הדירוג מתעלם מפרסומים בעברית - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הדירוג מתעלם מפרסומים בעברית

תגובות

>> כמה דו"חות על דירוגן העולמי של האוניברסיטאות המרכזיות בישראל, הנקבע על בסיס הישגיהן בתחום המחקר, פורסמו באחרונה. הרמה והאיכות של הפעילות המחקרית באוניברסיטאות נקבעות באמצעות מספר הפעמים שבהן צוטטו מאמרים של חוקריהן בכתבי עת מדעיים. ההנחה היא שמספר הציטוטים של פרסום מדעי משקף את איכותו ואת השפעתו על תחום המחקר שבו הוא עוסק.

ראוי לציין כי גם קידומם של חברי סגל באוניברסיטאות בישראל במרבית המחלקות נקבע במידה רבה על בסיס רמתם של כתבי העת שבהם פורסמו המאמרים. לכל כתב עת ניתן ציון, שמכונה בעגה האקדמית "מדד השפעה" (Impact Factor), הנקבע על בסיס מספר הציטוטים של מאמרים שפורסמו באותו כתב עת. כלומר, קידומו של חוקר באקדמיה הישראלית מושפע במידה רבה מהצלחתו לפרסם מאמרים בכתבי עת שאותם מרבים לצטט.

באחרונה שונה מודל התקצוב של האוניברסיטאות בישראל, ואף הוא מביא בחשבון את הרמה והאיכות של הפעילות המחקרית בכל אחת מהן. זו נמדדת במידה רבה על בסיס מספר הציטוטים של מאמרים שנכתבו על ידי חברי הסגל שלהן. מדידה זו מתבססת על מאגרי מידע אקדמיים בינלאומיים ומתייחסת בעיקר למאמרים שפורסמו בכתבי עת חיצוניים, הכתובים בדרך כלל באנגלית.

ואולם מדידה זו בעייתית מכמה בחינות. ברשימה זו ברצוני להתייחס לאחת מהן: אי ההתייחסות במרבית התחומים למאמרים מדעיים המתפרסמים בכתבי עת בעברית המופיעים בישראל, שבהם ניתן ביטוי לעשייה מחקרית פורייה ומשמעותית המבוצעת בארץ. ברצוני להתייחס במיוחד לכתבי עת בתחום מדעי החברה המופיעים בישראל זה שנים רבות, כמו "מגמות", "רבעון לכלכלה", "ביטחון סוציאלי", "סוציולוגיה ישראלית" ו"חברה ורווחה". כתבי עת אלה מקפידים על הרמה והאיכות של המאמרים המתפרסמים בהם, ומקבלים או דוחים מאמרים על בסיס חוות דעת מנומקת של מומחים בתחומים שבהם הם עוסקים.

למרות איכותם של המאמרים המתפרסמים בכתבי העת בעברית, קיים סיכוי קלוש ביותר שהם יצוטטו על ידי חוקרים בעולם - ולכן בקביעת רמת הפעילות המחקרית באוניברסיטאות מאמרים אלה למעשה אינם מובאים בחשבון. למרבה הצער, למאמרים שנכתבו בעברית ניתן גם משקל נמוך בקידומם האקדמי של חברי סגל. נוצר מצב שבו אוניברסיטאות, בשל רצונן לשפר את דירוגן, אינן מעודדות חברי סגל לפרסם בעברית. באותה מידה אלה המעוניינים בקידום מעדיפים לפרסם בכתבי עת חיצוניים.

תקצר היריעה מלציין את הנימוקים בזכות פרסום מאמרים בתחום מדעי החברה בשפה העברית. לכן אסתפק בציון העובדה שמאמרים אלה תורמים לחשיפת הציבור להיבטים שונים של המציאות החברתית והכלכלית בישראל, להעשרת הדיון הציבורי ולציוד עובדים מקצועיים בשיטות התערבות מקצועיות הולמות. תהיה זו אשליה להניח שיעדים אלה יושגו באמצעות מאמרים המתפרסמים בכתבי עת מקצועיים חיצוניים שמידת החשיפה להם בישראל מוגבלת לחוקרים.

יש חשיבות רבה למעמדן של האוניברסיטאות כמרכזי מחקר, אך ראוי למצוא דרך שבה החתירה למעמד זה לא תפגע בכתבי העת המקצועיים בשפה העברית, המשקפים נתח משמעותי מהפעילות המחקרית הנעשית בישראל.

הכותב הוא פרופסור ועמד בעבר בראש בבית הספר לעבודה באוניברסיטת תל אביב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#