הממסד הרבני נהפך לתעשייה של ג'ובים למקורבים - קריירה - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הממסד הרבני נהפך לתעשייה של ג'ובים למקורבים

זה הזמן לבצע רפורמה מקיפה בשירותי הדת הציבוריים

2תגובות

>> "'אל תעשה את התורה קרדום לחפור בה', כלומר אל תחשבנה כלי לפרנסה" (הרמב"ם, פירוש המשנה).

השבוע סערה המדינה לאחר שנודע כי שכרם של כמה רבנים יעלה משמעותית. הרבנים החדשים בערים משתכרים 6,000-18,000 שקל ברוטו בחודש, בהתאם לגודלה של הרשות - לאחר שב-2006 הוחלט לקצץ בשכרם. לפי הסיכום, שכרם של הרבנים החדשים יגיע ל-16-29 אלף שקל, לעומת רבנים ותיקים המשתכרים 30 אלף שקל בחודש ויותר. העלות של הגדלת שכר הרבנים החדשים בערים היא 2.2 מיליון שקל בשנה.

הדיון, כמו תמיד, היה טעון אמוציות מכל הצדדים. ככה זה כשהכעס על הממסד הרבני במדינה מצטבר והולך אפילו בקרב המגזרים המסורתיים, שכן מעוניינים בשירותי דת.

הסיפור הבא יכול להסביר מדוע: חלום חייו של רב מכובד באחד האזורים היקרים בישראל הוא להיבחר לרב ראשי - לזכות בכיבודים בלי סוף, וכמובן בשכר נאה. לשם כך הוא התמודד על מקום במועצת הרבנות הראשית - גוף שנשלט על ידי עשרה רבנים. לפני כשנתיים, בבחירות למועצה, הוא הכניס למעטפה 10,000 שקל והעניק אותה למאעכר חרדי שתפקידו היה פשוט: לסגור עבורו את הדילים הנכונים בחלונות הגבוהים כדי להגיע למעמד הרצוי.

הרב הנדיב לא נבחר בסופו של דבר, אבל אחרים כן. כך מתנהלת לה, למרבה הצער, מערכת הרבנות של ישראל: הגוף שאמור להתמקד באספקת שירותי דת לאזרחים, נהפך לתעשייה של כיבודים וג'ובים למקורבים. הבחירה של הרבנים נעשית על פי אתנן פוליטי - "שמור לי ואשמור לך". די להיחשף מעט למאבקים הפוליטיים הקשים שבין המפלגות החרדיות - ש"ס, דגל התורה ואגודת ישראל - על כל משרה רבנית, כדי להבין שמדובר במכרה זהב.

לא רק תחום הרבנות נהפך למכונת מזומנים עבור אנשים מסוימים. גם תחום הכשרויות נגוע. כל מסעדה, אולם אירועים או מוסד חינוכי שזקוקים לתעודת כשרות, נאלצים לשלם עשרות אלפי שקלים בשנה עבור השכר למשגיחי הכשרות. מאחורי סכומי הענק שמגלגל ענף הכשרות מסתתר מאבק קשה בין גופי כשרות מתחרים, שמנסים כל אחד למשוך אליו את העסקים הגדולים ביותר. ואולם בעלי מקומות האירוח לא תמיד מבינים מדוע הם צריכים לשלם אלפי שקלים בחודש לאדם שאת רוב שעות היום מכלה לריק בשטח המטבח ללא מעש. יתרה מכך, במקרים רבים המשגיחים אינם נוכחים במקום, אלא "מגיעים פעם בחודש לקחת את הצ'ק", כפי שהתבטא פעם בעל מסעדה.

המדינה קיבלה החלטה שנשענת על הכרעה דמוקרטית, שלפיה שירותי הדת אינם מופרדים מהמדינה. אבל דווקא משום כך המדינה צריכה לפקח ביתר שאת על מה בדיוק קורה במערכת שירותי הדת, כיצד היא מנוהלת ואם אינה מנופחת מדי. זה הזמן לבצע רפורמה מקיפה בשירותי הדת הציבוריים בישראל.

ספק אם יש תקווה שרפורמה שכזו תבוצע. בפרקי אבות נכתב: "שמעיה אומר: 'אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות'". יש רבים שהצליחו להפוך את היוצרות, והם ישתמשו בכל כוחם הפוליטי כדי שאף אחד לא ייגע להם בעוגה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#