ואיזה מסכנים העובדים הסוציאלים - קריירה - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ואיזה מסכנים העובדים הסוציאלים

מסתבר שבמגזר הציבורי צריך לעבוד במקום הנכון

27תגובות

>> בתום שביתה ארוכה וכואבת, שזכתה לאהדה ציבורית יוצאת דופן, קיבלו העובדים הסוציאליים תוספת שכר של כ-1,000 שקל בחודש - בפרישה על פני ארבע שנים. חלק גדול מהם, בצדק או שלא בצדק, חש כי מדובר בלעג לרש, והתסכול בקרבם גואה.

הזמן שחלף מאז תום שביתת העובדים הסוציאליים הוכיח כי היה צדק במרמור שלהם, לפחות בנקודה אחת: תוספת של 1,000 שקל בחודש, שתביא את שכרם בשירות המדינה לממוצע של 13 אלף שקל בתוך כמה שנים, היא אכן לעג לרש. בעיקר בהשוואה למה שהיו יכולים העובדים הסוציאליים לקבל לו היו בוחרים לעבוד במגזר אחר בשירות הציבורי - הנמלים.

זה לא חדש שעובדי הנמלים הם שיאני השכר במגזר הציבורי, עם ממוצע של 22.5-23 אלף שקל ברוטו בחודש (ממוצע גבוה אפילו מזה של הדוקטורים בבנק ישראל). מה שחדש הוא שממוצע השכר הזה אינו נח לרגע, כשהפטנט שבזכותו הוא מזנק כל הזמן הוא "מועצות הייצור". זהו שם אחר להסכמי שכר שנועדו לתמרץ את העובדים להגדיל את התפוקה שלהם.

לכאורה, הגדלת תפוקה היא דבר טוב, שמגדיל את היעילות של הנמל - וזהו גם התירוץ שמשמש את הנהלות הנמלים בחתימה על הסכמי התמרוץ. אלא שבעבור הגדלת התפוקות נמלי ישראל משלמים שכר אסטרונומי - שכמובן מוטל כולו על כתפי הצרכן הישראלי.

הסכם תמרוץ אחד כזה, שנחתם בנמל אשדוד ב-2006, הגיע באחרונה לכותרות תחת השם "תמריץ הסטייקים". משנודע לממונה על השכר באוצר על ההסכם היצירתי, הוא עצר אותו, ומאז מתקיים סכסוך עבודה בנמל (בחסותו של בית הדין הארצי לעבודה, שסירב עד כה להתערב ולהביא להפסקה של חלוקת תלושי הסטייקים).

בימים אלה מנסה הנהלת נמל אשדוד לקבל מהממונה על השכר באוצר אישור לחתימה על הסכם תמרוץ נוסף. הפעם מדובר בהסכם שכר עם 120 עובדי "בתי המלאכה" - מתקני הציוד המכני בנמל. אמנם הציוד המכני בנמל הוא ציוד מסובך ויקר מאוד, שהתחזוקה שלו דורשת ידע רב, אך בל נטעה: עובדי בתי המלאכה הם המוסכניקים של הנמל.

הנהלת נמל אשדוד ביקשה להגיע להסכם שכר חדש עם עובדי בתי המלאכה, מסיבה כפולה. ראשית, לתקן נוהגים פסולים שהשתרשו שם, כמו זה שעובדי בתי המלאכה אינם מחתימים שעון נוכחות ולכן אין באמת פיקוח על נוכחותם בעבודה. שנית, ליצור רצף של יעילות בנמל - מאחר שהנמל עובד באופן טורי, הרי שאין טעם לתמרץ את המנופאים להגביר את מהירות הפריקה שלהם אם באותה עת מי שמתקנים מנוף מקולקל ממשיכים לעבוד בעצלתיים. כדי שלא ייווצרו צווארי בקבוק, חייבות כל היחידות בנמל להתייעל במידה שווה - מה שגורם, כמובן, לזליגת נורמות שכר מהמנופאים והסוורים עד לאחרון העובדים בנמל. להלן, עובדי בתי המלאכה.

כך הגענו לסיכום החדש בין הנהלת הנמל, בראשות המנכ"ל שוקי סגיס, ל-120 עובדי בתי המלאכה. הסכם השכר קובע כי בעבור הגדלת התפוקות שלהם (ועוד חיסול נוהגים ישנים) יקבלו עובדי דור ב' תוספת שכר חודשית של 2,800 שקל. כתוצאה מכך שכרם הממוצע יגיע לכ-19 אלף שקל בחודש - כ-50% יותר מהעובדים הסוציאליים בשירות המדינה (ופי שלושה מהעובדים הסוציאליים בעמותות).

עובדי דור א', ששכרם הממוצע כיום הוא כ-30 אלף שקל בחודש, יקבלו תוספת שכר חודשית של 7,500 שקל ברוטו. כתוצאה מכך שכרם הממוצע של עובדי דור א' יגיע ל-37.5 אלף שקל בחודש. נזכיר, אנחנו מדברים על עובדי בתי המלאכה בנמל אשדוד.

תוספת שכר בהינף קולמוס

בממוצע, שכרם של עובדי בתי המלאכה אמור לגדול בעקבות ההסכם בכ-4,500 שקל בחודש. מתברר שבמגזר הציבורי לא צריך לשבות חודש, לא צריך לחסום כבישים מול בית ההסתדרות וגם לא צריך להיות מופקד על נושאים רגישים לעתידה של ישראל, כמו טיפול בבעיית העוני. כל שצריך הוא לעבוד במקום הנכון, ובהינף קולמוס מקבלים תוספת של 4,500 שקל בחודש. בברכתה המלאה של ההסתדרות כמובן.

מי שבינתיים עומד בפרץ ומסרב לאשר את הסכם ההתייעלות המופלא הזה, הוא הממונה על השכר באוצר. הבעיה היא שהוא עומד כאן לבד - מול העובדים, מול ההסתדרות ומול הנהלת הנמל.

זוהי אותה הנהלה, בראשותו של סגיס, שחתמה לפני חמש שנים על הסכם הסטייקים המופלא (בפעם ההיא, ההסכם נחתם מאחורי גבו של הממונה על השכר, ורק השנה נודע לו על כך). זוהי אותה הנהלה, שמי שמפקח על התנהלותה - יו"ר הדירקטוריון, יעקב רז - נתנה ונותנת גיבוי מלא כל השנים לסגיס על ניהולו המבריק. כך הוא ממשיך לנהל את הנמל בהרמוניה מופלאה עם העובדים כבר שש שנים.

רז מנהל את דירקטוריון הנמל כבר שלוש שנים, וקיבל זה עתה הבטחה משר התחבורה, ישראל כץ, לכהונה נוספת. זהו אותו שר תחבורה שלא מתערב בנעשה בנמלים, לא טורח למנות דירקטורים מקצועיים לניהולם - אלא מאפשר להנהלות שבויות בידי העובדים להמשיך לכהן במשך שנים. זהו אותו שר תחבורה שלא נאבק לקידום הרפורמה המובטחת בנמלים, אף שמדינת ישראל שילמה תמורתה לעובדים סכום המוערך בכמיליארד שקל כבר לפני חמש שנים.

בסוף אלה הן אותן הנהלות שבויות המנהלות את החברות הממשלתיות, תוך כניעה מוחלטת לוועדי העובדים החזקים. אלה הם אותם שרים, שנכנעים ללחצי ועדי העובדים בפריימריס, ולא עושים דבר כדי לקדם את שליטת המדינה בנכסיה שלה. אלה הן אותן ממשלות שמפקירות את נכסי המדינה ואת האינטרסים של המדינה בידי קומץ של פוליטיקאים ומנהלים בלתי מוכשרים. בסוף, אלה הם אותם עובדים סוציאליים מסכנים שמשלמים את המחיר הניהול הרשלני של קופת המדינה. מישהו אמר כאן שהפרטה זה רעיון רע?

מנמל אשדוד נמסר כי מכיוון שהסכם השכר המדובר טרם קיבל אישור רשות החברות הממשלתיות, הנמל מנוע מלהתייחס לפרטיו.

TheMarker


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#