי המספרים של בנק ישראל נותנים תמונה נכונה יותר של שוק שזקוק פחות ופחות לעובדי ידיים וליותר נציגי שירות לקוחות. מהפכה כבר אמרנו?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#