הבעיה האמיתית שהעבודה יכולה לגרום למשפחה - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הבעיה האמיתית שהעבודה יכולה לגרום למשפחה

3תגובות

את תחושת המחנק שהרגשתי באותו הערב, אי שם בחורף 2004, אני מניח שלא אשכח. דווקא אותו הערב, שאמור היה להיות מואר בזכרוני באור יקרות בזכות הבשורה שקיבלתי מבת זוגי אחר הצהריים - בפסיכולוגיה נקראים אירועים כאלה, החרוטים בזיכרון, בשם Memory Flashbulb - נהפך לחוויה הקרובה ביותר להתקף חרדה שעברתי בחיי, כולל דפיקות לב מוגברות ונשימה לא סדירה.

כמה שעות לאחר שחזרתי מהעבודה והתבשרתי במפתיע כי שלושת בדיקות ההריון (ליתר ביטחון) שעברה זוגתי הניבו תוצאות חיוביות, ואחרי שמביאת הבשורה שכבה לישון, מצאתי את עצמי עומד במטבח דירתי ושואל את עצמי "מה יהיה?".

הסיבה לחרדה היתה פשוטה: הידיעה כי אהפוך בפעם הראשונה לאב נחתה עלי בדיוק בתקופה שבה הייתי מחוסר עבודה קבועה זה שנה וחצי, ומבלי שאני רואה לפני פתח של תקווה לגבי יכולת ההשתכרות שלי.

בשנים שלאחר מכן חוויתי את הקונפליקט שבין משפחה לעבודה מכיוונים רבים: מהזווית שבה אתה משתוקק לתת את כל כולך לקריירה ומרגיש שצאצאיך חוסמים אותך ומונעים ממך להמריא; כמו גם מהזווית שבה היום המספק ביותר בעבודה נהפך לחסר תוחלת כאשר אתה מגיע חזרה לביתך אחרי שילדיך ישנים. אבל הלקח של אותו ערב בחורף 2004 נותר שריר וקיים: הנזק הגדול ביותר ליחסי משפחה-עבודה הוא כאשר אין לך עבודה.

קשה לחייך וליהנות מהיצורים החמודים שסביבך בזמן שאתה עצמך מסתובב בעולם חסר זהות תעסוקתית. כיף לשחק עם ילדיך אחר הצהריים בגינה פעמיים בשבוע אחרי יום עבודה ממצה; פחות מהנה לעשות זאת כאשר הזמן הפנוי שלך עבורם הוא מכורח ולא מרצונך, והיכולת שלך לפרנס אותם מוטלת בספק.

הזהות התעסוקתית של כולנו נהפכת למשמעותית הרבה יותר עם הולדת הילדים. ילדים מחייבים אותך באינטראקציה עם הורים אחרים, ומצבך התעסוקתי נוכח שם. אפילו הילדים עצמם מתחילים לתהות בשלב מוקדם במה אתה עוסק - ולהבין את תשובותיך. מי שחווה זאת יודע כי כל אותן סיסמאות נאות, בדבר העובדה שאין עבודה המביישת את בעליה, לא תמיד נותרות תקפות ברגע האמת.

העשור הראשון של חיי צאצאינו, אותו עשור שרבים מההורים מגדירים בתור "העשור האבוד", מאופיין בקונפליקט עצום בין הילדים לעבודה. אבל הקונפליקט הזה תמיד עדיף על הסיטואציה שבה לא תוכל להבטיח ביטחון כלכלי לילדיך.

מי שנקרע בעשור הזה בין הפטיש - הרצון לשהות עם ילדיו יותר, לסדן - הפחד מאובדן העבודה שגורם לו להשקיע יותר בעבודה, יכול להתנחם לפחות בכך שמדובר בעשור קצר.

המהפך הרי מהיר ופתאומי. בערך בגיל עשר וחצי, אותו נודניק קטן שלא נתן לך לשבת שנייה אחת בשקט לבד על הספה בבית - וגרם לך ייסורי מצפון נוראיים על הגעתך המאוחרת הביתה - מפסיק לראות אותך ממטר. ואז שוב מתפנות כל עתותיך לעשות קריירה כאוות נפשך.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#