הצעת חוק: מתן עדיפות ליוצאי צבא בקבלה לעבודה בשירות המדינה - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הצעת חוק: מתן עדיפות ליוצאי צבא בקבלה לעבודה בשירות המדינה

הצעת החוק של ח"כ חמד עמיאר מסיעת ישראל ביתנו אושרה לקריאה ראשונה; ההצבעה אמורה להתקיים במליאה בשבוע הבא

13תגובות

לאחר דיון סוער בוועדת חוקה ומשפט, אושרה לקריאה ראשונה הצעת החוק של ח"כ חמד עמאר מישראל ביתנו המעניקה עדיפות ליוצאי צבא ושירות לאומי בקבלה לעבודה בשירות המדינה.

ההצבעה בעניין תתקיים ככל הנראה במליאה שבוע הבא. בין המתנגדים להצעה היו נציגי החרדים, שרבים מהם אינם משרתים בצה"ל, וכן הנציבה לשוויון הזדמנויות בעבודה, עו"ד ציונה קניג-יאיר, שקבלה על כך שהצעת החוק תעמוד לרועץ לנציגי מגזרים שגם כך מופלים לרעה בעולם התעסוקה, בהם ערבים, נשים ובעלי מוגבלויות. במהלך הדיון הוסכם על ידי חברי הוועדה ועל ידי המציע, כי עולים שהגיעו לארץ לאחר גיל הגיוס לא יופלו לרעה.

לדברי קניג, לא מדובר בהצעה שיש בה כדי להביא לאפליה מתקנת, שכן מטרתה של אפליה מתקנת היא השגתו של ייצוג הולם עבור אוכלוסיות שנמצאות בנקודת פתיחה טובה פחות - כמו נשים, ערבים ובעלי מוגבלויות - ואילו כאן מדובר בהעדפה של משרתי צה"ל, אוכלוסיה שלרוב אינה סובלת מאפליה. "כולנו מוקירים את מי ששירתו בצה"ל, ויש לתמרץ ולהיטיב עם ישראלים אלה", אומרת קניג, "אך מה שקורה בפועל זה שהמדינה מדברת בשני קולות: מצד אחד על כך שיש לעודד העסקה של אוכלוסיות מודרות, ומצד שני מקדמת חוקים כמו החוק הזה. בדיון בוועדה לא היה חבר כנסת ערבי אחד. חוק כזה הוא אבסורד ושימוש מוטעה בגלי של העדפה מתקנת, שמטרתו לתקן עוולות. אוכלוסיית משרתי צה"ל אי אינה אוכלוסיה שמופלית לרעה. המשק שלנו נמצא בצמיחה, ומדברים בהקשר זה על ניצול הון ופוטנציאל אנושי. הצעת חוק כזו היא לא הדרך להגיע לשם".

הרעיון להצעת החוק, מסביר ח"כ עמאר, המשתייך למגזר הדרוזי, נבע דווקא מהיכרותו עם צעירים דרוזים ששירתו בצה"ל, וסובלים לדבריו מקשיים בקבלה לתפקידים בשירות המדינה. לפיו, מדובר בצעירים שנכנסים לשוק העבודה בגיל מאוחר, לאחר שירות צבאי ולימודים, ועל כן מועמדים ערבים למשל, שצברו ניסיון תעסוקתי רב מהם ושאינם נדרשים לשירות מילואים מכיוון שלא שירותו בצה"ל, זוכים ליתרון על פניהם. עמאר מסביר כי בני כל המגזרים יכולים לבצע שירות לאומי, וכך לקבל את היתרון בקבלה לעבודה שאותו הוא מבקש לקדם. "אני מאמין שנצליח להעביר את הצעת החוק", אומר עמאר, "והיכן שיידרשו תיקונים - נבצע תיקונים, למשל בכל הנוגע לאוכלוסיית בעלי המוגבלויות.

בדקתי את הנושא הזה היטב. ישנם צעירים שבגיל 28 כבר התבססו כלכלית, וצברו ניסיון לעומת אחרים שרק סיימו לימודים. למה שיהיה להם היתרון הזה? אין בכוונתי לפגוע באף מגזר, אבל בשום פנים ואופן אסור לנו להעניש את אלה שכן מחליטים לתת מעצמם את השנים היפות בחייהם ולתרום למדינה".

במהלך הדיון התלקח ויכוח ער בין יו"ר הוועדה ח"כ דוד רותם לבין קניג-יאיר ונציגי משרד המשפטים, עד כי רותם אמר באירוניה: "אולי כדאי גם לבטל גם את החלקות הצבאיות בבתי העלמין, כי גם שם יש אפליה". לדברי רותם, "נשמעו בדיון כל מיני טענות על ידי גורמים שניסו ללמד אותי משפטים. מה שאנחנו אומרים הוא שכשיש שני אנשים בעלי כישורים זהים המתחרים על אותו התפקיד בשירות המדינה - אז מי ששירת בצה"ל יקבל עדיפות.

למה שחבר'ה צעירים ייתנו שלוש שנים מחייהם וישכבו במארבים, ואחרי שישתחררו ויסיימו ללמוד יגלו שמישהו שלא שירת בצה"ל תפס את התפקיד שלהם כבר לפני שנתיים? מי שלא יכול או רוצה להתגייס, שיעשה שירות לאומי. נכון שיש מי מהמגזר הערבי שאומר שייחשב למצורע אם יעשה כן, אבל הבחירה בידו. מי שתורם למדינה ראוי להטבות, וראוי להדגיש זאת במיוחד בשבוע שבו אנחנו מוקירים את משרתי המילואים ופועלים למניעת השתמטות מצה"ל".

דוצ


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#