גדי לוטן: "עיני ואני חברים טובים - רציתי לעזוב את ההסתדרות לפני שנים" - קריירה - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

גדי לוטן: "עיני ואני חברים טובים - רציתי לעזוב את ההסתדרות לפני שנים"

מנכ"ל פילת, גדי לוטן, לשעבר מנכ"ל ההסתדרות, לא הצליח עדיין לנצל את הקשרים עם המעסיקים הגדולים כדי לשקם את החברה; כעת הוא מבטיח שהמצב עומד להשתנות

3תגובות

>> המאזנים בישרו רעות: פילת, החברה הוותיקה והגדולה ביותר בישראל למיון, השמת עובדים, ייעוץ קריירה וייעוץ ארגוני, הפסידה ב-2007-2010 סכום מצטבר של 7 מיליון שקל; מחזור הפעילות שלה ירד ב-25%; ובעלי השליטה החלו לתכנן מכירת חלקים ממנה, אפילו את כולה. כמו כן, בכירים בחברה עזבו למקומות עבודה יציבים יותר והעסק נראה כספינה מיטלטלת בים סוער.

באוקטובר 2010, רגע לפני הגרוע מכל, הצטרפה לפילת קבוצת משקיעים נוספת - אורקל, בראשות חגי אלון, שאיתרה לחברה מנכ"ל חדש: גדי לוטן, מקורבו של יו"ר ההסתדרות, עופר עיני. לוטן אף שימש בחמש שנים האחרונות מנכ"ל ההסתדרות.

לוטן, 48, זכה לנחיתה רכה בפילת. בינו לבין אלון, המשמש גם משנה למנכ"ל החברה, קיימים קשרים טובים מאז כיהן אלון כעוזר ליו"ר ההסתדרות לשעבר עמיר פרץ. גם לסמנכ"ל משאבי האנוש בחברה, עזרא עיני, קיימים קשרים עם ארגון העובדים הגדול במדינה: עזרא עיני הוא לא אחר מאשר אחיו של יו"ר ההסתדרות. מי שעוד מושקע בפילת הוא גזבר ההסתדרות הנוכחי, ישראל אפרת, שגם הוא ודאי שלא הפריע למינוי של לוטן.

המעבר היה, אם כך, כמעט טבעי. פילת הפכה בשנים האחרונות למקום מפלט של בכירי ההסתדרות שרוצים לעבור לשוק הפרטי, אך לשמר סביבה נעימה ומוכרת. המינויים אולי כשרים, אבל הפנייה לשוק המיון וההשמה אינו מקרי - אנשי ההסתדרות מכירים היטב את המעסיקים הגדולים במשק, וכשהם עוברים לצד המיון וההשמה, שהוא שוק תחרותי ביותר, הקשרים האלה יכולים לעזור.

באופן פרדוקסלי לא הצליחו אנשי ההסתדרות ואחרים למנף את הקשרים כשהחברה דיממה מיליוני שקלים. מקורבים לפילת מתארים שאננות יתר, תחושה כאילו מדובר בחברה הגדולה בשוק ולכן לא כדאי להתאמץ וכן דרישות מחירים מופרזים יחסית למתחרות. נראה כי אנשי פילת נרדמו והתוצאות נראו במאזנים.

"לא נאלצתי לעזוב את ההסתדרות"

לוטן הגיע לפילת באוקטובר 2010. יש הטוענים שההחלטה לעזוב את ההסתדרות לא היתה שלו. לשונות רעות בהסתדרות טוענות כי ההליכה לפילת נבעה מכוחה הדורסני של עו"ד רוית דום, מי שהיתה האשה החזקה באמת בהסתדרות, בין היתר בגלל קרבתה הרבה ליו"ר עיני, ונטלה על עצמה תפקידים השייכים למנכ"ל הארגון תוך עצימת עין מצד היו"ר.

לוטן מצדו מכחיש: "לא נכון שנאלצתי לעזוב את ההסתדרות בגלל השתלטנות כביכול של רוית. לא סוד הוא שרציתי לעזוב ההסתדרות כבר לפני שנים כי הרגשתי שאין לי יותר לאן להתקדם", הוא אומר. "תמיד אהבתי את תחום ניהול משאבי האנוש ובמקביל רציתי לעבור מהמגזר הציבורי שבו צמחתי אל המגזר הפרטי. פשוט הרגשתי שמיציתי את עצמי שם".

עזבת את ההסתדרות בלי להשלים את מלאכת שיקומה הכלכלי.

"אם יש דבר שאני גאה בו הוא העובדה שהצלתי מקום עבודה שמעסיק 1,000 איש. באמצע שנות ה-90 הגירעון המצטבר של ההסתדרות היה 1.8 מיליארד שקל. כיום הגירעון המצטבר מסתכם ב-600-650 מיליון שקל. ההפסד התפעולי ב-2002 היה כמעט 200 מיליון שקל, בעוד שכיום יש להסתדרות רווח תפעולי של 110 מיליון שקל. הובלתי תוכנית הבראה בהסתדרות שבמסגרתה נאלצתי לפטר 400 עובדים. להסתכל בלבן שבעיניים ולעשות את זה. זה היה נורא. ביום שפיטרתי שני עובדים, נסעתי הביתה ליומיים כדי להירגע".

כתם אחד לא קטן השאיר אחריו לוטן בכל זאת: לפני שנתיים פיטר אותו עיני מהמכון הבינלאומי של ההסתדרות בגלל אי סדרים כספיים וחגיגת שכר שגרמה לגירעונות. לוטן מתנער מאשמה וזורק אותה בנונשלנטיות על מנ"כלית המכון, אף ששימש שם לא פחות מיו"ר הדירקטוריון שאמור היה לפקח על פעולתו.

"מבקר ההסתדרות גילה שנעשה שימוש לא נאות בכספי המכון, שבו שימשתי יו"ר הדירקטוריון במקביל לכהונתי כמנכ"ל ההסתדרות", הוא אומר. "הופתעתי מהגילוי כי לא הייתי קשור בשום צורה לאי הסדרים. האחריות למתרחש, לטוב ולרע, רבצה על מי שהיתה אז מנכ"לית המכון, מולי אורן. שעבודתה הופסקה. תכננתי לפרוש מהמכון ממילא בגלל עומס עבודה בתפקידי העיקרי כמנכ"ל ההסתדרות. עובדה היא שכהונתי בהסתדרות לא נפגעה, מה שמעיד על האמון שנתן בי עיני. כיום אנו ממשיכים להיות חברים טובים".

אורן הכחישה אז כי פרישתה הפתאומית מהמכון הבינלאומי קשורה לאי סדרים. לטענתה, היא עזבה בגלל מחסור בתקציבים, שחייבו אותה לעסוק בשתדלנות במטרה לגייס כספים למקום.

מיזוגים ורכישות חדשות

ואולם לאחר חצי שנה בראש פילת טוען לוטן כי המגמה כבר התהפכה. לדבריו, נעשו כמה פעולות הכרחיות כמו ההחלטה למכור תוכנות ניהול רווחיות הנמכרות כיום על ידי החברה בבריטניה, בארה"ב ובישראל. במקביל, מספר לוטן, החלה מתקפת מכירות על לקוחות חדשים.

פילת ביצעה גם שתי רכישות מעניינות בשוק. באחרונה הושלמה רכישת חברת ITCOM, שעוסקת באינטגרציה של מערכות תוכנה, בעסקה ששוויה 5 מיליון שקל. החברה בשלב של בדיקת נאותות לקראת אפשרות רכישת חברת סקרי השכר, שבבעלות פרופ' משה צבירן, ב-8.5 מיליון שקל. באחרונה גילתה פילת גם את המגזרים החרדי והערבי שבהם פועלות כבר כמה שנים חברות כמו מנפאואר או עמותות כמו צופן.

לדבריו, "המדינה אמנם מתחילה להיות מודעת לחשיבותם של מגזרים אלה לכלכלה ולחברה, אך עדיין משקיעה בהם רק בתחום אחד: הכשרה מקצועית", הוא אומר. "ואולם כשמסתיימות ההכשרות - כלום. אף מעסיק לא לוקח את האנשים האלה לעבודה אצלו. הוא מעדיף לקבל אליו יהודי, ורצוי חילוני או דתי, אך לא חרדי או ערבי. עבורנו, כחברת מיון והשמה, מדובר בפוטנציאל עסקי שלא מימשנו עד היום".

למרות הזמן הקצר שבו הוא מכהן כמנכ"ל פילת, כבר יש ללוטן עצות לאנשי המגזר הערבי, שמתקשים למצוא עבודה: "מועמד ערבי יזכה תמיד לפחות נקודות מאשר זה של מועמד יהודי. מועמד ערבי הניגש לראיון עבודה נמצא בעמדת נחיתות, מכיוון שהעברית שלו אינה תמיד רהוטה. על הכל מנצחות הדעות הקדומות ביחסי יהודים וערבים, הגוברות על כל שיקול הגיוני של מעסיק. עצתי למחפשי עבודה ערבים: לכו על לימודים טכנולוגיים במוסד אקדמי בישראל ולא בירדן, כי מי שלמד בירדן מצא עבודה רק באירופה".

career@themarker.com

אלון רון


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#