על 4 בנים שירדו מהארץ - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

על 4 בנים שירדו מהארץ

17תגובות

חג הפסח מסמן את הקמת העם היהודי והמסע לעצמאות פוליטית שלו. במשך 2,000 שנה מספרת ההגדה על 4 בנים ששואלים על יצאת מצרים, וההגדה עונה להם על החירות ועל היציאה מעבדות. הגיע הזמן לספר על 4 בנים שבחרו להיות בני חורין במקום אחר בעולם מאשר עבדים כאן.

חכם: האיש החכם, נקרא לו ע' שם שמור במערכת ובמשרד הפנים, סיים תיכון, עשה צבא כפקיד בקריה, הצטיין בלימודי רפואה והחל לעבוד כרופא שיניים שמרוויח שכר סביר. לאחר 5 שנים הסתכל ימינה ושמאלה והבין שמרבית משכורתו הולכת למסים. לא שהיה איכפת לו, אבל הוא חשב שאם כבר הוא משלם למדינה כל כך הרבה בשביל לחיות כאן, אז לפחות שהחינוך יהיה איכותי, הרפואה טובה והחיים בטוחים.

זה לא קרה, וע' הבין שלהישאר בארץ כבר לא כל כך כדאי. הוא הצליח להשיג אשרת עבודה במדינה אירופית, לצורך העניין תהיה זו הולנד, ארז את מעט הנכסים שיש לו כאן, אשתו, שני ילדיו הקטנים, אמר שלום יפה לכולם ועזב את הארץ. כעת הוא עובד רק חצי מהשעות, מקבל משכורת כפולה, אשתו בחופשה מתמשכת וילדיו זוכים לחינוך איכותי. ע' כבר לא צופה לציון ואת הדרכון הישראלי שלו הוא איפסן לתמיד. לכאן הוא לא יחזור.

רשע: ר', שם בדוי, חי בכל מקום ובשום מקום. יש לו בית בכל עיר ופנטהאוז בכל שכונה. אם תשאלו אותו הוא יגיד שהוא ישראלי וציוני ומאמין במדינה ומאמין בחברה. הוא גם תורם לא מעט דרך החברה הציבורית שהוא מחזיק ברובה. לקראת החגים הוא שולח את עובדיו לעזור לעניים ובימי מועד הוא מבקש מלקוחותיו לתרום לנזקקים. יש לו איש יחסי ציבור מצוין שדואג לספר לתקשורת על המעללים רבי החסד שלו, והוא מככב במדורי האנשים שמאחורי העסקים. הרשע בטוח שהוא מציל את התעשייה והכלכלה בישראל, ולכן הוא דורש מהמדינה הטבות במס, הקלות בנייה, קיצורי הליכים, סלחנות משפטית, מנעמים למקורבים ומושך משכורות ללא בקרה.

עובדיו מקבלים ממנו שכר מינימום אם לא פחות. לא מעט מהם מועסקים דרך חברות קבלנות, כך שהוא לא מחויב להם כלל. לקוחותיו משלמים מחיר יקר בעבור שירותיו, אך לא בטוחים שהמוצרים בטוחים, נקיים או בריאים, או אם הם בכלל צריכים אותם. פקידי שלטון מלחכים את שפתם בכל פעם שהוא מכניס יד לכיסו, ומערכות המדינה רואות בו אזרח מספר 1, בשעה שאת שאר האזרחים הם לא סופרים כלל. 

ר' מאיים שאם המדינה לא תשרת אותו הוא יעביר את מפעליו, עסקיו וכספיו לחו"ל. שהרי גם שם הוא חי בכל מקום ובשום מקום – הוא גר איפה שקל לעשות כסף.

תם: מ' שייט בתמימות במסלול הישראלי לכל אורכו - לימודים בתיכון איכותי בחיפה, לוחם באחד הגדודים בגבעתי, טיול של ניקוי ראש אחרי הצבא, תואר שני בכלכלה ובמנהל עסקים, עבודה בסיטי של תל אביב. אבל מ' לא הצליח להרים את הראש והתהלך שפוף בארץ. משכורתו היתה נמוכה, שכר הדירה היה בלתי סביר בשביל הכוך ששכר במרכז העיר (על דירה משלו הוא אפילו לא העז לחלום), וכל עבודה שאליה הגיש מועמדות הציע לו שכר מעליב.

הוא לא מצא את מקומו בארץ אבותיו. מ' נסע לטיול נוסף. שם התאהב בבחורה שהיתה מוכנה לעשות בשבילו הכל, אפילו להגר לישראל. מ' לא הבין זאת. הבחורה היא בת למעמד הגבוה באחת המדינות באמריקה. להגיע לישראל מבחינתה זה לרדת ברמת החיים. אבל היא באה וחיה כאן כמעט שנה. באחד הימים מישהו הטריד אותה ברחוב/פרצו לה הביתה/שדדו לה את התיק/היא שמעה את השכנה נרצחת. אף אחד ברחוב לא עזר לה, אז היא קראה למשטרה וזו לא באה לעולם. היא החליטה שדי – היא לא מוכנה לחיות במדינת עולם שלישי. היא החליטה לחזור לחיים הטובים. מ' הלך בעקבות האהבה, מתוך כוונה להקים משפחה, לבנות חיים חדשים ובטוחים. מ' הלך, לכאן לא חוזר.

וזה שהפסיק לשאול: ק' הוא גולה בארצו. הוא בחור חריף ומשכיל בעל תואר שלישי ובעל מודעות עצמית גבוהה. הוא בן 40 ומשהו, עם 3 ילדים במערכת החינוך, גר באחת מערי השינה של תל אביב. הוא המעמד הבינוני. כמעמד בינוני הוא נשא בנטל המסים, הוא נשא בנטל המילואים, הוא נשא בנטל האחריות הציבורית. אך לק' נמאס. ק' לא מרגיש בטוח כאן. הוא חושש מכך שהיחס שהמדינה מעניקה לו הורסת את עתידו, הוא מבוהל מאיכות החינוך שמוענקת לילדיו, מהזלזול הגובר בו מצד הרשויות. למרות זאת, ק' לא רוצה לעזוב את המדינה - כאן הוא נולד וכאן הוא בנה את ביתו, כמאמר הקלישאה.

אז ק' נשאר, אך החליט שהוא נשאר כאן כגולה, כמי שלא איכפת לו, מבלי לשאול שאלות מיותרת על עתיד החברה הישראלית או על המצב המדיני או המצב הביטחוני. כעת הוא לא מתערב בעניינים שלא לו ולא יוצא להפגין בעד או נגד המדיניות בשטחים או בעד או נגד עסקת שליט, נרדם כל ערב מול מסך הטלוויזיה ולא איכפת לו מהשחיתות של המנהיגים בהם לא בחר.

ק' קונה חינוך פרטי לילדיו, קונה רפואה פרטית למשפחתו, שוכר חברת שמירה פרטית שתגן על ביתו. הוא הפסיק לצאת למילואים בכדי להילחם בעד ערכים שהוא לא מאמין בהם, עוצם את עיניו כשהוא רואה עוולות ברחוב, סותם את אוזניו שהוא שומע את השכנה נרצחת. ק' חותך פינות, איש שוליים - חי מעצמו, למען עצמו, מתוך עצמו. הוא לא מגדיר את עצמו כישראלי, ולא שואל את עצמו מה זה להיות ישראלי. לא איכפת לו מהמעמד הבינוני והוא גם לא שואל את עצמו מה קרה למעמד הזה.

הוא רוצה לחיות בשקט, ושאחרים ימותו.

-------

ק' או א' או ב' או בעצם כל אות אחרת - תבחרו אתם, כי מדובר עליכם - שמע לאחרונה את שר הביטחון שלו אומר "מי שרוצה שקט מוחלט שילך לפינלנד", ולא ידע מה לעשות עם נפשו – נציג הממשלה הודיע שהם לא יעמדו בחובות שלה לאזרחים וממליצים להם לעזוב. פתאום, המדינה מסכנת את חייו ומוותרת עליו. פתאום הגלות בארצו כבר לא נוחה.

ק' החל לשאול. האם זה קורה בגלל שהוא הפך את עצמו לצרכן וויתר על אזרחותו, ויתר על המדינה, ויתר על זכויותיו? האם זה הזמן לקום ולעשות מעשה ולהעיף את המנהיגים הכושלים שמודים בכישלונם לממש את שליחותם? האם זה הזמן לצאת לכיכרות ולהפגין? היכן הן בכלל הכיכרות ששם מפגינים?

בערב ק' ואתם רואים את האודישנים לכוכב נולד, שם אנשים מושפלים כדרך קבע, זה מצחיק אתכם, הרי זה לא אתם. כך אתם חושבים.

לאט לאט אתם נרדמים, חולמים חלומות עמומים על עתיד טוב יותר, שייתכן שלעולם לא יקרה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#