עצרו את העבודה, אני רוצה לרדת - קריירה - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עצרו את העבודה, אני רוצה לרדת

הם מגיעים לעבודה תשושים, כבויים ונעדרי מוטיבציה, ונמצאים כמעט בכל מקום - העובדים השחוקים  מחקר חדש מגלה שבניגוד לדעה הרווחת, הדבר לא נובע משעות עבודה רבות, מעומס ומלחצים - אלא מהיעדר משמעות ועניין  תחושת הערכה וחשיבות יכולה למזער את הנזקים

3תגובות

>> עם עבודה של 12 שעות ביום מול מחשב, דד-ליינים נוקשים ואינטראקציה מועטה עם קולגות - עובדי ההיי-טק הם המועמדים הבטוחים לשחיקה בעבודה. אלא שלא תמיד תנאי העבודה הם חזות הכל. למעשה, אם להסתמך על דבריה של פרופ' איילה מלאך-פיינס, פסיכולוגית קלינית ודקאן הפקולטה לניהול באוניברסיטת בן גוריון, דווקא בהיי-טק עובדים שחוקים הם מחזה נדיר למדי.

בהרצאה שערכה לאחרונה במסגרת "קפה ומדע" - סדרת מפגשים עם מרצים מאוניברסיטת בן גוריון, שהתקיימה בתל אביב - טענה מלאך-פיינס כי אף שהעובדים בתעשיית ההיי-טק נתונים ללחצים רבים והתחרות עזה, רמות השחיקה נמוכות במיוחד. "הסיבה לכך", הסבירה, "היא שעובדי המגזר הזה מתהלכים בתחושה שהעבודה שלהם חשובה. הם מרגישים שהם עוסקים בדבר בעל משמעות. תחושת החשיבות, בין אם בעיני עצמם או בעיני הסביבה, דוחה את השפעותיה של השחיקה המצטברת".

עובדים ש"נשרפו"

למושג "שחיקה" יש לא מעט הגדרות מילוניות. על פי מלאך-פיינס - מחלוצות חקר הנושא בעולם ומי שספרה החדש "שחיקה בעבודה" (הוצאת מודן) ייצא לאור בשבועות הקרובים - שחיקה היא חוויה של תשישות גופנית, שכלית ונפשית כתוצאה ממעורבות לאורך זמן בסיטואציות הכרוכות במטלות נפשיות כבדות. "האדם השחוק אומר לעצמו: 'עצרו את העולם, אני רוצה לרדת'", היא מסבירה. "זו אותה חוויה של סיזיפוס מהמיתולוגיה היוונית - דחיפת סלע במעלה ההר בידיעה שהוא עומד להתגלגל בחזרה מטה, ושוב יהיה צריך להתחיל לדחוף".

המלה האנגלית לשחיקה - Burnout - מבטאת היטב בעיני מלאך-פיינס את מהות החוויה. "האש שבערה בעובד כשהחל את עבודתו כובה, דועכת", היא אומרת. "אנשים שמתארים חוויה של שחיקה בעבודה אומרים לא פעם: 'הרגשתי שהנשמה שלי מתה'. ארגונים משלמים על שחיקה מחיר יקר. מורים, למשל, מגיעים למצב שבו הם שונאים את המפלצות הקטנות בכיתה, ואנשים שעובדים מול מחשבים מתחילים לדמיין איך הם מחרבים ושוברים את המשרד, וכולנו מכירים את המציג השחוק ורמת השירות שאפשר לקבל ממנו".

עובד תשוש

בניגוד למיתוס, הסיבה לשחיקה אינה בהכרח הזמן החולף, אלא דווקא תחושת המשמעות שחומקת מבין האצבעות. "עשרות ספרים כמו 'האדם מחפש משמעות' של ויקטור פרנקל או 'כשניטשה בכה' של ארווין יאלום מבוססים על תיאוריות אקזיסטנציאליסטיות, שלפיהן אנחנו, בני האדם, פוחדים מאוד מהמוות ומשקיעים אנרגיות בהתכחשות אליו. ומה הדרך הכי טובה לעשות זאת? לעסוק בדבר מה משמעותי: יש שבונים בניינים, יש שכותבים ספרים ויש המגדלים משפחה לתפארת. המכנה המשותף לכולם הוא עיסוק שיסב לנו תחושת חשיבות".

מלאך-פיינס נתקלה בדוגמה מצוינת לחשיבותה של המשמעות כדוחת שחיקה בתקופת האינתיפאדה השנייה. מחקר שערכה באותם ימים גילה רמות שחיקה נמוכות במיוחד בקרב שוטרי מג"ב ושב"ס. "זו היתה תקופה שבה לא היו בדיחות על שוטרים", היא אומרת. "הם עבדו לילות כימים בלחץ גבוה, אבל לא היו שחוקים. הסיבה היתה פשוטה: הם זכו להערכה, הציבור ראה בהם גיבורים. הדבר יצר תחושת גאווה בחשיבות התפקיד, והמשמעות מנעה הישחקות".

יזמי היי-טק, לדברי מלאך-פיינס, הם דוגמה קיצונית לקבוצת אוכלוסייה שאינה נוטה להישחק. במחקר שנערך אף הוא בהנחיית מלאך-פינס ושהשתתפו בו עשרות יזמים סדרתיים מצליחים, נמצאו רמות שחיקה מזעריות. "היה להם את ממוצע השחיקה הנמוך ביותר שראיתי אי פעם", מספרת מלאך-פיינס. "הם פשוט בלתי שחיקים. ברגע שמתחיל לשעמם להם, כלומר הם רואים סימנים ראשונים של שחיקה - הם כבר לא שם".

להתאהב מחדש בעבודה

עניין נוסף שאליו מתייחסת מלאך-פיינס קשור ליכולת לצפות את הסיבות לשחיקה. "למה מישהו רוצה להיות עצמאי? כי הוא מעוניין באוטונומיה", היא מסבירה. "אלא שהדבר שהכי שוחק עצמאים הוא אותו גורם שהניע אותם לבחור בעצמאות מלכתחילה - העובדה שיש להם כל כך הרבה אחריות על הראש. כך קורה גם אצל שכירים - מי שרצו את המסגרת המגוננת של הארגון עלולים להרגיש שחיקה בגלל היעדר עצמאות".

TheMarker

מסיבה זו, מלאך-פיינס מקבילה בין התאהבות בבני זוג להתאהבות בעבודה. "אם אני יודעת מה גרם לך להתאהב בבן או בת הזוג שלך, אני אוכל לנבא בצורה די טובה מה יהיה הדבר שהכי יעצבן אותך בהם בהמשך, ולכן עלול להוביל לשחיקה. אותו דבר בדיוק קורה בקריירה".

למנהלים מציעה מלאך-פיינס לסייע לעובדיהם להימנע משחיקה בעזרת הבעת הערכה, הדגשת הערך שבתפקידם ומתן אפשרות ללמוד תחומים חדשים ולהרחיב אופקים. "זה לא עולה כסף לתת לאנשים שעובדים אצלכם במפעל או בארגון תחושה של משמעות. אנשים שמרגישים מוערכים יישחקו פחות. בנוסף, הדרך הבדוקה להימנע משחיקה היא להמשיך ללמוד. הסכנה הגדולה ביותר היא ליהפך למומחה במשהו, שהרי לאן תחתרו משם?".

career@themarker.com



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#