"ביטול גיל הפרישה יטיב עם המשק - אנשים ימשיכו לעבוד ויוציאו יותר כסף" - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"ביטול גיל הפרישה יטיב עם המשק - אנשים ימשיכו לעבוד ויוציאו יותר כסף"

מומחה האיחוד האירופי לשוויון: "כשעובדים עד גיל מאוחר יותר, ממשיכים לשלם מסים ומוציאים יותר כסף"

13תגובות

>> "ביטול גיל הפרישה רק יטיב עם המשק, שכן ככל שאנשים ימשיכו לעבוד ויוציאו יותר כסף כך יגדל מספר המשרות במשק" - כך אמר אתמול מייקל רובנסטיין, מומחה לענייני שוויון באיחוד האירופי, ביום עיון המשותף לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה וללשכת עורכי הדין, שנערך בתל אביב.

TheMarker

רובנסטיין התייחס לחוק שנחקק בבריטניה לביטול גיל הפרישה לגברים ונשים כאחד, שנכנס לתוקף באפריל. לפי החוק, כל אדם יעזוב את מקום עבודתו בהסתמך על נתוניו האישיים ולא לפי גילו. "שינינו את החוק מאחר שהרבה אנשים מבוגרים חייבים להמשיך לעבוד, שכן אין להם מספיק כסף בפנסיה. סיבה נוספת היא שמצבה הכלכלי של המדינה אינו כה מוצלח. ברגע שאנשים עובדים עד גיל מאוחר יותר, הם ממשיכים לשלם מסים ולהוציא יותר כסף. ייתכן שהצרכים הכלכליים האלה ישפיעו בסופו של דבר גם על ישראל".

רובנסטיין פסל על הסף את הטענה כי ביטול גיל הפרישה ישפיע לרעה על כוח האדם הצעיר. הביטול לא יביא לאבטלה, פסק רובנסטיין, "הרי זה לא שיש מספר קבוע של עבודות במשק".

בישראל מונתה ועדה ציבורית לבחינת העלאת גיל הפרישה לנשים מ-62 ל-64. בחוות דעת שהוגשו לוועדה יצאו ארגוני נשים, בהם שדולת הנשים, נגד ההצעה, בטענה שזו תזיק לנשים בשכבות מוחלשות ובמשרות שוחקות שמצפות לפרישה.

 בהקשר בה אמרה נציבת שוויון ההזדמנויות בעבודה עו"ד ציונה קניג-יאיר כי "לא ניתן להתייחס לנשים כקולקטיב. יוזמה לביטול גיל הפרישה או להעלאתו עשויה להיות לא לטובתן של נשים במקצועות שוחקים, אך כן תהיה לטובתן של נשים במשרות ניהול. צריך לראות מה נכון לכל מקצוע, ולערוך מבחן מקצועי מתאים. זה דורש השקעה, ולשם כך הוקמה ועדה מיוחדת שתדון בכל ההביטים וההשלכות של יוזמת החקיקה הזו. כפי שהשופטת דורנר אמרה בבג"ץ אליס מילר – שוויון עולה כסף". 

עוד עלתה בכנס סוגיה של אפליית נשים על רקע אי יכולתן להישאר במשרד על שעות מאוחרות. "נניח שישנה עורכת דין ואמא צעירה המגיעה לראיון עבודה ונדחית כי היא לא יכולה להישאר עד שמונה בערב במשרד – האם הדבר ייחשב לאפליה עקיפה בבריטניה?", שאלה עו"ד אודליה לוי-אטינגר, "בישראל סוגיה כזו כנראה לא תיתפש כאפליה". רובנסטיין ענה כי בבריטניה מקרה כזה ייחשב לאפליה עקיפה, ומה שיעמוד למבחן הוא לא כמות השעות שעובדת עורכת הדין אלא טיב העבודה.

אן מקרנן, מנהלת המחלקה המשפטית בנציבות שוויון צפון אירלנד, הוסיפה: "מה חשוב הוא אם היא עושה את העבודה ולא איפה היא עושה אותה. הנוכחות אינה רלוונטית. אם אשה מגיעה לראיון עבודה ונשאלת אם היא יכולה לעבוד עד שמונה בערב, ולעמותה גבר לא נשאל שאלה כזו – אז ברור שיש כאן אפליה ישירה".

דיוויד רובן, מומחה לענייני שוויון באיחוד האירופי, דיבר על חקיקה חדשה בבריטניה לפיה לא ניתן לפטר או לתבוע נשים המועסקות בחוזה אישי ומבקשות מקולגות לחשוף את משכורותיהם כדי לבדוק אם הן אינן מופלות בשכרן. "המטרה היא  למנוע פערי שכר בין גברים לנשים. לפני כן החקיקה לא כיסתה מקרים של הסכמי סודיות".

קניג-יאיר אמרה בהקשר זה: "בישראל עוד לא עיגנו את העניין בחקיקה, כי עוד לא היה מקרה של אשה שנתבעה בגלל שהפרה הסכם סודיות. יש לשער שאם תאמר כי עשתה כן כדי לבדוק פערי שכר – הפרת ההסכם לא תעמוד לה לרועץ".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#