למה הנשים מתגרשות מכם? - קריירה - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

למה הנשים מתגרשות מכם?

34תגובות

לא מזמן, באחד מימי החול ב-19:15, פירסמתי את הסטטוס הבא בפייסבוק: "אם היה לי שקל על כל אישה ואמא ששואלת בטלפון בטון חמוץ ונרגן 'מתי אתה בא?' לא היו לי צרות בכלל".

עשרות התגובות הוכיחו לי שוב שפגעתי ישר במורסה הידועה, חץ ישיר למאבק המינים הנוכחי, של אנשי הסטטוס המסוים הזה: אחרי הילדים, בתוך הקריירות, בהנחה שיש לך קריירה אם הצלחת לשמור עליה כשאת הבייביסיטר הראשית.

האם זה רק מקרי שחלק לא מבוטל מאמהות הגן שאליו בתי הולכת גרושות? כשישבתי אתן לשיחה אחר הצהריים בגינה, הן אמרו, בין היתר, "הוא ממילא בקושי היה, בשביל מה אני צריכה אותו?" לראייה, רק אבא אחד נראה אחר הצהריים מוציא את ילדתו מהגן לסירוגין, היתר - אמהות.

אז מי לדעתכם הצד הפחות מרוצה בחיי הנישואים שאחרי הילדים? ולמה זו היא? מה גורם לנשים להיות לרוב זו שמפרקות את המסגרת? הסטטיסטיקות הן רק העובדות היבשות בתמונת מצב חברתית, שמציגה אלפי זוגות מפוררים עם תקוות מנופצות, וכל אחד מכם מכיר יותר מאחד כזה, ואולי חושש שזה יגיע גם אליו.

ריבוי מקרי הגירושים אמנם נובע ממגוון סיבות, אבל אחת מרכזית מביניהן, עוד לפני הבגידות שתמיד הן סימפטום, זו אכזבה מהמציאות שמתגלה אחרי הילדים, זו שהאושר על בואם לא מצליח לטשטש.

האכזבה, בווריאציות שונות, מגיעה מחלוקת התפקידים הלא שוויונית בטיפול בילדים. לצד המאבק החברתי המתנהל כמה שנים על הכרה במשרת אם מצד המעסיקים, הגיע הזמן לטפל בשעות העבודה של האבות.

הגיע הזמן לשאול אם זה באמת הכרחי שאבות בעלי משפחה יעבדו במהלך השבוע 11-12 שעות ביממה ולרוב יותר, יקבעו להם פגישות בערבו של יום, ויחמיצו תדיר את ההזדמנות להעניק לילדיהם יותר מסיפור לפני השינה, במקרה הטוב.

הכורח לשמור על מקום העבודה והפרנסה ברור ואלמנטרי, אבל האם כל שעות העבודה הארוכות האלה נחוצות כדי לבצע את תפקידם כהלכה? האם אבות של סופי שבוע מעניקים לילדיהם חוויית ילדות בריאה ותומכת? ובסופו של טיעון, האם זה שווה את זה? אין מוצר או שירות שעבורו עובדים כאלה שעות שיוכלו לפצות על חבלותיה של משפחה מתרסקת.

אבות הקריירה יכולים לתמרן כמו אמהות ולספק תפוקה ממוקדת, ולהציג למעסיקים עמדה אסרטיבית - המשפחה שלי חשובה לי. כן, אני מכירה את האבות שיוצאים פעם בשבוע ליום תורנות הילדים, הם עדיין לא הרוב על פי ההתרשמות שלי, ובשבוע של חמישה ימי עבודה זה גם לא מספיק. "הם לא רוצים", אמרה לי אחת האמהות ששיחררה את האיש שלא טרח לחלוק עמה את המפעל השוויוני של גידול הילדים. "אם הם היו רוצים, הם היו מגיעים, הם יוצאים לארוחות צהריים של שעה וחצי, נוח להם לבוא אחרי שכל הבלאגן נגמר".

אמא אחרת שאלה באותו סטטוס בפייסבוק: "כשהוא יהיה גרוש הוא כן יוכל לצאת פעמיים בשבוע"? הלב נחמץ על כל אותן אמהות במשרה מלאה שמסתובבות עם השאלה הזאת.

-

הכותבת היא מייסדת ועורכת הבלוג אמהות אובדות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#