לראשונה: מרצי המכללות יקבלו בונוסים שנתיים - קריירה - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לראשונה: מרצי המכללות יקבלו בונוסים שנתיים

המרצים יקבלו בונוסים כספיים בהתאם להצטיינות בהוראה ובמחקר, וכן תוספת שכר של 3% במשך ארבע שנים - בדומה למרצים באוניברסיטאות

11תגובות

>> מרצים במכללות יקבלו תמריצים שנתיים על בסיס מצוינות בהוראה ובמחקר - כך סוכם במשא ומתן שהתנהל בשנתיים האחרונות בין הסגל הבכיר במכללות הציבוריות לוועד ראשי המכללות. ההסדר סוכם עקרונית בין המרצים למכללות, משרד האוצר והוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), בראשותו של עמנואל טרכטנברג, וצפוי להיחתם באופן סופי בחודש הבא.

מדובר בפעם הראשונה שבה נחתם הסכם קיבוצי עם המרצים ב-21 המכללות הציבוריות, המתוקצבות על ידי המדינה, מאז הקמתן בשנות ה-90. לפי ההסכם, שכר הסגל הבכיר במכללות ימשיך להיות מוצמד לשכר הסגל הבכיר באוניברסיטאות. אי לכך, המרצים במכללות יקבלו את תוספת השכר שסוכמה לאחרונה עם המרצים באוניברסיטאות במסגרת ההסכם הקיבוצי שייחתם עמם בקרוב - כ-2.9% לארבע שנים, שתיפרש על פני שלוש שנים.

עם זאת, שכר המרצים במכללות עדיין לא ישתווה לשכר המרצים באוניברסיטאות, בשל מענקים שמקבלים האחרונים. בנוסף, במסגרת ההסכם ייקבע לראשונה מסלול לקבלת קביעות של מרצי המכללות.

ההסכם עם הסגל הבכיר במכללות מתייחס רק ל-21 המכללות המתוקצבות, ולא חל על מכללות אקדמיות פרטיות שאינן מתקוצבות על ידי המדינה, כמו המרכז הבינתחומי בהרצליה והמכללה למינהל.

לפי ההסכם, בכל סיום שנת לימודים ידורגו המרצים במכללות ו-60% מהם יקבלו מענק הצטיינות של עד 20% משכרם השנתי. המענק יינתן למרצים מהסגל האקדמי הבכיר על פי החלטת ועדה פנימית בכל מכללה, בהתאם לקריטריונים שיבטאו הצטיינות בהוראה ובמחקר ויאפשרו לקיים מנגנון הערכה מקיף למרצים מדי שנה. הקריטריונים למגנון ההערכה טרם נקבעו ויסוכמו בחודשים הקרובים בין ראשי המכללות למרצים ויועברו לאישור ות"ת.

בנוסף להערכות איכות ההוראה והמחקר של המרצים במכללות, ייתכן שהפרמטרים למתן התמריצים והערכתם יכללו גם הערכת התרומה שלהם לקהילה במסגרת פעילות חברתית, ולמכללה. זו הפעם הראשונה שבה יתקיים מנגנון הערכה ומתן תמריצים שכזה במערכת ההשכלה הגבוהה.

"תפישה חדשה לעידוד הסגל האקדמי"

התמריצים יינתנו למרצים שמועסקים בהיקף של חצי משרה לפחות, אך יחולקו על פי דירוג, בהתאם להערכת המרצים. בכל אחת מהמכללות תוקם ועדת הערכה שתחלק מדי שנה את המרצים לארבע קבוצות. המרצים שהוגדרו כטובים ביותר יקבלו תוספת של כ-20% לשכרם השנתי, 20% יקבלו תוספת של כ-15% לשכרם, ו-20% יקבלו תוספת של עד 7.5% לשכר. היקף הבונוס עלול להיות נמוך יותר, מאחר שנקבע כי התקציב לבונוסים של כלל המרצים בכל מכללה יהיה בגובה של 5% מסך עלות השכר של הסגל במכללה. הבונוס לא יינתן בתשלום אחד, אלא יחולק על פני 12 משכורות.

מרצה בכיר בדרגת הוותק הנמוכה ביותר, למשל, ששכרו הוא כ-8,000 שקל יקבל תוספת של עד כ-1,600 שקל (כ-133 שקל בחודש); לעומת מרצה בכיר בדרגת הוותק הגבוהה ביותר, ששכרו הוא כ-19,100 שקל, שיוכל לקבל בונוס של עד 3,800 שקל (כ-320 שקל בחודש). פרופסור מן המניין במכללה בדרגת הוותק הנמוכה ביותר, שמקבל משכורת חודשית של כ-9,600 שקל, יוכל לקבל תוספת של כ-1,900 שקל לשכרו, ואילו פרופסור מן המניין בדרגה הגבוהה ביותר, שמקבל משכורות חודשית של כ-28,100 שקל, יוכל לזכות לתוספת של עד 5,600 שקל (466 שקל בחודש). המשכורות חושבו ללא תוספת השכר בגובה 3%.

התמריצים למרצים יינתנו מדי שנה, אך אם מרצה שהשתייך לקבוצה מסוימת לא יעמוד בתנאים בסיסיים שהוגדרו כדי להיכלל בקבוצה, הוא ייפול לקבוצת ההצטיינות הבאה ויקבל בונוס נמוך יותר או - אם יועבר לקבוצה הנמוכה ביותר - לא יקבל כלל בונוס.

התמריצים יינתנו למרצים כתוספת שכר, ולכן לא ייכללו בפיצויי הפיטורים והפרשה לקרן ההשתלמות, אך הם כן ייכללו בחישוב ההפרשה לקרן הפנסיה - על ידי המרצה ועל ידי המעביר.

"מדובר במודל שלא היה כמותו", אמרה פרופ' עליזה שנהר, נשיאת המכללת האקדמית עמק יזרעאל ויו"ר ועד ראשי המכללות. "התהליך בוצע מתוך דיאלוג עם הסגל הבכיר במכללות. גם הוא מבין שצריך לעודד את המצטיינים".

בהסכם נקבע גם כי לראשונה מאז הקמתן יוכלו המרצים במכללות לקבל תקציבים למימון מחקר, שניתנו עד כה רק למרצים באוניברסיטאות - מכיוון שהמכללות יועדו להוראה בלבד. "להכרה במחקר של אנשי סגל במכללות יש חשיבות לאומית ממדרגה ראשונה. המשמעות של הצעד הזה היא שמספר החוקרים בישראל יגדל", אמר פרופ' יקיר שושני, יו"ר מועצת ארגוני הסגל במכללות, המייצג את המרצים הבכירים במכללות.

ההסכם עם המרצים כולל גם קביעת מסלולי קידום בתפקיד, כך שמרצים יוכלו לבחור מסלול קידום של הוראה בלבד, או של הוראה בשילוב מחקר. מרצה שיבצע מחקר יוכל לבקש להפחית את שעות ההוראה שלו מ-12 שעות בשבוע לשמונה שעות בלבד.

"ככל שנצטיין, הסטודנטים ייהנו יותר. התפקיד של האקדמיה הוא לא רק להעביר ידע אלא גם לחדש ידע", אמר שושני. "המכללות קיימות כבר 20 שנה ועד היום לא היה למרצים בהן הסכם קיבוצי, כמו שיש אפילו בבתי הספר היסודיים. זו הפעם הראשונה שבה המדינה תתגמל חוקרים במכללות ותאפשר להם לרכוש כלים שיאפשרו להם לשפר את הידע שלהם".

לדברי שנהר, הצעדים נחוצים גם כדי לאפשר למכללות לקלוט יותר חברי סגל. "כיום יש בעיה לקלוט חברי סגל במכללות הציבוריות, מכיוון שהן לא יכולות לשלם כמו במכללות הפרטיות ומכיוון שרובן לא נמצאות באזור המרכז. התחרות על המרצים גדולה מאוד, גם מול האוניברסיטאות. לכן אנחנו חייבים למצוא דרך לתגמל את הטובים והמצטיינים".

יורם רז, מנכ"ל מכללת עמק יזרעאל ומנכ"ל תורן של ועד ראשי האוניברסיטאות: "ההישג נחתם אחרי משא ומתן לא קל. השינויים האלה לא יהפכו את המכללות לאוניברסיטאות - כי עדיין יש פערים בין המוסדות - אבל הוא מכניס אותן בשלב הראשון למעמד אמיתי של מכללה אוניברסיטאית".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#