הסוף לעושק העובדים התאילנדים - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הסוף לעושק העובדים התאילנדים

הפקעת הגיוס מידי חברות כוח אדם ישים קץ לגביית עמלות לא חוקיות מהעובדים

7תגובות

לאחר דיונים של חודשים רבים קיבלו ממשלות תאילנד וישראל החלטה, לפיה יופקע גיוס העובדים הזרים לחקלאות מידי חברות כוח האדם (כ"א) ויימסר לארגון ההגירה של האו"ם (IOM). הבשורה בהחלטה זו היא בסיכוי לשים קץ לעושק העובדים הזרים בידי חברות כוח אדם, או כפי שהן מכנות את עצמן "לשכות תיווך פרטיות".

החוק בישראל קובע כי עובד זר בחקלאות ישלם לחברות הללו עד 3,400 שקל לכיסוי ההוצאות הכרוכות בהעסקתו בישראל (ביטוחים, חיסונים, בדיקות רפואיות, אגרות ועמלה) ובתוספת מחיר כרטיס טיסה הסכום הכולל שרשאיות החברות הללו גבות ממנו עשוי להגיע ל-8,500-9,000 שקל.

אלא שבידי רשות התעסוקה וההגירה במשרד הפנים עדויות, לפיהן משלם העובד התאילנדי לאותן חברות 40-35 אלף שקל, סכום עתק מבחינתו, שהמילה המתאימה לו היא עושק. במילה הזאת הגדיר את התשלום ארגון ההגירה של האו"ם, וכך הוא גם הוגדר במשרד התמ"ת וברשות האוכלוסין וההגירה שעסק בעבר בנושא.

מדובר בסכום השווה לשכר עבודה של שנה במשק החקלאי בישראל, או לחמישית מהכנסתו הכוללת של העובד ב-5 שנות שהותו בארץ. כדאי להדגיש שהעובד התאילנדי "לא מביא את הכסף מהבית" מפני שמוצאם של העובדים הללו הוא בכפרים הנדחים והעניים בצפון תאילנד ואין להם ולמשפחותיהם יכולת לגייס את הכסף הזה בכוחות עצמם. העובדים לווים אותו מבנקים מקומיים בתמורה לשעבוד שכרם מהעבודה בישראל, או לווים אותו מאותן חברות כוח האדם המגייסות אותם לעבודה בישראל.

בראשית השנה, לאחר חודשים רבים חקירה סמויה שביצעה רשות ההגירה והתעסוקה בשיתוף חוקרי רשות המסים, נמצאו ראיות, לכאורה, להפרות חמורות של החוק העוסק בגביית עמלות מעובדים זרים. ראשי ומנהלי החברה המובילה בישראל בגיוס עובדים זרים לחקלאות נעצרו ורישיונה של החברה לעסוק ביבוא עובדים זרים לחקלאות בוטל.

דוברת אותה חברה הכחישה את האשמות מכל וכל וטענה שהחברה גבתה מהעובדים הזרים עד 4,300 שקל ואין לה שום קשר לתשלומים שהעובדים הללו שילמו או לא שילמו בתאילנד. ככל הידוע, החקירה בעניינה של אותה חברה נמשכת וראשיה נחקרו בנוסף בחשד להלבנת הון, העלמת הכנסות ועושק.

ההסכם הבילאטרלי שנחתם באחרונה בין תאילנד לישראל צפוי לסלק את חברות כוח האדם מהעיסוק בגיוס עובדים זרים לחקלאות, וחייב להביא קץ לעושק הזה. עם זאת, חובה להזכיר לציבור כי הסכם עקרוני למסירת גיוס העובדים הזרים לידי ארגון ההגירה של האו"ם כבר נחתם לפני 4 שנים (2007), אלא שיישומו בפועל נדחה שוב ושוב.

לפי הודעת רשות האוכלוסין וההגירה יישום ההסכם יחל כבר בחודשים הקרובים ויסתיים לכל המאוחר עד סוף השנה. לאחר 4 שנים של דחיות חוזרות ונשנות אין להסכים לגרירת רגליים נוספת, כי כל יום של דחייה הוא יום נוסף של עושק.

הפקעת גיוס העובדים הזרים מידי חברות כוח האדם ישים קץ לקומבינה שרקחו, כך לפי החשדות, חברות כוח האדם הישראליות והתאילנדיות, קומבינה המנצלת את העובדה שהעובד מגויס בתאילנד על ידי חברת כוח אדם מקומית השותפה לחברה ישראלית, ואת הכסף הוא משלם לחברת כוח אדם התאילנדית בתאילנד.

מדובר בשותפויות הרשומות ופועלות בתאילנד כשהכספים הנגבים מהעובדים מופקדים בידי החברות התאילנדיות בחשבונות בנקים מקומיים ורק סכום קטן ממנו, כך לפי החשד, מועבר לחשבונן של החברות הישראליות בארץ, ועליו הן מצהירות לרשויות המס. בהפרש מתחלקות החברות התאילנדיות והישראליות שחלקן בדמי התיווך מועבר להן בדרכים פתלתלות ועקלקלות.

יש להעריך שלשכות התיווך הפרטיות לא ישלימו בקלות את נישולן מהקופון השמן שגזרו שנים רבות. יש לצפות לגל של עתירות על "פגיעה בחופש העיסוק מתוקף חוק יסוד כבוד האדם וחירותו".  הרי מה  יותר חשוב לחברות הללו מכבוד האדם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#