הדרך להצלחה עוברת בהתמחות - גם שפילברג ווינפרי התחילו ככה - קריירה - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הדרך להצלחה עוברת בהתמחות - גם שפילברג ווינפרי התחילו ככה

מה משותף לסטיבן שפילברג, אופרה ווינפרי, ברוק שילדס ודיק צ'ייני? הקריירה שלהם החלה כמתמחים ■ מרבית הסטודנטים האמריקאים בוחרים לעבור תקופת התמחות, וגם המעסיקים שמחים להיעזר בכוח עבודה זול ולאתר עובדים מוכשרים לחברה ■ למרות היתרונות הרבים של ההתמחות, בישראל יש מי שחושש מהתהליך

תגובות

במבט ראשון תתקשו אולי למצוא חוט מקשר בין אנשי הבידור, העסקים והממשל האמריקאים הבאים: המנחה הפופולרית אופרה ווינפרי, השחקנית ברוק שילדס, הבמאים סטיבן שפילברג וספייק לי, המעצב טום פורד, הבדרן קונאן אובראיין, סגן נשיא ארה"ב לשעבר דיק צ'ייני, ומזכיר העיתונות בבית הלבן, רוברט גיבס. המשותף להם לא קשור בעיסוקיהם, אלא דווקא בנקודות הזינוק שמהן פרצו לתודעה הציבורית: כולם החלו את הקריירה כמתמחים צעירים, עוד כשהיו תלמידים בקולג'.

ווינפרי התמחתה באולפני CBS בנשוויל; ספייק לי התמחה באולפני קולומביה; שפילברג הצליח להתברג כמתמחה למחלקת המכירות של אולפני יוניברסל בגיל 17; פורד זכה להתמחות בבית האופנה הצרפתי קלואי (Chloe's) וצ'ייני אצל נציג הקונגרס מטעם ויסקונסין, וויליאם סטיגר.

אי–פי

שיטת ההתמחות (Internship), שתפסה תאוצה בארה"ב בשני העשורים האחרונים ומתקיימת גם במדינות מערב אירופה ואוסטרליה, מבוססת על עיקרון פשוט וחכם: במקום שחברות המעוניינות לגייס לשורותיהן בוגרי אוניברסיטאות צעירים ייאלצו להסתמך על אינטואיציה ומבחני מיון לא בהכרח מייצגים, הן בוחנות מועמדים לעבודה "על רטוב", ובוחרות מביניהם את הטובים ביותר.

התמחות סטנדרטית נמשכת לרוב שבועות ספורים (שישה שבועות בדרך כלל), עבורה המתמחים מקבלים שכר סמלי ומשתלבים בה סטודנטים הנמצאים כשנה מסיום התואר הראשון או השני.

מנקודת המבט של החברות, הן מרוויחות לא רק היכרות מקרוב עם עובדים פוטנציאליים, אלא גם פרסומת חינם לחברה - אם הן עשו רושם טוב על המתמחה, הוא ידבר על החברה לחיוב עם חבריו.

התמחויות כמוצר דמוקרטי

לישראל הדברים מגיעים באיחור אופנתי. על אף הצלחת השיטה בחו"ל, הרי שכאן שומרים על המסורת ולמעט מקצועות שבהם החוק מחייב התמחות כמו עריכת דין, ראיית חשבון ורפואה, השיטה כמעט ואינה קיימת.

באחרונה הגיעה לישראל משלחת מומחים מטעם פרויקט "מסע", המשבץ צעירים יהודים במגוון פרויקטים של התמחות בחברות ישראליות. מטרת המשלחת היתה עידוד מעסיקים להפנמת השיטה גם בישראל. אחת המשתתפות במשלחת היא טרודי סטיינפלד, מנהלת מרכז ווסרמן לפיתוח קריירה ב-NYU. "אשת החדשות הבכירה קייטי קוריק, התחילה את הקריירה כמתמחה בתחנת רדיו בוושינגטון הבירה", מספרת סטיינפלד. "בישראל יש מוסדות צבאיים שמשמשים סוג של התמחויות, כמו גלי צה"ל או יחידות מודיעין, אבל לא כולם זוכים להתקבל אליהם. בארה"ב ההתמחויות הן מוצר דמוקרטי יותר.

"הרעיון מאחורי השיטה הוא שצריך לגדל ולטפח כישרונות, במקום לאתרם מרגע שכבר הכירו בהם, והנתונים מדברים בעד עצמם: כ-20% מכלל המתמחים בארה"ב ב-2010 קיבלו הצעת עבודה מהמקום שבו התמחו. המציאות הזו יצרה מצב שבו סטודנט אמריקאי שברזומה שלו לא נכלל סעיף התמחות מתקשה למצוא עבודה בסיום התואר".

ד"ר מני קונטומנוליס, מנהל המשרד לשיתוף פעולה בין השכלה לבין קריירה באוניברסיטת רוצ'סטר לטכנולוגיה, שהגיע גם הוא עם המשלחת, מזכיר כי "לימודים אקדמיים כיום כוללים התנסות מעשית. מעסיקים מבינים שכשהם שוכרים מישהו שעבר התמחות, הם מקבלים עובד שאפשר להכניס אותו מיד לעניינים. זו תרומה מיידית לארגון. כיום מדברים על דור ה-y, שאחד מהעקרונות שלו הוא שאנשים עובדים זמן קצר בכל מקום. לכן, כפי שמעסיקים תופשים זאת, כדאי שהעובד יתחיל לעבוד מהר, כי מי יודע כמה זמן תחזיק בו".

למה הנושא לא חדר לישראל עדיין לדעתכם?

סטיינפלד: "אנחנו רואים כיום מתמחים בכל מקום, כולל בהודו ובסין. דווקא בישראל זה לא קיים. הישראלים שאפתנים מאוד, אבל בכל הנוגע לפיתוח קריירה אין כאן שיטה סדורה שמטרתה לזהות את הטובים ביותר. המבנה הישראלי הוא כזה שלאנשים צעירים, לאחר מסלול ארוך של צבא וטיול, אין סבלנות. הם רוצים לעבוד מיד. כך גם המעסיקים שמעדיפים למצוא את העובד במקום לגדל אותו. זו החמצה. תרומתם של המתמחים לאירגון ולעצמם עצומה".

מה ההבדל בין עבודה ראשונה סטנדרטית לבין ההתמחות?

קונטומנוליס: "התמחות משתלמת לכל הצדדים. אם חברה שוכרת מישהו וכעבור כמה חודשים הוא מגלה שהעבודה לא מתאימה לו, החברה הפסידה כסף על ההכשרה שלו. התמחות נועדה למנוע מצבים כאלה ולכן אנחנו רואים בה נסיעת מבחן: החברה בודקת אם המתמחה מתאים לה והוא בודק אם היא מתאימה לו".

"שיטת המתמחים דומה במובן זה לעולם הדייטינג", מסכמת סטיינפלד. "אף פעם אי אפשר לדעת מי מתאים למי. החברה והמתמחה יוצאים לדייט. שני הצדדים בודקים אם יכול לצאת מהמפגש הזה שידוך. אם השידוך מצליח החברה זוכה ביתרון אדיר - המתמחה כבר מכיר את החברה, ולא צריך להכשיר אותו מאפס".

מה ניתן לדעת על אדם שעובד אצלך שישה שבועות?

קונטמנוליס: "ניתן לבחון אצלו בעיקר את ה"כישורים הרכים": אם מדובר במתמחה חרוץ, מה יכולת הלמידה שלו וכיצד הוא מתאקלם בסביבה ועם הקולגות. זו אינפורמציה קריטית - שלא תמיד ניתן לאתר במבחני מיון סטנדרטיים. יתרון נוסף הוא שמכיוון שהמתמחים מביאים רוח רעננה לארגון פעמים רבות יש להם רעיונות יצירתיים וטובים וגישות מעניינות".

האם חייבת להיות חפיפה בין תחומי הלימוד להתמחות?

סטיינפלד: "התמחויות בארה"ב לא בהכרח חופפות לתחום הלימודים של הסטודנט, מה שמאפשר לחברת היי-טק לקבל לשורותיה מתמחה שלמד פילוסופיה, או חינוך. זה מגביר את ההפרייה ההדדית".

ואיך נראית המסגרת?

סטיינפלד: "המסגרת ברורה מאוד: אומרים למתמחה מתי להגיע ומתי ללכת, מסבירים לו בדיוק על מה הוא אחראי. קיים סט ציפיות ברור לשני הצדדים".

מה מעסיקים ישראלים יפיקו מתוכנית המתמחים?

קונטומנוליס: "המלצתנו למעסיקים פשוטה: במקום לחשוב על אתגרים, חישבו על הזדמנויות. ישראל היא מדינה שהצליחה בהיי-טק הרבה מעבר לציפיות, אז למה לא לאמץ מודל שעובד היטב בחו"ל, כך שישראל תוכל להצליח אפילו יותר?".

מחסום פסיכולוגי

למשה מכלין, סמנכ"ל השיווק של חברת ההיי-טק רדויז'ן, המתמחה במערכות וידיאו קונפרנס, כבר יש ניסיון של כשלוש שנים וחצי בעבודה מול מתמחים מטעם "מסע".

אף שהוא מפיק תועלת והנאה מרובות מעבודת המתמחים (מדי מחזור מגיעים אליו בין מתמחה אחד לשלושה) מנהלים ישראלים עלולים, לדבריו, להיבהל מיציר הכלאיים הקרוי "מתמחה".

"מעסיקים יחששו מהפן החוקי, מכיוון שתחום ההתמחות עוד לא מעוגן כאן בחוק", הוא אומר. "מדובר באנשים שאינם מקבלים את מלוא הזכויות שמקבל עובד מן המניין. בנוסף נדרש שינוי תפישתי. כולנו אנשים עסוקים מאוד והתמחות, עם כל היתרונות הטמונים בה, משמעותה לעשות בייביסיטינג למתמחה. יש מנהלים שמבחינתם זה מחסום פסיכולוגי".

אם הדבר היה תלוי במכלין, הוא היה שמח לקבל לשורותיו מתמחים ישראלים ולגייס מתוכם. עד כה המתמחים הזרים סיפקו לחברה ערך מוסף, ושניים מהם, שעשו עלייה, אף ממשיכים לעבוד עמו כפרילנסרים. "לכל מנהל יש 10 פרויקטים שהוא חולם לקדם אבל הוא תמיד דוחה אותם - מתמחים הם הזדמנות להוציא את הפרויקטים האלה לפועל".

Career@TheMarker.Com



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#