בג"ץ בפסיקה עקרונית: ארגון עובדים רשאי לשבות גם למען הגמלאים - קריירה - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בג"ץ בפסיקה עקרונית: ארגון עובדים רשאי לשבות גם למען הגמלאים

הפסיקה ניתנה בניגוד לעמדת התאחדות התעשיינים ואף בניגוד לעמדתו העקרונית של היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין

תגובות

ארגון עובדים רשאי להכריז על סכסוך עבודה ואף לפתוח בשביתה או עיצומים כנגד המעסיק למען ציבור הגמלאים שפרשו מהעבודה, במסגרת המאבק למימוש זכויותיהם של הגמלאים. כך פסק היום הרכב מורחב של שופטי בג"ץ.

הפסיקה, אותה כתבה השופטת בדימוס איילה פרוקצ'יה, ניתנה בניגוד לעמדת התאחדות התעשיינים ואף בניגוד לעמדתו העקרונית של היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין. משמעות הפסיקה היא שוועד עובדים רשאי להיאבק לא רק למען הטבת תנאי העסקתם ושכרם של העובדים שבחרו בו אלא גם למען הגדלת הפנסיה עבור הגמלאים של אותו מקום עבודה.

"תכליתם של חוק הסכמים קיבוציים וחוק ישוב סכסוכי עבודה לא תושג בשלמותה, אם ההגנה הניתנת בהם תוגבל רק לעובדים פעילים ותוסר מהם לאחר פרישתם לגמלאות, בשלב שבו נדרש להגן על מעמדו הכלכלי והחברתי של הגמלאי", כתבה השופטת והוסיפה: ”במציאות החברתית של ימים אלה, מקומם של הגמלאים במערך יחסי מהעבודה הוא בבחינת עובדה קיימת’ קבעה השופטת פרוקצ'יה. על אף שזכויותיו הבסיסיות של הגמלאי מתקבעות מבחינה משפטית עם פרישתו, הצורך להגן על זכויות אלה מפני שחיקה ולהתאימן לכלכלה המשתנה למשך השנים שאחרי הפרישה, מחייב מתן כוח מאורגן לציבור הגמלאים להגן על זכויותיו".

היועץ המשפטי וינשטיין, שהתייצב לדיון, טען מנגד כי ארגון עובדים אינו רשאי לייצג גמלאים מכיוון שהללו אינם עובדים וגם לא "מעין עובדים" ובכל מקרה , ארגון עובדים אינו יכול לייצג נאמנה את עניינם של הגמלאים, כי תפקידו לדאוג לתנאיהם של העובדים. לדבריו, לכלן היותר רשאי הארגון לבצע פעולות רווחה בקרב הגמלאים.

בג"ץ פירסם את החלטתו העקרונית בעקבות עתירה של הנהלת אוניברסיטת בר אילן, שערערה על עמדת בית הדין הארצי לעבודה, שקבע כי ארגון הסגל האקדמי באוניברסיטה רשאי להכריז על סכסוך עבודה ואף לשבות כחלק מדרישתו להיטיב את הפנסיה המשולמת לגמלאים

תחילת הפרשה ב-99', אז דרש ארגון הסגל האקדמי כי הגמלאים יקבלו תוספת של 14% לפנסיה החודשית שלהם כפי שקיבלו העובדים הפעילים, למרות שבשנת 88' נחתם הסכם המנתק את הגמלאים מהסכמי השכר של העובדים. ארגון הסגל אף איים בשביתה אם דרישתו לא תיענה. הנהלת האוניברסיטה פנתה לבית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב בבקשה שימנע את השביתה, בטענה שארגון עובדים אינו יכול להכריז על שביתה בנוגע להטבת תנאי הפרישה של הגמלאים. ביה"ד האזורי קיבל את עמדת האוניברסיטה, אך בית הדין הארצי, בראשות השופט סטיב אדלר, הפך את ההחלטה וקבע שארגון עובדים בו חברים גמלאי מקום העבודה רשאי להכריז על שביתה במסגרת מאמציו לשפר את תנאי הפרישה של גמלאים. על פסק דין זה הגישה הנהלת בר אילן את העתירה לבג"ץ.

את הנהלת האוניברסיטה יצגו עוה"ד חיים ברנזון ואסף ברנזון, את הסגל האקדמי ייצגה עו"ד וארנה לין ואת ההסתדרות הכללית ייצגו עוה"ד דורית טנא-פרצ'יק ואיריס ורדי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#