הדרך העקומה של גדעון סער - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הדרך העקומה של גדעון סער

שר החינוך קיבל במקום קריאות הלל קריאות בוז

12תגובות

>> ספק אם שר החינוך, גדעון סער, היה מוכן למתקפה הציבורית נגד החלטתו לקצר את חופשת הקיץ בכשבוע. הרי מדי שנה, רגע לפני יולי, נשמע קולם של ההורים הטוענים כי חופשת הקיץ ארוכה מדי, יקרה מדי וגוררת פגיעה במשק בגלל אובדן ימי עבודה. שנים מדברים על כך שארגוני המורים לא מאפשרים שינוי, והנה כבוד השר מצליח לקשור את הקצוות ולהגיע להסכמה. סער ודאי התכונן להיות גיבור השבוע, אך במקום קריאות האח הידד - הוא ספג קריאות בוז.

הסיבה לכך היא הדרך. בשיעורי המתמטיקה בתיכון נותנים לתלמידים ציון גם על האופן שבו פתרו את המשוואה וגם על התשובה הסופית. אם סער היה מקבל ציונים כמו התלמידים שעליהם הוא אמון, הוא היה מקבל שלילי על התהליך והמורה היתה מוסיפה הערה שמכיוון שהדרך כל כך שגויה, כבר ממש לא משנה העובדה שהוא הצליח להגיע לתוצאה הנכונה.

ההודעה שהגיעה כ-20 יום לפני יציאת תלמידי התיכון לחופשת הקיץ וכחודש לפני סיום הלימודים בבתי הספר היסודיים, תפשה את ההורים לא מוכנים. רובם כבר שילמו אלפי שקלים למסגרות חלופיות בקיץ. מאחר שבמשך שנים התגבשה הנורמה כי הקייטנות פועלות רק עד מחצית אוגוסט או לסופו, רבים מההורים תיכננו חופשה משפחתית לאמצע אוגוסט. כעת, לאחר שכרטיסים נקנו וחופשות תואמו, יוצרת הודעת משרד החינוך בעיקר מבוכה ובלבול.

אין עוררין על כך שמערכת החינוך בישראל צריכה טיפול יסודי. הורה שילדו נמצא במערכת החינוך אינו זקוק לתוצאות מבחני פיז"ה ולידיעות על הידרדרות תלמידי ישראל בהשוואה לעולם כדי להבחין בכך. דו"ח של OECD שפורסם בתחילת שנת הלימודים הנוכחית רק הראה עד כמה המצב חמור. מבחינת ההשקעה בתלמיד - מספר ימי לימודים בשנה ומספר שעות לימוד - ישראל נמצאת מעל רוב מדינות OECD, אבל למרות זאת התוצאות עגומות.

התשובה לכך נמצאת בשני מדדים אחרים המופיעים בדו"ח: ישראל מובילה במספר התלמידים בכיתה ושכר המורים בה נמוך מהמקובל במדינות OECD. כלומר, ישראל משקיעה במערכת חינוך לא אפקטיבית. לכך, יש כביכול פתרון פשוט - המורים יעבדו יותר ובתמורה ירוויחו יותר. הבעיה היא שלנוסחה הזאת צריך להכניס ארגון עובדים שקשה מאוד להניע אותו.

במשרדו של סער עמלים על שינויים במערכת הקיימת. הנה, בתחילת השבוע הכריז המשרד על רפורמה בתיכונים, שבמסגרתה המורים יישארו שעות ארוכות יותר בבית הספר כדי לתמוך בתלמידים חלשים ומצטיינים, ובתמורה יקבלו העלאה של כ-51% בשכרם. בבתי הספר היסודיים מיושמת מ-2008 רופרמת "אופק חדש", ובשנת הלימודים הקרובה היא תגיע לכל בתי הספר.

צעדים חשובים לשינוי מערכת החינוך, בהם קיצור החופש הגדול, היו אמורים להתקבל בברכה. אבל מה שעורר את הביקורת היא ההחלטה להחיל את הקיצור כבר מהשנה, החלטה שיצרה תחושה של מחטף במקרה הטוב וחוסר מחשבה במקרה הרע. אם משרד החינוך היה עובד בצורה נכונה - הוא היה מסביר מדוע החליט לפתוח את שנת הלימודים מוקדם יותר ולא להאריך את שנת הלימודים ביוני. התירוץ כי יש צורך ברצף לימודים בין חגי ספטמבר, וההחלטה לא להחיל את הקיצור על בתי הספר שאינם יהודים - לא ממש נראה כהסבר מתקבל על הדעת.

גם החלטה לקצר רק בשבוע נראית תמוהה, שלא לדבר על כך שימי החופשה לא קוצרו - הם פשוט צורפו לחופשות אחרות. המשק יצטרך להתמודד בחופשת החנוכה עם העובדה שהתלמידים אינם בבית הספר והוריהם מתקשים לעבוד.

אולי הסיבה למהר להחיל את קיצור החופש על השנה הנוכחית היא שאף שר באף משרד לא באמת יודע כמה זמן עוד נותר לו לכהן בתפקידו - ומשילות היא מצרך נדיר בישראל. סביר גם להניח שלאחר הרבה שנים, סוף-סוף הצליחו במשרד החינוך להשיג הסכמה מארגוני המורים וחששו שאם יחכו שנה המורים יחזרו בהם.

אלה גם שתי הבעיות המרכזיות במערכת החינוך של ישראל כיום: השרים הולכים ובאים, הבעיות הקשות לא נפתרות, והיחידים שנותרים קבועים - ארגוני המורים - עסוקים בעיקר בשמירה על מעמדם. חבל רק ששכחו פתגם שנלמד בעבר בבית הספר היסודי: הדואג לשנה זורע חיטה, הדואג לשנים נוטע עצים והדואג לדורות - מחנך ילדים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#