אני והחבר'ה, כבר לא - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אני והחבר'ה, כבר לא

מי העלים את כל החברים שלנו?

14תגובות

>> שבוע לפני החג ואף הזמנה לעל האש ביום העצמאות לא הגיעה. יום לפני החג - ודבר לא התחדש. "תגיד", שאלתי מכר מהעבודה, "יש לך חבר'ה?" "מעניין שאת שואלת", הוא ענה, "בדיוק שאלתי את עצמי אותה שאלה".

"יש לך חבר'ה?", זרקנו לראשון שחלף על פנינו במסדרון. "חבר'ה..." הוא ענה בטון מהורהר, "האמת שבדיוק חשבתי שכבר לא ממש. לא באמת. יש כמה חברים שאני מתייחס אליהם כחבר'ה. הם אחלה ואנחנו נפגשים מדי פעם, אבל די התרחקנו. עם השנים כל אחד תפס את הפינה שלו".

לא סתם נדרשנו שלושתנו לשאלה הזאת בסמוך ליום העצמאות. אם פסח וראש השנה הם החגים שבהם מתווכחים לאיזה "צד" הולכים, יום העצמאות הוא החג שבו החבר'ה נפגשים. פיקניק בחוץ או מנגל בחצר, העיקר שיש ריח של בשר, הרבה עשן, סלטים וכמה בירות. השותפים לחגיגה אמורים להיות המכרים מהצבא, החברים מבית הספר, מהאוניברסיטה או מהעבודה.

בעבר אף אחד לא היה מסוגל לדמיין את עצמו בלי חבר'ה. המונח שצמח בשבילי הקיבוץ עוד ב"ליל העשרים", התגבש ב"לילות האימה" של הפלמ"ח ועבר דרך ה"ערימה על הדשא" של שלום חנוך ומאיר אריאל היה תמצית הישראליות. לכל אחד היה חבר'ה. הילדים שישבו על הסיר בגן של בלומה עדיין מתייצבים בחתונות ושמחות. אנשים שפוגשים פעם בשנה שלא בטוח שנשארה אתם שפה משותפת, אבל תמיד שמח לראות זה את זה.

אולי זה לא ממש צריך להפתיע שהחבר'ה לא כאן. אחרי שנים של סופי שבוע עמוסי משפחה - בין ההורים לדודים, והחיים במרדף אחרי הזמן הפנוי והעייפות - איך בכלל אפשר לצפות שהמולקולה המורכבת הנקראת "חבר'ה" תשרוד? כאשר איש איש בענייניו ובדאגותיו, נשאר מקום, לצד ההורים והאחים, רק לכמה חברים ממש טובים - כאלה שמוכנים לסלוח על כך שלא התקשרת חודשיים.

מבט בסקר פאנלס שנערך עבור TheMarker מראה שהמלה חבר'ה אולי עדיין לא יצאה מהשפה העברית, אבל משתמשים בה הרבה פחות. הישראלים, כך מתברר, מעדיפים מפגש עם המשפחה על פני פגישה עם חברים. על השאלה מה הבילוי העדיף עליך בשבתות ענה הרוב המכריע (38%) שבשבתות הם מעדיפים פשוט להיות בבית. טוב, אלה הם בוודאי העייפים, שחולמים שלפחות בשבת ייתנו להם הפסקה מהעבודה והם יוכלו לנמנם ולהתעלם מהילדים.

אבל הם לא היחידים. 19% רוצים לטייל ו-15% רוצים לפגוש את המשפחה. רק כ-11% מעוניינים לנצל את השבת לפגוש חברים.

אוקיי, בשבת באמת אין ברירה. אין אפשרות לטייל ביום אחר ואמא שלה כבר מזמן לוחצת שתקפצו לבקר. אבל מה קורה באמצע השבוע? הרי אפשר סתם להיפגש ואולי אפילו לנשנש משהו יחד. אז זהו, מתברר שאנחנו ממש מעדיפים להיות לבד. יש לנו מספיק חברים בפייסבוק וגם אותם לא ממש קל לתחזק ולעניין. כ-28% מהנשאלים בסקר העידו כי בזמנם הפנוי במהלך השבוע הם מעדיפים לגלוש באינטרנט, כ-22% מעדיפים לצפות בטלוויזיה וכ-15% לקרוא. ולבלות עם חברים באמצע שבוע? רק 13.5% מהנשאלים חפצים בכך.

אין על מה להתפלא, אתם בוודאי אומרים לעצמכם 'למי בכלל יש כוח להפגש באמצע השבוע, אחרי שעות העבודה הארוכות והמרדף סביב הילדים, אדם פשוט רוצה להתרסק בערב ומי בכלל חושב על יציאה מהבית או על בילויים. גם כאן הסקר מפתיע. הישראלים דווקא מעידים על עצמם שהם יוצאים - ולא מעט. כ-30% מהנשאלים אומרים שהם יוצאים פעם או פעמיים בשבוע. 28.5% אומרים שהם יוצאים שלוש פעמים בחודש. כן, ברגעים אלה ממש, באיזשהו מקום, האנשים שאתם קוראים להם "חבר'ה" נפגשים במסעדה, בית קפה או פאב. תסלחו להם, אבל רק 10% מהם מעוניינים להעביר את הערב במפגש בבית של חברים. זה לא אישי. פשוט כשהם כבר "יוצאים" הם מעדיפים לא להיכנס לבית אחר.

אז החבר'ה נעלמו? לא ממש. הקשרים השטחיים שלנו פשוט נדדו - מהדשא אל הפייסבוק. לפי נתונים של מכון המחקר MarketWatch, שפורסמו ב-TheMarker בסוף 2010, בעוד שלרוב אזרחי העולם יש בממוצע 130 חברים בפייסבוק, הישראלי הממוצע מטפח יותר מ-230 חברים. בפייסבוק הרבה יותר פשוט לנהל את הדיאלוג שרובנו יודעים בע"פ:

א: "אחי, מה שלומך?"

ב: "הי! מה המצב? איך אתה?"

א: "הכל טוב?"

ב: "סבבה. הכל טוב?"

א: "אחלה. אנחנו צריכים להיפגש".

ב: "בטח. נקבע..."



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#