ויהי בחצי הלילה - קריירה - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ויהי בחצי הלילה

תגובות

>> מעשה באליעזר שכטמן, אלעזר בן עזריה, עקיבא לוי וחזי טרפון שהיו מסובין בחדר ישיבות, והיו מספרין בשחרור הגירסה כל אותו הלילה עד שבאה אורטל מרציאנו וקראה: "טרפון, אשתך בטלפון". כמו תמיד, היא אומרת לו להביא משהו בדרך הביתה. "תביא פיתות. ומתי בכלל אתה חוזר?".

הוא עונה שבסדר, ושעוד מעט. היא נאנחת ואומרת שקשה לה ככה, שהקטנה משגעת אותה והגדול לא מסכים ללכת לישון עד שאבא לא ישיר לו בלדה לשוטר.

שכטמן ובן עזריה מחליפים קריצות. הם יודעים שטרפון שפוט של אשתו. עוד לא חצות, והיא כבר מתחילה להציק לו. להם זה לא יקרה, הם גרושים. יש להם חיים. טרפון חוזר לחדר הישיבות. שכטמן שואל אם הכל בסדר, והוא ממלמל משהו על פיתות מקמח מלא ועל ילדים צווחים. עקיבא לוי, איש חידודי הלשון, לא מחמיץ את ההזדמנות ומציין ש"אנחנו פה עם הבעיות של הגירסה, ואשתך מתעסקת עם גירסא דינקותא". טרפון לא מחייך. הוא לא סובל את ההומור הזה.

בחצות ושלושים מגיע השליח עם הפיצות. בן עזריה משלם ולוקח קבלה. יש החזר על ארוחות לילה וזה יפה. "בכלל", חולף הרהור במוחו של טרפון, "החברה הזאת ממש בסדר. איפה תשמע על מקום שמתייחס כל כך יפה לעובד ולמשפחתו? שמחלק מתנות בימי הולדת? ששולח פרחים לאשה אחרי הלידה?". שוב טלפון. "אם אתה לא חוזר עכשיו, אני נוסעת לרחל ומשאירה אותם לבד בבית. נשבעת לך". טרפון אומר לעצמו בצער שאת הפרחים שקיבלה לחדר הלידה היא כנראה שכחה. "יאללה טרפון, סע הביתה לפני שתסתבך", מאיץ בו שכטמן, ובן עזריה מאשר במצמוץ. "שוב אני חותך מוקדם, כבר לא נעים", הוא מתעצב.

הכבישים ריקים, וטרפון מציין לעצמו עוד יתרון באורח החיים שאימץ. הוא עוצר במאפייה וקונה פיתות. עם כל הכבוד לעבודה, יש גם בית ומשפחה. "זה מה שיפה אצלי, שאני משלב", הוא מחמיא לעצמו בסיפוק. הוא נכנס עם השקית לפורד פוקוס שלו, שואף את ריח הניילונים מלוא ריאותיו. מדליק את הרדיו. ציפורי הלילה מתפייטות, והוא מתמסר לצלילים. שלווה. רק הנוסח בשקף השלישי, בסעיף השני, מעכיר מעט את שלוותו. מחר, כלומר היום, יציע לשנות.

הוא מוצא את אשתו שרועה על הספה בסלון. "היי מותק. הנה הפיתות. איפה לשים?". "רק עכשיו נרדמה", היא אומרת, "אל תשאל מה עשתה לי. לך לילד, הוא מחכה לך". "חמוד שלי, אתה לא ישן?". החמוד תוקע בו מבט כעוס. "בלדה לשוטר!", מצווה. טרפון מתיישב לצדו, עוצם את עיניו ומזמר בקול רך. "לו להשיב ניתן את מחוגי הזמן, איזה עולם נפלא הוא היה בונה". הסעיף השני בשקף השלישי מחוויר ונעלם למראה עיניו ההולכות ונעצמות של ילדו, ולמשמע נשימותיו הקצובות והרגועות. טרפון חזר הביתה. הוא פוקח את עיניו ומביט אל החלון. שמש אט יוצאת מנדנה.

-

הכותב עבד שנים בחברת היי-טק. כיום מספק שירותים בתחום עיבוד וניתוח נתונים

***

* אנחנו הרבה יותר מחוברים

בשנות ה-90 המוקדמות רק מנהלים בכירים החזיקו מכשירי סלולר. כיום ל-92% מאתנו יש לפחות מכשיר אחד - וכ-70% מחזיקים ביותר ממכשיר אחד



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#