המגזר העסקי למד את שיטת נתניהו

המגזר העסקי תומך כשזה נוח. מה נעים יותר מלהצטרף לחיבוק הקולקטיבי ולאסוף כמה נקודות של ליברליות נאורה. אך סביבת עבודה טובה ללהט"בים היא אתגר שרק ארגונים מעטים מטפלים בו, בזמן שהרוב המוחלט מתעלם ממנו

טלי חרותי-סובר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
זהבה גלאון (מימין) ומירי רגב במצעד הגאווהצילום: הגר איזנברג/מתוך עמוד הפייסבוק זהבה גלאון — עמוד המעריצים הרשמי
טלי חרותי-סובר

גשם ההודעות לעיתונות ששטף את מערכות התקשורת בימים האחרונים היה מרשים. מי לא הצטרף לשביתת הלהט"ב היום: מנמל חיפה ועד רשות שדות התעופה, משופרסל עד קסטרו, מההסתדרות הכללית ועד התאחדות המלונאים — כולם שלחו הודעות תמיכה נרגשות שקיבלו מקום של כבוד בכותרות הראשיות. שוק העבודה, וגם התקשורת שנתנה לו את יחסי הציבור האלה, שכחו את המציאות: בישראל 2018, למעט איים קטנים כמו פרסום, תקשורת ולעתים היי־טק, עדיין קשה להיות להט"ב.

המחקרים מוכיחים שהטרנסג'נדרים הם הקהילה המופלית בישראל, וכמעט לא נמצאת להם עבודה באותם מקומות שהודיעו שהם "תומכים" בקהילת הלהט"ב. בסקרי עבודה שמתפרסמים שנה אחרי שנה 60%–70% מהם מדווחים על תחושת אפליה — והם לא לבד. בקהילת הגאים והגאות מדווחים 18%–25% על תחושת אפליה בשוק העבודה על רקע העדפה מינית.

בראיון שערכתי לפי שנה עם שחר גרמבק וג'רמי סיף, מייסדי ארגון LGBTECH, שהוקם לפני שש שנים במטרה לייצר סביבת עבודה נוחה ללהט"ב, סיפרו השניים על הפער בין מצעד הגאווה הפופולרי — זה ששרת התרבות מירי רגב השתתפה בו, אותה רגב שהצביעה נגד חוק הפונדקאות — למציאות בשטח.

"לא מעט אנשים מדווחים שגם כשהם עובדים בתל אביב בחברת היי־טק, למשל, הם לא בטוחים אם הם יכולים לומר שיש להם בן או בת זוג בלי לשלם על כך מחיר", אמר אז סיף, וגרמבק הוסיף: "יש דוגמאות רבות לאנשים שחזרו לארון במקום עבודה חדש, ואנשים שעזבו מקום עבודה כי הרגישו שאינם יכולים לשקר יותר".

רפי מרגליות, מנכ"ל מרכז הפיתוח של HP ישראל (כיום מיקרו פוקוס), תיאר איך התגבר על ה"מכשול". בשיחה הראשונה עם העובדים אמר: אני בן 37, יש לי בן זוג ושלושה ילדים". לדבריו זו היתה הצלחה גדולה שהפכה את הנושא לנון אישו. אבל למה בכלל מדובר ב"אישו" כשנושא ההעדפה המינית עולה בהיי־טק הליברלי?

בישראל התומכת, אלוף גאה אחד קיבל את הדרגה, דבר שעשה רעש תקשורתי עצום. שוב הוכחנו שזהו היוצא מן הכלל שמעיד על הכלל. בישראל לפחות חבר כנסת אחד אומר ש"מי שצריך לדעת יודע".

התמיכה העצומה בשביתה היא לכאורה מחממת לב. מעשית היא מבהירה שהמגזר העסקי, זה שמפלה ומקשה ביום יום, למד את שיטת נתניהו: הוא מבטיח כשזה קל. ואכן מה נעים יותר מלהצטרף לחיבוק הקולקטיבי ולאסוף בדרך כמה נקודות ליברליות נאורה. ביום ראשון תתקיים שביתה והמשק תומך, אלא שמעשים מדברים חזק יותר מהודעות לעיתונות.

סביבת עבודה טובה ללהט"בים היא אתגר שמעטים הארגונים שמטפלים בו, והרוב מתעלם ממנו. לכן, נשאלת השאלה מה יקרה בהסתדרות, נמל חיפה, רשות שדות התעופה ושופרסל ביום שני.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker