5 משפטים שמנצחים כל ישיבה - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

5 משפטים שמנצחים כל ישיבה

נכנסת באיחור? אתה עדיין יכול להיות זה שצוחק אחרון

תגובות

>> נכנסת לישיבה באיחור? לא הספקת להתכונן? לא טרחת לקרוא את החומר שחילקו ואין לך מושג על מה מדברים? לא קרה כלום, חבר: אתה רק צריך להישען לאחור, להנהן בכובד ראש ולשחרר מדי פעם את אחד מחמשת משפטי המחץ האלמותיים שמנצחים כל ישיבה:

1. "בואו נעשה את זה הפעם בצורה מסודרת..."

אין, אין על המשפט הזה. אף אחד מהנוכחים בחדר לא יודע למה אתה מתכוון בצמד המלים "צורה מסודרת", אבל זה כמובן לא חשוב. ברגע שאמרת את המשפט הזה כולם נראים פתאום חפיפניקים נמהרים ופזורי דעת ואתה נהפך למבוגר האחראי והשקול, זה שרואה את התמונה הגדולה. נכון, אין לך שמץ של מושג את מה בדיוק צריך לעשות הפעם בצורה מסודרת, אבל את זה רק אתה יודע, לא?

2. "אני מציע לחשוב קודם כל על הלקוחות שלנו".

את הקלף הזה אתה מוזמן לשלוף בכל רגע נתון ובביטחון מוחלט. זה אס! המסר שאתה מעביר חד ופשוט: "אני לא מנהל מלחמות אגו ואינטרסים, אני טרוד רק בדבר אחד: טובת הלקוחות - שהם נשמת העסק שלנו". וזה לא משנה שהערה שלך לא קשורה בכלל לדיון שהתנהל לפניה או יתנהל אחריה - מישהו יעז להגיד לך שאתה מדבר שטויות ושהלקוחות לא חשובים? לא נראה לי.

3. "נקלענו למצב שהאמריקאים מכנים סופט-קרשניג, אין דרך אחרת להסתכל על זה."

אף אחד בחדר לא יודע מה זה סופט-קרשינג וגם אף אחד באמריקה לא יודע מה זה סופט-קרשינג. כרגע המצאת את הביטוי וזה בסדר גמור. באותה מידה מותר לך להמציא גם ציטוט של צ'רצ'יל, או של מארק צוקרברג. הכל הולך. כולם בחדר משתתקים ונושאים אליך עיניים משתאות ומבולבלות: הם לא בטוחים שאתה יודע על מה אתה מדבר, אבל הם גם לא בטוחים שלא.

4."מישהו כאן רושם את כל מה שאנחנו מסכמים?"

אין כמו מתקפת פתע כדי לערער את הביטחון של הנוכחים בישיבה ולבנות את הביטחון שלך. מעכשיו אתה זה ששואל את השאלות ואתה פרקטי, משימתי ונחוש. היושבים מסביב לשולחן מתחילים לנוע בכיסאותיהם בחוסר-נוחות, כל אחד חושב לעצמו: "מי באמת עושה סיכום ישיבה? אולי מצפים ממני שאהיה זה שכותב? אבל אין לי דף ואין לי עט מה אני אמור לעשות עכשיו?"

5. "חחחחחחחחח"

אם כל מה שתיארתי עד עכשיו נכשל, תמיד תוכל לשלוף בסוף את נשק יום הדין: אתה נשען לאחור, מנענע קלות בראשך וצוחק כאילו לעצמך, בלי לומר מלה. כולם בהלם ברור להם שאתה יודע משהו שהם לא יודעים. ברור להם שבעיניך הדיון שמתנהל כרגע הוא טיפשי, לא מעודכן או לא רלוונטי. הם מתים לדעת מה עובר לך בראש אבל מתביישים לשאול. ניצחת חביבי: רק לפני שעה נכנסת לישיבה באיחור, בלי להתכונן ובלי לדעת על מה מדברים. ועכשיו? עכשיו אתה זה שצוחק אחרון.

-

הכותב הוא שותף וסמנכ"ל קריאייטיב בגליקמן נטלר סמסונוב ויזם. סייע בכתיבת הטור נועם פתחי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#