מדינה אוכלת גני הילדים שלה - קריירה - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מדינה אוכלת גני הילדים שלה

הגנים פועלים במחשכים, ללא היתר ובניגוד לחוק

8תגובות

>> מרכז המחקר של הכנסת פנה במארס לשבע הרשויות הגדולות בישראל, וביקש מהן נתונים על כמות גני הילדים הפרטיים שקיבלו מהן היתר כחוק בשנים האחרונות. עיריית חיפה דיווחה כי בשלוש השנים האחרונות היא נתנה היתרים ל-16 גנים פרטיים. עיריית באר שבע דיווחה כי היא מאשרת כשבע בקשות לפתיחת גנים פרטיים בשנה. עיריית אשדוד דיווחה כי בשלוש השנים האחרונות הוגשו לה 20 בקשות לפתיחת גנים, מתוכן אושרו 14.

כל העיריות לא חשו שלא בנוח מהמספר המזערי של הבקשות להיתרים שמוגשות להן. רובן גם השיבו לכנסת כי הבקשות מטופלות כבקשות רגילות להיתר לשימוש חורג - משמע גנים פרטיים, המבקשים היתר לפעול כחוק בתוך דירת מגורים, נדרשים לעבור את דרך הייסורים של קבלת היתר חורג לפי חוק התכנון והבנייה.

מדובר בדרך שנמשכת בין שנה לשנתיים, עולה בין עשרות למאות אלפי שקלים, אין כל ודאות לקבלת היתר בסופה, ויש סיכון עצום למגיש הבקשה לחטוף תביעה מהשכנים (על ירידת ערך) וכן לחטוף תביעה מהעירייה (היטל השבחה). כל אותה עת, אסור לגננת להפעיל את הגן - היא אמורה לשלם שכר דירה, ואת כל עלויות התהליך, במשך שנתיים, מבלי להפעיל את הגן - כי אם הגן יופעל, הגננת עלולה למצוא עצמה מסובכת עם כתב אישום פלילי על עבירת חוק התכנון והבנייה.

הסיטואציה הקפקאית שנוצרה היא שכמעט בלתי אפשרי לקבל היתר לפתוח גן כחוק - מבחינת דרישות החוק ומבחינה פיננסית - ולכן הרוב המוחלט של הגנים הפרטיים כלל אינו מבקש היתר. הגנים פועלים במחשכים, ללא היתר ובניגוד לחוק, ובהכרח גם ללא כל פיקוח.

התוצאה המצערת היא שדווקא מערכת החינוך הפגיעה ביותר בישראל, זאת שמטפלת בגיל הרך, היא גם המוזנחת ביותר. הגנים הפרטיים, שעל פי הערכות מטפלים בכ-100 אלף ילדים בגילאי 0-3, אינם מפוקחים, לא בטיחותית ולא חינוכית. בנוסף, חוסר הוודאות לגבי המשך קיומם העסקי מונע מהגננים והגננות להשקיע בטיפוח מבנה הגן שבו הם שוכנים או בציוד שבו.

המציאות הזו היא ברת שינוי, משום ששני החוקים המרכזיים הרלוונטיים להפעלת גנים פרטיים בישראל נמצאים בימים אלה בכתיבה מחודשת. חוק התכנון והבנייה עומד לעבור רפורמה אדירת ממדים - אחד ממעשי החקיקה הגדולים שעברו בכנסת. במקביל, הוועדה לזכויות הילד דנה בהצעת חוק של ח"כ זבולון אורלב ושל משרד התמ"ת, להסדרת הפיקוח על גני הילדים לגיל הרך.

הצעת החוק של אורלב היא מלאכת מחשבת של סטנדרטים מודרניים לפיקוח על הגנים לגיל הרך. כל מה שהוזנח והופקר כל השנים, אמור לעבור עתה מהפכה ולהצעיד את גני הילדים בישראל היישר אל חיק המאה ה-21. הצעת החוק מדברת על החלת פיקוח בטיחותי, פיקוח על התכנים החינוכיים ופיקוח על הכשרת צוות הגן.

לפי הערכת התמ"ת, דרישות הפיקוח והבינוי שינבעו מהצעת החוק יגיעו ל-2.5 מיליארד שקל - עד כדי כך מדובר במהפכה של ממש בפיקוח על הגנים. רק שכל המהפכה הזו מתעלמת לחלוטין מכך שאין על מי לפקח - כאשר הגנים הפרטיים מתקיימים במחשכים, בשל חוסר יכולת לקבל היתר לפעול לפי חוק.

כדי להצליח ולקבל היתר על פי חוק, צריכים הגנים הפרטיים הכרה בקיומם במסגרת חוק התכנון והבנייה. כיום הם פשוט לא מוכרים - לא על ידי תוכניות המתאר הארציות (תמ"א) ולא על ידי תוכניות בניין בערים השונות (תב"ע). מיטל להבי, סגנית ראש העיר תל אביב והאחראית על הגנים בעיר, מנסה כבר זמן רב להביא לשינוי הליכי החקיקה כך שהגנים הפרטיים יקבלו הכרה חוקית. עד כה, ללא הצלחה.

להבי הציעה כי הגנים הפרטיים יקבלו הכרה בתוכנית מתאר ארצית - כשם שיש תוכניות מיוחדות כאלה לתחנות דלק ואפילו לאנטנות סלולריות. לחלופין היא הציעה כי במסגרת הרפורמה בחוק התכנון והבנייה, יוכנס השימוש בדירת מגורים לגן כשימוש מותר, ללא צורך בקבלת היתר לשימוש חורג.

בנוסף הציעה להבי לפתור את הלאקונה החוקית שאינה מאפשרת לגן לפעול במהלך תהליכי קבלת ההיתר. זאת, בניגוד לגן המפוקח על ידי משרד החינוך (גיל 3 ויותר) המקבל אורכה של עד ארבע שנים להוצאת היתר; ובניגוד גם לחוק רישוי עסקים, המאפשר לעסק בישראל אורכה של שנה להוצאת היתר. גן פרטי, מאחר שלא הוגדר עסק וגם לא הוגדר מוסד חינוכי מוכר, אינו נהנה מאף אחת מהאורכות הללו.

לפחות הצלחה חשובה אחת הצליחה להבי לרשום - הגנים הפרטיים כנראה ייהנו בעתיד מאורכה של עד חמש שנים להוצאת היתר. במסגרת הדיונים על הצעת החוק של אורלב, הופיע היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, והתחייב כי בפועל משרד המשפטים לא יפעל (משמע, לא יגיש כתבי אישום) נגד גנים הפועלים ללא היתר, במהלך הדיונים בבקשתם לקבל היתר. "במסגרת שיקול הדעת המינהלי", כתב וינשטיין לוועדה לזכויות הילד, "אין מניעה לתת מענה לבעיה בדרך של קביעת נוהל מעבר, שיאושר למי שיפעל להשגת היתר לשימוש חורג בהתאם ללוחות הזמנים שייקבעו בנוהל". לוחות הזמנים המדוברים הם של עד חמש שנים.

ההצעה של וינשטיין היא הקלה חשובה, ועדיין מדובר רק בפתרון זמני. בסוף הגנים הפרטיים צריכים לקבל היתר לפעול כחוק, וכרגע כלל לא ברור אם הם מסוגלים לכך. זאת, מאחר שבמסגרת הרפורמה בתכנון ובבנייה כל ההליך של היתר לשימוש חורג עומד להתבטל. בלא היתר כזה, איך יוכלו גנים הפועלים בדירות מגורים לקבל היתר?

ההצעה הקיימת במסגרת הרפורמה היא ככל הנראה להפוך את השימוש בדירת מגורים כגן לשימוש מותר, ולאפשר לעיריות להכניס את השימוש בגני ילדים אל תוך תוכניות בניין העיר שלהן. דוברת משרד הפנים הגדירה זאת כך: "התוכניות המקומיות יהיו יותר גמישות ויאפשרו מספר שימושי קרקע, מה שיאפשר הפעלת גני ילדים באזורים המיועדים לכך".

המשמעות של ההצעה, אם הבנו אותה כהלכה, היא שההכרה בגנים תלויה בטוב לבה של כל עירייה בנפרד, וביכולת של הערים לשנות את התב"ע שלהן - תהליך שאורך כיום שנים ארוכות. לפיכך, סאגת הגנים הפרטיים בישראל רחוקה מאוד מסיום.

מחר: מדינת ישראל - שיאנית עולמית בהפיכת עסקיה לעבריינים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#