"כשמסביב לשולחן מקבלי ההחלטות יהיו יותר נשים, תקציב המדינה יחולק אחרת" - קריירה - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"כשמסביב לשולחן מקבלי ההחלטות יהיו יותר נשים, תקציב המדינה יחולק אחרת"

מדי שבוע נפגשות 22 נשים במסגרת קורס של עמותת כ"ן (כוח נשים), שנועד להכשיר אותן למילוי תפקידים ציבוריים. הן שמו לעצמן מטרה אחת: מתן ייצוג הולם לבנות מינן בכנסת

12תגובות

>> עשר נשים נמרצות הגיעו לאחרונה למפגש עם חברת מועצת ראש העין שרי סלע. סלע הגיעה עם הרצאה מסודרת על דרך החתחתים שעוברת פוליטיקאית בתחילת דרכה בפוליטיקה המקומית, אך הנשים שמסביב לשולחן לא יכלו לעצור את התסיסה שבערה בהן וקטעו את ההרצאה ללא הרף בשאלות. מאחורי הצמא לידע היה אפשר לזהות גם לא מעט רצון לבלוט. ההרצאה ניתנה להן במסגרת הקורס "רוצה להיות ח"כית", שיוזמת עמותת כ"ן (ראשי תיבות של כוח נשים), לקידום מנהיגות נשים בישראל.

בין הנוכחות היתה דונה לוי, 27, שעלתה מצרפת ב-1994 מטעמי ציונות. היא בוגרת לימודי תקשורת וניהול באוניברסיטת חיפה ועובדת בחברת Present Tense, המסייעת למיזמים חברתיים בהתהוות. בעתיד הלא רחוק היא רואה את עצמה מתברגת במקום ריאלי באחת הרשימות לכנסת, והנושא הראשון שבכוונתה לקדם הוא הקמתם של בתי דין רפורמיים וקונסרבטיביים שיפעלו לצד המוסדות האורתודוקסיים הקיימים.

מולה ישבה ליזה כץ, 63, אם לארבעה וסבתא לשבעה. כץ פרשה מהמשטרה לאחר ששימשה קצינת כוח האדם של אגף המודיעין בדרגת רב-פקד וראש תחום שיקום אסירים. היא בעלת תואר שני במינהל עסקים וגם היא חושבת שמקומה בכנסת. כשהיא תגיע לשם, בכוונתה לקדם סיוע למשפחות חד-הוריות.

דנה נוף, 48, מחיפה, עורכת דין ומגשרת, רס"ן במיל' בסנגוריה הצבאית ופעילה במועצה לשלום וביטחון היא משתתפת נוספת בקורס. נוף אמנם לא בטוחה שתראו אותה בכנסת, אבל אין לה ספק שגם היא תשפיע על החיים בישראל בעתיד הנראה לעין.

להבדיל משיחות הסלון העקרות של ימי שישי, הנשים האלה רציניות בכוונתן לשנות את המציאות הישראלית. השלוש הן חלק מקבוצה של 22 נשים, הלוקחות חלק בקורס בן 12 מפגשים של ארבע שעות, שיימשך כשבעה חודשים. מטרת הקורס היא להביא לייצוג הולם של נשים בכנסת, שישקף את שיעורן באוכלוסייה. בעמותה חיפשו נשים חזקות, משכילות, בעלות רקע של עשייה חברתית, ציבורית או אקדמית - אבל הקריטריון החשוב ביותר היה המוטיבציה שלהן להרחיב את מעגלי ההשפעה והפעילות שלהן, להוביל ולהתברג בעמדת הנהגה.

"תפיסת עולם שלמה מודרת משיח קבלת ההחלטות בישראל כי לא שומעים כמעט נשים", אומרת מנכ"ל כ"ן, יפעת זמיר. "כעמותה שעוסקת בקידום נשים, אנחנו רואות את עצמנו כמובילות שינוי. אנחנו מאמינות שכשמסביב לשולחן מקבלי ההחלטות יהיו יותר נשים, תקציב המדינה, למשל, יחולק אחרת והתכנים הנכונים יטופלו".

ח"כ - תפקיד מעורפל

בכנסת הנוכחית מכהנות 23 ח"כיות, 19% מכלל חברי הכנסת. מדובר בשיעור הגבוה ביותר בכנסת עד היום, אבל הוא בכל זאת משקף תת ייצוג. ברשויות המקומיות המצב רע עוד יותר - רק חמש נשים עומדות בראש רשות מקומית, מתוך 265 ראשי רשויות (1.9%), וכ-360 נשים מכהנות כחברות מועצה מתוך כ-2,700 (13.3%). לדעת זמיר, הנתונים האלה הם סיבה טובה מספיק ליזום קורס שיסייע לנשים הרוצות להשתלב בפוליטיקה.

אפלבאום תומר

בינואר התחילה את הקורס הקבוצה הראשונה, הכוללת טווח גילים רחב: 27-60. אין להן מכנה משותף פוליטי ודעותיהן מגוונות, כמו גם קשת הנושאים שמעניין אותן לקדם. למרות הרזומה המרשים של המשתתפות הן מסכימות כי הקורס מילא עבורן צורך אמיתי. בעוד עבור גברים הקשרים שיצרו במהלך השירות הצבאי או הקריירה העסקית סייעו להם להשתלב במשרות פוליטיות, נשים זקוקות למסגרת הכוללת רכישת מיומנויות ודפוסי עבודה לפוליטיקאיות לעתיד.

ד"ר יעל בן חורין, פסיכולוגית ארגונית ומומחית לפיתוח מנהיגות שמלווה את הקורס, טוענת כי תפקיד חבר הכנסת הוא אחד המעורפלים שיש: "אין לתפקיד הזה הכשרה או השכלה ייעודית, ואנשים מגיעים מתחומים מגוונים. לא ברור איך מגיעים לכהן כחבר כנסת, וגם בביצוע התפקיד כל ח"כ מתווה את דרכו. דווקא במקום שבו יש הכי הרבה השפעה לומדים את התפקיד בתנועה. אנחנו רוצים לתת כלים פרקטיים שיסייעו להן בדרך לכנסת או לרשות המקומית וכן בתוך התפקיד".

למה נשים רוצות ללמוד בעוד גברים פשוט קופצים למים?

בן חורין: "כמי שהיתה בעבר מפקדת מסגרת בבית הספר לפיתוח מנהיגות של צה"ל ויועצת בקורס מפקדי גדודים וחטיבות, וכמי שעבדה בעיקר עם גברים, אני יכולה להעיד שמבחינת תפישת פיתוח מנהיגות, אין שוני מגדרי. ההבדל הוא בניואנסים של המרכיבים השונים שיש לפתח.

"אחד החסמים של נשים בדרך לתפקידי הנהגה הוא שאין להן מספיק דרייב לפעול, לפעמים במשך שנים, ולשלם מחירים כבדים - משפחתיים וכלכליים. אפשר לעבוד על הנושאים האלה, לחדד את הקשיים ולמצוא פתרונות. הנחת היסוד של הקורס היא שמנהיגות ויכולת השפעה ניתן לפתח, בתנאי שיש פוטנציאל ומוטיבציה".

זמיר: "אחד האתגרים המרכזיים של נשים הוא לומר: 'אני יכולה'. נשים מריצות לפוליטיקה את הבוסים או את הבעלים שלהן, אבל קשה להן לשים את עצמן בקדמת הבמה".

נוף מסכימה שלצד החסמים התרבותיים והחברתיים הסיבה שלא מספיק נשים מגיעות לפוליטיקה היא חוסר אמונה בעצמן. "יש דפוסי התנהגות מובנים לנשים, שהופכים אותנו לפחות לוחמניות, לא מספיק מיליטנטיות", היא אומרת.

כץ דווקא חושבת שהקונפליקט המתמיד בין קריירה למשפחה הוא שמונע מנשים להתנסות בתפקידים ציבוריים. "רוב הנשים יכולות לעשות את זה רק בגיל מבוגר, אחרי שגידלו ילדים, עשו קריירה ויש להן כסף וזמן", היא אומרת. "ואז ניתן רק לקוות שזה לא מאוחר מדי".

המטרה: כיבוש הרשויות המקומיות

כדי לחדד את המוטיבציה ובמקביל לצייד נשים בעלות פוטנציאל בכלים פרקטיים, הורכב הקורס משני חלקים. הראשון מועבר כסדנה ומתמקד בעבודה יחידנית ובפיתוח אישי של המשתתפות. החלק שני מורכב מהרצאות של חברי כנסת בהווה ובעבר, לצד אנשי מקצוע בתחומים כמו אסטרטגיה, ניהול מו"מ, לובינג ועמידה מול מצלמה. בין השאר נפגשות הנשים עם גילה גמליאל, אופיר פינס, זהבה גלאון, רחל אדטו, אייל ארד ואיילה חסון.

כמה מהנשים שמשתתפות בקורס אכן יגיעו לכנסת?

זמיר: "בשלב ראשון שמנו את הזירה המקומית כיעד. ב-2013 ייערכו הבחירות המוניציפליות ואנחנו רוצים להביא לבחירתן של 30 ראשות עיר ו-1,000 חברות מועצה. זו בעצם הזירה המקומית שכולנו חיות בה - חינוך, רווחה ואיכות סביבה, ואין בה כמעט נשים. זה פשוט לא הגיוני. הרשויות המקומיות הן מקפצה לכנסת ואף למעלה מזה".

נשים יכולות להנהיג

מחקרים שנערכו בארה"ב על הבחירות בארה"ב בשנים האחרונות העלו שכאשר נשים מתמודדות על תפקידים פוליטיים הן מצליחות להיבחר בדיוק כמו גברים. כלומר, אין הטיה בקרב המצביעים נגד נשים, והן נבחנות לפי כישוריהן וניסיונן.

במחקר שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה ב-2007 עלה ש-55% מהגברים ו-70% מהנשים לא מסכימים עם המשפט "גברים הם מנהיגים פוליטיים מוצלחים יותר מנשים". למרות זאת, אי אפשר להתעלם מכך ששיעור לא מבוטל של הנשאלים הסכים עם הקביעה שגברים הם אכן מנהיגים מוצליחים יותר מנשים. בכל זאת, המסקנה של המכון הישראלי לדמוקרטיה היתה שמועמדת ראויה עשויה להיבחר בישראל גם לתפקידים בכירים בפוליטיקה.

career@themarker.com
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#