פועלי כל העולם, לא שכחתם משהו? - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פועלי כל העולם, לא שכחתם משהו?

5תגובות

>> לא בטוח שעוזרי השופטים, אנשי המכירות של חברת קרליין, נהגי אגד תיור ונופש, עובדי מחסני חשמל, מאמני הכושר בסניף דיזנגוף של הולמס פלייס, יועצי הקריירה בפילת, סגל ההוראה והמינהל באוניברסיטה הפתוחה ועוד עשרות אלפי עובדים אחרים - יודעים שיום ראשון הקרוב הוא חג הפועלים, ה-1 במאי.

למעשה, גם אם הם ערים לתאריך הקלנדרי, לא בטוח שהעובדים האלה ערים למשמעויות שלו. ובכל זאת, הם מקיימים הלכה למעשה את עקרונות החג בשל רצונם להתאגד בהסתדרות או באחד מהאיגודים המקצועיים המתחרים בה - ולהילחם על שיפור תנאי העסקתם ו/או העלאת ששכרם.

אז נכון, גם השנה 1 במאי לא ייחגג ברוב עם, הוא כבר אינו יום שבתון וההסתדרות התנערה מזמן מקיום עצרות לציון היום. רק תנועות הנוער וארגונים חברתיים קטנים עדיין מנסים לשמור על נשימותיו האחרונות של החג, באמצעות תהלוכות לא מרשימות. הפעם יצטרפו לתהלוכות אלה עובדים סוציאליים פעילי תנועת עתידנו, שהתאכזבו מהסכם השכר האחרון שנחתם בשמם.

אך על אף שקיעתו, 1 במאי השנה חל בסימן תופעת ההתאגדות של עובדים, שנהפכה לבון-טון של שוק העבודה הישראלי בשנה האחרונה. בהסתדרות לא זוכרים מספר כה גדול של מקומות עבודה, שכוללים בסך הכל 40 אלף עובדים, שהצטרפו לשורותיה. במחצית מהמקרים הצטרפותם של עובדים אלה להסתדרות נעשתה בשל תסיסה בשטח, ביוזמת העובדים עצמם, שהחליטו לקחת את העניינים בידיים.

גם לגוף המתחרה בהסתדרות, כוח לעובדים - ארגון עובדים דמוקרטי, שהוא עדיין קטן - זו היתה שנת עדנה. מספר העובדים שהצטרפו לארגון גדל בשנה האחרונה ב-30% לכדי 6,000, והוא כבר מתחיל לייצג חתך עובדים מגוון, החל מסגל ההוראה באוניברסיטה הפתוחה, דרך המורים שמעסיקה קרן קרב ועד למטפלות במשפחתונים ועובדות הניקיון באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת בן גוריון.

המגמה הגוברת של עובדים להתאגד ולהקים מנהיגות מתוכם (ועדים) נובעת מכמה סיבות. ראשית, כל חברה המבקשת לשמר את המותג שלה, מקצה סכומים נאים לצורך פעילות בקהילה. חברה שמקדישה מאמץ לעזור לחלש, תיראה באור מגוחך אם בה בעת תתעלם מזכות הההתארגנות של עובדיה וממאבקם לשיפור תנאיהם. קחו, למשל, את האוניברסיטאות. באחרונה עוררו הסטודנטים באוניברסיטאות העברית, תל אביב ובן גוריון את עובדות הניקיון, המועסקות שם באמצעות קבלני כוח אדם, כדי שהן ייאבקו להעלאת שכרן. בשתיים מהאוניברסיטאות העובדות הצטרפו לארגון כוח לעובדים ובשלישית (תל אביב) הן הצטרפו להסתדרות - וארגונים אלה נהפכו למייצגי עובדות הניקיון כלפי הנהלות האוניברסיטאות. ההנהלות עיכלו, בעל כורחן, את הצטרפות העובדות לארגונים האלה, כי הן ידעו שאם ינסו למנוע את המהלך, תדמיתן תיפגע. יתרה מכך: חלק מהאוניברסיטאות הכניסו סעיף בהסכם ההתקשרות שלהן עם קבלני ניקיון שלפיו מבחינתן הפרת חוזה ההעסקה של הקבלנים עם העובדים כמוהו כהפרת הסכם ההתקשרות בין הקבלנים לאוניברסיטה.

סיבה שנייה להתעוררות בחזית ההתאגדות היא המהפכה שיזם יו"ר ההסתדרות עופר עיני לפני שנתיים בתחום החקיקה הקשורה לזכויות העובדים, שכעת החלה לתת את אותותיה. אחד החוקים שהוא העביר קובע כי מעסיק חייב לקיים משא ומתן עם נציגות ראשונית שהקימו העובדים במפעלו. החוק עודד צמיחת מנהיגים מקרב העובדים - אנשים אכפתיים, בולטים, המוכנים לשמש פה לחבריהם ושמתעלים את עצמם כדי שיהפכו לוועד במקום העבודה.

לא כל יוזמה להתאגד מצליחה, כי יש עדיין מעסיקים, כמו מחסני חשמל, שמתעמתים עם הנציגים החדשים של העובדים ומאיימים עליהם בתביעות משפטיות. אבל ב-1 במאי הנוכחי אפשר להצביע על יותר ויותר מעסיקים המפנימים שעדיף להם להצטרף לרכבת של התארגנויות העובדים מאשר ללחום בה. הם מבינים שההתארגנות מביאה להם שקט, המתבטא במניעת שביתות ורחש-בחש פנימי, כזה שלא מוסיף למוטיווציה של העובדים ובסופו של דבר - לתדמית החברה ואף לעסקיה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#