"עדיין צריך להתרגל למשכורת האקדמית הישראלית אבל מבחינה מחקרית - המצב פנטסטי" - קריירה - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"עדיין צריך להתרגל למשכורת האקדמית הישראלית אבל מבחינה מחקרית - המצב פנטסטי"

הקשרים, הצעות העבודה הרבות והכסף שמציעות האוניברסיטאות בחו"ל לא פיתו את 11 החוקרים הישראלים, שבחרו לשוב לאקדמיה בישראל ■ TheMarker מביא מונולוגים של ארבעה מהם, שישתלבו בשלושת מרכזי המצוינות החדשים

59תגובות

>> מרכזי המצוינות באוניברסיטאות שיצאו שלשום לדרך הביאו איתם את הגל הראשון של חוקרים ישראלים וצעירים, שעזבו את האקדמיה בישראל לטובת מוסדות מחקר בחו"ל. 11 חוקרים אלה עזבו את ישראל לפני כמה שנים במטרה לעשות מחקר לאחר התואר השלישי (פוסט דוקטורט) - שלב מרכזי בקריירה של החוקרים.

גם האוניברסיטאות בישראל מעודדות חוקרים צעירים לעשות את עבודת הפוסט דוקטורט שלהם בחו"ל, אבל בדרך, כמו אלפי חוקרים ישראלים אחרים, הם כמעט הפכו לאחד מ"המוחות הבורחים" - אחת ההחמצות הגדולות של מדינת ישראל. אבל בניגוד למדענים ישראלים אחרים, שלאחר תקופת הפוסט דוקטורט שלהם הם מתקשים למצוא את מקומם בשוק המקומי ובאקדמיה, או מעדיפים לקבל הצעות מפתות ממוסדות מובילים בארה"ב - 11 חוקרים אלה הם הראשונים שיעבדו במה שאמור להיות חוד החנית של המחקר בישראל, מרכזי המצוינות.

11 חוקרים אלה שיהיה שותפים בהקמת שלושת מרכזי המצוינות שהוכרזו אתמול - באוניברסיטת תל אביב, באוניברסיטה העברית ובמכון ויצמן - הם מתוך כ-2,000 חוקרים ישראלים המועסקים בחו"ל, ועל פי מרכז הקשר של האקדמיה הלאומית, מעוניינים לחזור. עם זאת, כבר השנה יוקמו כ-10 מרכזי מצוינות נוספים, שבהם יועסקו חוקרים נוספים שיחזרו מחו"ל, ובארבע השנים הבאות צפויים לקום עד כ-20 מרכזים כאלה.

בשלושת המרכזים הראשונים צפויים לגייס חוקרים נוספים מחו"ל בשנים הקרובות. יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה, פרופ' מנואל טרכטנברג, מעריך כי במסגרת הקמת המרכזים יחזרו לישראל בסך הכל כ-300 חוקרים מחו"ל וכי 2,000 חברי סגל חדשים ייקלטו באוניברסיטאות.

התוכנית להקמת מרכזי המצוינות אושרה ב-2010 בממשלה, במטרה להחזיר מדענים ישראלים לישראל ולפתח תשתיות מחקר מתקדמות באוניברסיטאות. במסגרת התוכנית, שעלותה מוערכת ב-1.35 מיליארד שקל, יוכלו החוקרים ליהנות ממענקי מחקר של עד 2 מיליון שקל בתקופה של חמש שנים (עד 400 אלף שקל בשנה), סכום שנחשב גבוה במיוחד בישראל. בנוסף, החוקרים יהנו מעצמאות ויוכלו להפחית את התחייבותם לשעות הוראה.

בשנה האחרונה קיים טרכטנברג שורה של מפגשים עם חוקרים ישראלים המועסקים בחו"ל, במטרה להסביר להם על התוכנית ולשכנע אותם לחזור לישראל. בדצמבר הוא קיים כנס בישראל שבו השתתפו כ-70 חוקרים שביקרו בישראל ו-500 נוספים צפו בו בשידור חי באינטרנט. השנה מתכוון טרכטנברג לערוך מפגשים נוספים במטרה למשוך עוד חוקרים למרכזי המצוינות.

"אנחנו נמצאים ברגע של תפנית. יש בתוכנית תוספות תקציביות שמטרתן העיקרית היא קליטת סגל חדש, אבל נקפיד על איכות בכל התהליך, כשהמטרה היא מצוינות בלי פשרות", אמר טרכטנברג במפגש האחרון. TheMarker מביא מונולוגים של ארבעה מהחוקרים שחזרו לישראל בחודשים האחרונים, וישתלבו בשלושת מרכזי המצוינות החדשים.

ד"ר עירית גת-ויקס

גיל: 37 מצב משפחתי: נשואה + 4 השכלה: סיימה תואר שלישי במדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב קריירה בחו"ל: 2007-2010, חוקרת במכון מקס פלאנק לגנטיקה מולקולרית בברלין ומכון ברוד בבוסטון חזרה לישראל: אפריל האוניברסיטה שבה נקלטה: אוניברסיטת תל אביב מרכז מצוינות: חקר הבסיס המולקולרי במחלות מורכבות, שמובל על ידי האוניברסיטה העברית

"כל הישראלים שהכרתי באקדמיה בחו"ל רוצים לחזור"

>> "למרכזי המצוינות יש משמעות אדירה עבורי. הם אחד מהגורמים שדחפו אותי לחזור לישראל. המרכזים נותנים אוויר לנשימה והרבה אמצעים קריטיים לביצוע המחקר. העובדה שיש לי אמון בכך שאוכל לבצע את המחקר ברמה טובה עודד אותי לחזור לישראל ולפתוח מעבדה. מדובר בגורם קריטי לחוקרים צעירים, שלדעתי הקהל הרחב לא מודע לחשיבותו.

"בשביל לפתוח מעבדה טובה צריך המון כסף. בנוסף, לחוקרים צעירים יש תרומה לחוקרים הוותיקים באוניברסיטה ובכלל, כי שאר החוקרים יוכלו גם הם להשתמש בציוד. יש לי חברים ישראלים רבים מהמכון שבו עבדתי בבוסטון - אנשים מעולים, שאני מקווה שיוכלו לחזור לישראל בזכות מרכזי המצוינות. כל הישראלים שהכרתי רוצים לחזור, אף שהתנאים בארה"ב טובים יותר גם במחקר וגם באיכות חיים. הסיבות לחזרה הן שונות, בעיקר משפחתיות.

"אני עוסקת במחקר של מחלות על בסיס גנטי ובודקת מהו הבסיס המולקולרי לשונות באוכלוסייה, ואת ההשפעה של תרופות על אנשים שונים כדי לפתח כלים חישוביים שיאפשרו לחזות מה יהיה מצבם של חולים מסוימים. המחקר בתחום יכול לפתוח עידן של רפואה אישית, שבו כל אחד יוכל לקבל תרופות בהתאמה אישית אליו ולא באמצעות טיפול אחיד שניתן לכולם. זה יגדיל את היעילות ויקטין את הסבל.

"רציתי לבצע את המחקר בישראל, אבל בשביל זה צריך לעשות פוסט דוקטורט בחו"ל. בהתחלה נסעתי למרכז לחקר הגנטיקה בברלין - המרכז האירופאי הגדול ביותר בתחום - ואחרי זה עבדתי במכון ברוד בבוסטון, שהוא מכון הגנומיקה (חקר הגנים - ל"ד) של MIT והרווארד. רציתי לחזור לישראל, אבל לא ידעתי אם זה אפשרי. תוכנית מרכזי המצוינות פתחה לי אפשרות לחזור ולעשות מחקר בצורה רצינית. התוכנית אמנם לא תצליח להחזיר לישראל את כל המדענים, אבל יותר אנשים יחזרו לפה מאשר אלה שהיו חוזרים בלעדיה".

ד"ר כרמית לוי

גיל: 37 מצב משפחתי: רווקה השכלה: תואר שלישי בהצטיינות בביוכימיה מהאוניברסיטה העברית קריירה בחו"ל: 2005-2011, חוקרת בבית הספר לרפואה בהרווארד חזרה לישראל: אפריל

האוניברסיטה שבה נקלטה: אוניברסיטת תל אביב מרכז מצוינות: חקר הבסיס המולקולרי במחלות מורכבות, שמובל על ידי האוניברסיטה העברית

"יש כאן אנשים מבריקים. אין לי חרטה על כך שעזבתי את הרווארד"

>> "במחקר שלי אני עוסקת בסרטן מסוג מלנומה, וחוקרת בעיקר את התהליך שבו הסרטן מפתח גרורות, כדי למצוא דרכים למנוע את זה. הכלי שבו אני משתמשת הוא מיקרו RNA - גנים קטנטנים שגילו בשנים האחרונות. אני חוקרת כיצד אפשר להשתמש בהם כמונעים סרטן. יש חשיבות גדולה מאוד לאבחון של סרטן, וגם לאחר שזיהו אותו יש חשיבות לכך שהסרטן לא יחזור.

"עזבתי את ישראל ב-2005 כי חשוב לראות איך עושים מחקר במקום אחר ולהכיר אנשים מכל העולם, גם כאלה שלישראל אין קשרים אקדמיים איתם. אתה הופך למעין שגריר של ישראל ולומד מהם, וגם הקשרים איתם מלווים אותך לאורך כל הקריירה. המערכת בישראל מעודדת את הנסיעה לחו"ל, אבל ההזדמנויות שנפתחות שם מפתות להישאר.

"נסעתי להרווארד כדי לעשות פוסט דוקטורט. היו לי כמה אפשרויות להיקלט שם וקיבלתי הצעות עבודה מהרבה מקומות. לחזור לישראל זה לא קל בכלל. זו טלטלה עצומה מבחינה אישית, במיוחד אחרי שש שנים שבהן חייתי במקום אחר, גם בלי קשר לאקדמיה. זה אתגר, אבל התמיכה שקיבלתי כאן מהנשיא עד לדיקאן במחלקה ואנשי הסגל - גם מבחינה מדעית וגם מינהלית - היתה אדירה. באמת כולם מנסים להקל עלי כדי שאצליח. יש כאן אנשים מבריקים ואין לי שום רגש חרטה על כך שעזבתי את הרווארד.

"ידענו שהאקדמיה בישראל נמצאת בקשיים כלכליים, אבל היו שמועות שישראל תעשה את המהפך הזה ותוסיף כספים לאקדמיה. התרומה של המרכז היא אדירה. כעת חובת ההוכחה היא עלינו. התשתיות שנקים ידחפו את המדע ויאפשרו לעשות דברים נפלאים.

"ההחלטה לחזור לישראל התקבלה לאחר שבדקתי את כל האופציות ואת כל התנאים. אי אפשר לומר שבארה"ב תקבל יותר. אין ספק ששם יש יותר כסף ויותר השקעה בתשתיות, אבל יש עוד שיקולים".

ד"ר ערן טרומר

וקנין עופר

גיל: 33 מצב משפחתי: נשוי + 2 השכלה: תואר שלישי במדעי המחשב ממכון ויצמן קריירה בחו"ל: 2007-2010, חוקר במעבדת המחקר של מיקרוסופט וחוקר במכון הטכנולוגי מסצ'וסטס (MIT)

חזר לישראל: אפריל האוניברסיטה שבה נקלט: אוניברסיטת תל אביב

מרכז מצוינות: חקר מדעי המחשב, שמובל על ידי אוניברסיטת תל אביב

"הצלחתי לפענח מידע אישי מהמחשב באמצעות מיקרופון"

>> "תחום המחקר שלי הוא אבטחת מידע. כיום כולנו מעבירים ומאחסנים מידע פרטי באינטרנט וצריך לוודא שהפרטיות שלנו תכובד. בעזרת כלים מתמטיים ומערכתיים ניתן להבטיח שהמידע שלנו יעובד ויימסר בהתאם לכללים.

"יצאתי לחו"ל כי זה חלק הכרחי במסלול ההכשרה האקדמי, גם כדי למצוא עבודה בארץ. תקופת ההשתלמות לאחר תואר הד"ר מאפשרת חשיפה לכיווני מחקר נוספים ופגישה עם קבוצות מחקר נוספות תורמת להמשך הקריירה.

"לאחר תקופת ההכשרה הזאת האנשים שנמצאים בחו"ל צריכים לקבל החלטה אם לחזור לישראל או לקבל את אחת ההצעות הנדיבות שלעתים מחכות להם בחו"ל, וזו נקודת הכרעה קשה. בנקודה הזאת, יושב חוקר ישראלי באוניברסיטה יוקרתית וממומנת היטב, כשהוא יודע שקיים פער בין המשאבים שהמחקר שלו ייקבל במיטב האוניברסיטאות בארה"ב לאלה שבישראל. זו בדיוק הנקודה שבה יש תרומה אדירה למרכזי המצוינות, שמטרתם העיקרית היא לספק למדענים השבים את אותם משאבי מחקר, מעבדות, ציוד ויכולת להעסיק סטודנטים ועוזרי מחקר. אלה הם דברים שהכרחיים לביצוע מחקר והוראה איכותיים, עד פתיחת מרכזי המצוינות היה פער משמעותי בין האוניברסיטאות בישראל לבין אלה חו"ל.

"מבחינת השכר קיים הפרש משמעותי בין השכר בישראל לזה שבחו"ל, אבל מבחינת תנאי המחקר, הפער הצטמצם. בחמש השנים הקרובות נזכה להרבה מאוד משאבים שיאפשרו לנו לעשות נסים ונפלאות, כמו שגילינו באחרונה שהמחשב פולט מידע אישי מהרעשים שהוא מפיץ ושאפשר לפענח את המידע הזה באמצעות מיקרופון ומכשור מתקדם.

"מבחינת ההתאקלמות בישראל, עדיין צריך להתרגל למשכורת האקדמית הישראלית, אבל מבחינה מחקרית - המצב פנטסטי. מצאתי שותפים למחקר שבכל שיחת מסדרון איתם אני מקבל רעיונות חדשים. אני מאושר מהבחירה ומההזדמנות".

ד"ר רועי מוקמל

גיל: 39 מצב משפחתי: נשוי + 3 השכלה: תואר שלישי בניורוביולוגיה ממכון ויצמן קריירה בחו"ל: 2006-2010, אוניברסיטת קליפורניה, לוס אנג'לס (UCLA) חזר לישראל: אוקטובר 2010 האוניברסיטה שבה נקלט: אוניברסיטת תל אביב מרכז מצוינות: חקר תהליכים קוגנטיביים במוח, שמובל על ידי מכון ויצמן

"כעת נוכל לעמוד בחזית יחד עם קבוצות המחקר בארה"ב ובאירופה"

>> "חזרתי לחו"ל בשנת הלימודים הזאת, אחרי שהיינו קצת יותר מארבע שנים בלוס אנג'לס. את לימודי התואר השלישי סיימתי במכון ויצמן ולאחר מכן המשכתי לפוסט דוקטורט באוניברסיטת קליפורניה. רצינו מאוד לחזור לאקדמיה בישראל, אבל זה לא תהליך פשוט כי יש תחרות גדולה מאוד ומעט מאוד תקנים שנפתחים. מעבר ליכולות שנדרשות, זה גם עניין של מזל ותזמון.

"שלחתי מועמדות כדי להתקבל לאוניברסיטה בישראל עוד לפני שאושרה התוכנית להקמת מרכזי המצוינות, וקיבלתי תשובה שלא בטוח שיהיה מקום ותקן עבורי. מהבחינה הזאת, התוכנית להקמת מרכזי המצוינות באה בדיוק בזמן. כרגע אני מרצה בכיר במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב.

"אין לי ספק שמרכז המצוינות, בעיקר בתחום שלי, יעזור לחוקרים נוספים לחזור לישראל. המעבדה שיש באוניברסיטה עוסקת בלמידה מוטורית, ומהם המנגנונים המוחיים שמשתתפים בלמידה כזאת. הזכייה של הקבוצה שלנו במרכזים עוזרת לנו כי זה כרוך בתקציבים לפתיחת מעבדה וציוד, שהעלויות שלהם גבוהות, ולכן כשיש את כל הכסף לקנות את כל הציוד זה מסיר הרבה מאוד דאגות שהיו לי, ומאפשר להתחיל ברגל ימין.

"התנאים והמשכורות לא משתווים לאלה שבחו"ל. למעשה, משכורת בסיסית של חוקר צעיר די דומה למשכורות של רופאים בישראל, שעליהן הם נאבקים כעת, ולא כל כך שונה ממה שדוקטורנט מקבל. יכולנו להישאר בארה"ב, זה באמת מפתה. אין ספק שהתנאים שם הרבה יותר קלים והרבה יותר נוחים, אבל ברמה האישית והמשפחתית - לא ראינו את עצמנו מגדלים את הילדים שם ובגלל זה רצינו מאוד לחזור לישראל.

"מבחינת המחקר, אני חושב שכעת, בזכות תוכניות המרכזים, נוכל לעמוד בחזית יחד עם קבוצות המחקר בארה"ב ובאירופה. אין לי ספק שזה יקפיץ אותנו מדרגה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם