רק 5% מיוצאי אתיופיה בישראל מועסקים במקצועות אקדמיים - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רק 5% מיוצאי אתיופיה בישראל מועסקים במקצועות אקדמיים

מחקר חדש מגלה כי יוצאי אתיופיה בישראל משתכרים 33 שקל לשעה מול השכר הממוצע באוכלוסייה - 49 שקל לשעה

4תגובות

כ-5% בלבד מיוצאי אתיופיה מועסקים במקצועות אקדמיים, לעומת יותר מ-20% בקרב האוכלוסייה היהודית כולה - כך עולה ממחקר חדש וראשון מסוגו שערך מכון ברוקדייל השייך לג'וינט העולמי, ומתייחס ל-2010. עובדה זו נגזרת גם משיעורי בעלי ההשכלה העל תיכונית והאקדמית של יוצאי אתיופיה צעירים (18-35) - 10%, לעומת השיעור הכללי באוכלוסיה זו בישראל - כ-32%. בהתייחס לנשים יוצאות אתיופיה, נמצא כי 42% מהן עובדות במשלחי יד לא מקצועיים, לעומת 6% בלבד בקרב יהודיות אחרות.

ממצאי המחקר, שהתבצע על רקע 20 שנה ל"מבצע שלמה", מצביעים על עלייה בשיעורי ההשתתפות בתעסוקה בקרב האוכלוסייה האתיופית מאז שלהי שנות ה-90, בפרט בקרב נשים - שיעור התעסוקה של נשים יוצאות אתיופיה עלה מפחות מ-30% בשלהי שנות ה-90 לכ-60% (לעומת כ-70% בקרב נשים יהודיות בכלל). למרות העלייה, עדיין מדובר בקבוצה המשתכרת פחות ומועסקת בתחומים מכניסים פחות. השכר הממוצע בקרב כלל היהודים בישראל הוא 49 שקל, ואילו בקרב ציבור המועסקים האתיופים הוא 33 שקל.

גם כשמדובר ביוצאי אתיופיה אקדמאים פערי השכר גדולים: בקרב גברים הפער הוא בין 49 שקל ל-77 שקל ; בקרב נשים - 33 שקל לעומת 57 שקל. הסיבה לכך, לדברי ד"ר סיגל שלח, ראש תחום עולים וערבים בג'יונט ישראל תב"ת (תנופה בתעסוקה), נעוצה בתחומי העיסוק המכניסים פחות בהם נוטים לבחור אקדמים יוצאי אתיופיה.

אפלבאום תומר

לפי הנתונים, 24% מהם בוחרים בתפקידי מגשרים, רכזי חינוך, מנהלי תוכניות חינוכיות, הדרכת הורים ובעלי מסעדות. לדברי שלח, "קפיצת המדרגה שעשה המגזר, ובפרט הנשים שבו, משמעותית ומיוחסת להתערבות הממשלה ולתעסוקת צעירים, אך רמות השכר נמוכות בגלל מיעוט אקדמי ואקדמאים שפונים לעבודות מכניסות פחות. אמנם יש ביקוש בשוק למקצועות כמו מגשרים ועובדים סוציאליים, אך לעתים יוצאי אתיופיה צעירים בוחרים במקצועות אלה מכיוון שלא זכו למספיק הכוונה. ישנם אקדמאים שפנו לעבודות מקצועיות שלא דורשות תואר אקדמי, מכיוון שקיבלו ציונים נמוכים, שלא משקפים את יכולותיהם, במבחני המיון אליהם הוזמנו - ומסיבה זו התקשו למצוא עבודה בתחום הלימודים".

הפתרון, לדעת שלח, טמון בעידוד אותם צעירים לפנות ללימודים אקדמיים תוך הסרת החסמים העומדים בפניהם, ובמתן הכוונה צמודה לבחירת מקצוע. "החסמים באים לידי ביטוי במבחנים כמו הפסיכומטרי ובמבחני המיון לעבודה, ולכן יש לעבוד על הכוונה ושינוי שיטת הבחינה", מסבירה שלח.

בתוכנית "אשת חיל" שפיתח ג'וינט ישראל והפעיל לאורך שנים במטרה להגדיל את שיעורי התעסוקה של נשים יוצאות אתיופיה, השתתפו עד היום אלפי נשים. בספטמבר עברה התוכנית לידיו של משרד הרווחה. "רבים מהעולים הגיעו מאזורים כפריים ללא כישורים מתאימים לעולם התעסוקה", מסבירה שלח. "ולכן מטרת התוכנית היתה לעבוד על כישורים רכים, מה שהוביל לעלייה בשיעורי התעסוקה ולאחוזי התמדה גבוהים מאוד בעבודה של כ-80%".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#