מנכ"ל מעלה מומו מהדב: כשהרגולטורים מנופפים במקלות, אנחנו נותנים את הגזר - קריירה - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מנכ"ל מעלה מומו מהדב: כשהרגולטורים מנופפים במקלות, אנחנו נותנים את הגזר

מדד מעלה לאחריות תאגידית השיג עלה ב-30% בחמש שנים, לעומת עלייה ממוצעת של 33% בבורסה של תל אביב

תגובות

>> בזק, ישרוטל, פריגו ישראל, נייס מערכות, נס טכנולוגיות, סקיילקס קורפוריישן, ו-SAP ישראל הן החברות הישראליות שקפצו קטגוריה והתברגו השנה בקטגוריית פלטינה של דירוג מעלה לאחריות תאגידית, שנחשף אתמול בבורסה לניירות ערך בתל אביב, בנוכחות מאות מוזמנים.

פלטינה היא הקטגוריה העליונה בדירוג, ואחריה קטגוריות זהב וכסף. חברות נוספות שזכו לדירוג פלטינה הן הבנקים דיסקונט, הפועלים ולאומי, סלקום ופרטנר תקשורת, שטראוס גרופ, לאומי קארד, מיקרוסופט ישראל, נטפים, אינטל ישראל, פסגות בית השקעות וכצט, שאף שיפרה את הציון שלה במדד ב-10% לעומת 2010.

מעלה, ארגון הגג המקיים את המדרג ומוביל תהליכים של פיתוח ויישום אסטרטגיות של אחריות תאגידית, מדרג חברות ציבוריות ופרטיות בישראל לפי מאפייני האחריות התאגידית שלהן החל מ-2003. הקריטריונים לדירוג ומדד מעלה נחלקים לנושאים הבאים: אתיקה בעסקים, סביבת עבודה, מעורבות בקהילה, איכות סביבה, ממשל תאגידי ודיווח. הקריטריונים נקבעו בידי ועדה ציבורית בראשות יעל אנדורן, מנכ"ל עמיתים.

מדובר בדירוג וולונטרי שאליו מצטרפות חברות שמחזורן השנתי הוא יותר מ-320 מיליון שקל ושמוכנות להיחשף בפני משקיעים. בסך הכל השתתפו השנה בדירוג 85 חברות מובילות במשק הישראלי, מהן 51 חברות ציבוריות. כלל החברות מייצגות כ-322 מיליארד שקל של מחזור מצרפי, שהם 60% מהתוצר העסקי בישראל.

אנליסט אישי  בזק

מוגש בחסות המפרסם

12 חברות חדשות הצטרפו השנה לדירוג, ובכך עלה מספר החברות המשתתפות בו ב-15% לעומת 2010. בין המשתתפות החדשות: חברת החשמל, מקורות, שופרסל, ביטוח ישיר ובנק ערבי-ישראלי. שתי חברות פרשו השנה מהדירוג: דואר ישראל וכרמל אולפינים.

עוד חברות ששיפרו את ציונן ביותר מ-10% לעומת 2010 הן רשת מלונות ישרוטל, בזק, נייס, מהדרין והראל ביטוח.

איכות הסביבה מול אחריות תאגידית

וקנין עופר

בהמשך למגמה של 2010, גם השנה הפגינו החברות מודעות ופעלתנות בתחום איכות הסביבה: 94% מהחברות היצרניות מדווחות בצורה נאותה על הטיפול באיכות הסביבה, ו-62% מהחברות קבעו יעדים עסקיים לחיסכון בחשמל, במים ובפסולת. בנוסף, 90% מהחברות נותנות השירותים בדירוג מדווחות על מעבר ל"משרד ללא נייר".

עם זאת, בתחום האתיקה, הממשל התאגידי והדיווח נמצא כי כי רק 60% מהדירקטוריונים עומדים בהמלצות גושן למינימום שליש דירקטוריונים חיצוניים, ורק 24 מתוך 85 חברות מפרסמות דו"ח אחריות תאגידית.

עוד עלה מהדירוג כי החברות תורמות מעט מדי בתחום המעורבות בקהילה: נמצא כי התרומה השנתית הממוצעת של החברות בדירוג מהווה כ-1% מהרווח לפני המס - לעומת תרומה ממוצעת של 1%-3% מהרווח לפני מס בעולם. כן עלה כי 58% מהחברות בדירוג תורמות פחות מ-2 מיליון שקל בשנה, ורק 8 חברות תורמות יותר מ-10 מיליון שקל בשנה. כ-80% מהחברות ציינו כי הן תורמות לקידום החינוך.

בהקשר זה אמר מומו מהדב, מנכ"ל מעלה: "הפער בתרומות לעומת הנהוג בעולם מגיע לעשרות מיליוני שקלים בשנה. זו הסיבה לחלק מהטענות שמפנים כלפי המגזר העסקי על כך שהוא לא תורם מספיק. אנחנו חושבים שכדאי להתיישר לפי הנהוג בחו"ל".

העסקת נשים - הכל עומד במקום

בתחום סביבת העבודה נמצאו נושאים רבים הטעונים שיפור. כך בכל הנוגע לתעסוקת נשים: 76% מבעלי השכר הגבוה הם גברים, בעוד שיעור הנשים מבין מקבלי השכר הגבוה (24%) נותר ללא שינוי משמעותי מאז 2006.

גיוון בתעסוקה - נושא מאתגר

בקריטריונים של דירוג 2012, סיפר מהדב, פרק סביבת העבודה נבנה בהרכב חדש, כך שייבדק שיעור העובדים החדשים בשנה החולפת מקרב אוכלוסיות מודרות בעולם העבודה, בהן ערבים, חרדים, אנשים עם מוגבלויות, יוצאי אתיופיה ועובדים מבוגרים. בבדיקת הדירוג התגלה הנושא כאתגר משמעותי.

כך למשל, נמצא כי ערבים מהווים 7% בלבד מסך כל המועסקים בחברות המדורגות, לעומת 17% בגילאי העבודה במשק. מדובר אמנם בשיפור בהשוואה לשנה שעברה, אז היה שיעורם של העובדים הערבים 5% בלבד, אך עדיין מדובר במספר נמוך במיוחד.

שיעורם של מועסקים בעלי מוגבלויות לא השתנה כמעט מאז 2006, כ-1.1%, לעומת שיעור של 6% בגילאי העבודה בכלל האוכלוסייה.

אחת הטענות שניתנו כהסבר לחולשת הנתונים בתחום הגיוון הועלתה ברב-שיח שנערך לאחר חשיפת הדירוג, בהשתתפות נציגי החברות המדורגות וארגונים חברתיים. בין היתר נאמר כי הבקרה אחר עובדים ממגזרים מודרים אינה פשוטה, מכיוון שהחברות אינן מורשות חוקית לשאול עובד חדש לדתו, למוצאו ולגילו. לדברי מהדב, בקרוב תידון הסוגיה עם הנציבה לשוויון הזדמנויות במשרד התמ"ת, עו"ד ציונה קניג-יאיר.

עפרה שטראוס: "כוח חייב להיות מבוקר"

עפרה שטראוס, יו"ר מעלה ויו"ר קבוצת שטראוס, התייחסה במעמד חשיפת הדירוג למשבר הכלכלי העולמי, ואמרה כי דווקא בזמנים שבהם העולם העסקי בעולם ובישראל נתון תחת ביקורת, יש צורך בדירוג שיוודא כי האחריות התאגידית נשמרת.

"אין זה מובן מאליו שניתן לדבר על עסקים ואתיקה בנשימה אחת", אמרה שטראוס, "אך לעולם העסקים השפעה על בני אדם ועל קהילות ומדינות, ולכן מאז ומתמיד מדדו אותנו, לא רק לפי התוצאות העסקיות, אלא גם לפי האופן שבו הדברים נעשים.

"ההגדרה העצמית שלנו בנוגע לאופן שבו אנחנו מנהלים את העסקים חזקה יותר מכל חובה חוקית. אני מאמינה כי כל כוח באשר הוא חייב להיות נתון לביקורת. ללא ביקורת, לא רק העסקים עלולים להיפגע, אלא העולם כולו. כל אחד גאה להיות חלק ממשהו שבונה, משפיע ועושה טוב. זה מוסיף לעסקים שלנו מוטיבציה חדשה".

שטראוס התייחסה למאמרו של מייקל פורטר, פרופסור למינהל עסקים מאוניברסיטת הרווארד, שדן בצורך להמציא את הקפיטליזם מחדש. "פורטר מדבר על הקשר ההדוק בין התחרותיות של עסק לבין בריאות הקהילה", אמרה שטראוס. "לא כל רווח הוא שווה. רווח שמערב יעד חברתי מייצג צורה נעלה יותר של קפיטליזם, כזה שיוצר מעגל חיובי של שגשוג לקהילה ולעסקים. זו אולי ההזדמנות האחרונה של עולם העסקים לשפר את הלגיטימיות שלו".

nihul@themarker.com



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#