"אם לא תדאגי לעצמך אף אחד לא ידאג לך" - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"אם לא תדאגי לעצמך אף אחד לא ידאג לך"

לא פחות מ-4,000 נשים מפוטרות מדי שנה רק מכיוון שהן בהיריון; "אשה שנפגעת חייבת להילחם על זכויותיה", אומרת החוקרת נירית תושב-אייכנר

5תגובות

<< את הרעיון לעבודת הדוקטורט שלה קיבלה נירית תושב-אייכנר מתוך חוויה אישית כואבת. אחרי שסיימה תואר ראשון בסוציולוגיה ויחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית, התקבלה לעבוד במחלקת מחקר של גוף ציבורי גדול. למן ההתחלה שני הצדדים היו מרוצים - היא מהתפקיד המעניין, והמעסיקים מביצועיה. עד כדי כך היו מרוצים, שהשקיעו ושלחו אותה לקורסים חיצוניים כדי לפתח את יכולותיה המקצועיות.

לאחר כמה חודשים נכנסה תושב-אייכנר להריון. "ניגשתי מיד לבוסית שלי כדי לבשר את הבשורה הטובה, אך פניה נפלו", היא אומרת. "תגובתה היחידה היתה: 'אני לא כל כך בטוחה שאת מתאימה לנו'. פתאום שמתי לב שבמקום הזה באמת עבדו רווקות, או נשים שיש להן כבר ילדים גדולים". עם מכתב הפיטורים הצפוי, הגיע גם גל זעם גדול.

"נשים מגיבות בשתי דרכים לבשורה כזו", היא אומרת. "יש שמרגישות שהחיים קורסים עליהן אך מקבלות את רוע הגזירה, מחשש לפגיעה בבריאותן או בבריאות העובר; ואחרות לא מסכימות לקבל זאת. אני שייכת לקבוצה השנייה. אף אחד לא אמור לשלם את מחיר חוסר הצדק".

תושב-אייכנר תבעה את המוסד שלדעתה פיטר אותה שלא כדין - וניצחה. "זכיתי במספיק כסף כדי לשבת עם הילד שלי בבית למשך שנה", היא אומרת, אך נדמה שיותר מכל ניצלו כבודה, ביטחונה והערכתה העצמית. מכיוון שלא הוחזרה לעבודה, פנתה ללימודי תואר שני ואחרי הלידה השתלבה במחלקת המחקר של משרד התמ"ת, תחת ניהולו של בני פפרמן, שם בדקה בעיקר נושאים הקשורים להשתלבות נשים בשוק העבודה. כשחשבה על הדוקטורט הציע לה פפרמן לבדוק את הנושא האישי שעדיין בער בה, הפעם באופן אקדמי.

TheMarker

זה קורה בארגונים הכי גדולים

ב-2005 יצאה עבודת הדוקטורט אל הדרך במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית, בהנחייתם של ד"ר מיכל פרנקל ופרופ' מיכאל שליו.

חמש שנות עבודה מאומצות, בעזרת מתודולוגיה פורצת דרך - המשלבת מתודות איכותניות, כמותניות, תצפיות בשימועים המתקיימים על ידי המדינה, בניית מסד נתונים ייחודי המשלב נתונים של התמ"ת, הביטוח הלאומי ושירות התעסוקה, ראיונות וניתוח מסמכי ארכיב נדירים - הניבו תוצאות מרתקות, הן ברמת המדינה, הן ברמת הארגון והן ברמה האישית. בין היתר, ישבה תושב-אייכנר בוועדות שימוע שמקיים התמ"ת לאותם מעסיקים המבקשים לפטר באופן חוקי נשים בהריון, ראיינה סמנכ"לים למשאבי אנוש וכמובן נשים שעברו את החוויה הקשה.

"אסור להתבלבל כאן, מדובר בתופעה קשה שעוד לא קיבלה את הזרקור המגיע לה", היא אומרת. "על פי בדיקה שערכתי, לא פחות מ-4,000 נשים נשים מפוטרות כל שנה רק בשל היותן בהריון. העובדה שרק כ-1,500 נשים באמת מגיעות לשימוע בתמ"ת מוכיחה עד כמה דברים נעשים מתחת לשטיח. פיטורי אישה בהריון הוא הליך משפיל שיש לו השלכות עצומות על עתידה בשוק העבודה".

איפה בדיוק זיהית את תופעת הפיטורים מתחת לשטיח? בחברות קטנות, גדולות, במרכז, בפריפריה?

"בכל מקום, כולל בחברות גדולות שכולנו מכירים. ככה זה עובד: כשמגלים שעובדת בהריון, מכניסים אותה לחדר ובשיחה נעימה מרפדים אותה בשלל הצעות מפתות. בחברות מעדיפים למצוא לה מחליף כמה שיותר מהר כדי להיפטר מהצרה. אחד מהראיונות שערכתי היה עם מנהלת משאבי אנוש שהרתה ועברה את אותה שיחה בדיוק שהיא עשתה לרבות לפניה".

ציונה קניג יאיר, נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה בתמ"ת, מסכימה כי אפליה על רקע הריון היא עדיין מאחד החוליים הקשים של שוק העבודה. "הריון שנתפש כמחלה הוא רק תחילת הדרך", היא אומרת. "על פי מחקר אחרון שערך התמ"ת, 82% מהמעסיקים מפלים לרעה עובדות בעלת ילדים קטנים שמתקשות להשתלב מחדש בשוק העבודה. כך נוצר מצב שבמשך עשור, ולעתים שניים (עד שהילדים מגיעים לגיל בית ספר), סובלות המטפלות העיקריות (להבדיל מהמטפל המשני, בדרך כלל האבא) מפגיעה מובנית בקריירה".

איך מגיבות הנשים ההרות המפוטרות?

תושב-אייכנר: "חלק מהנשים מסכימות לתנאים כי זה מתאים להן, ואינן נאבקות כדי למנוע את הצעד הזה. זו טעות. הן לא מבינות שהן עושות לעצמן נזק לטווח ארוך כי הן בעצם עוזרות לעצמן להיפלט משוק העבודה. המצב רע יותר כאשר הגזירה נופלת משמים מבלי שנותנים תנאים כלשהם, אבל בשני המקרים הביטחון העצמי שלהן נפגע ולחלקן אין לאן לחזור אחרי הלידה. אישה כזו תחשוב אולי ללדת ילד נוסף אם לא הצליחה להשתלב, ושוב היא מתרחקת מהשוק, וכשתחזור אליו היא תהיה עוד פחות רלוונטית".

ונשים שכן מחליטות להילחם במנגנון?

"המחקר מוכיח כי כל הנשים באשר הן, ללא תלות במאפיינים אישיים, שמוכנות להתמודד עם המנגנון בכל צורה - מדברות עם הבוסים שלהן, משתתפות בשימוע בתמ"ת ומוכיחות בכל דרך שאין לפטרן, פונות לעורך דין, תובעות את הארגון - סיכוייהן לשוב לשוק העבודה גדל פי 14 ויותר. מדובר במספר דרמטי.

"כל אישה שמקבלת את פיטוריה הלא מוצדקים מורידה את סיכוייה להשתלב מחדש בשוק העבודה יחסית לזו שנלחמה. במלים אחרות, נשים אסרטיביות מצליחות יותר. אסור להיות פסיבית.

בר און דניאל

"לטעמי זה נכון תמיד. בכל מעגלי החיים, מי שיודע לדאוג לעצמו מעלה את סיכוייו להשיג את מטרותיו, אלא שבמקרה זה החוק בא ונותן מענה".

היה ניתן לצפות שהמדינה תילחם בשביל העובדת.

"המדינה פועלת, אבל לא יכולה לעשות את כל העבודה. בשנים האחרונות נהפכתי ליועצת ומנחה בהתנדבות לנשים שעברו את אותה חוויה. המסר שלי רק התחזק בעקבות המחקר: אם לא תדאגי לעצמך - אף אחד לא ידאג לך".

יד ימין נגד יד שמאל

לא מעט חסמים עומדים בפני היכולת להיות פרו-אקטיבית, וגם בעניין זה דן המחקר. "כדי שאישה תהיה מסוגלת לעמוד על זכויותיה היא צריכה לדעת אותן", אומרת תושב-אייכנר. "בחלק נכבד מהמקרים נשים בכלל לא יודעות שאין לפטר אותן ללא אישור התמ"ת. הן אף לא יודעות שגם אם ניתן היתר לפיטוריהן הן יכולות לערער על ההיתר, או לתבוע בבית המשפט את המעסיק שעשה להן עוול.

"גרוע מכך: מי שכן יודעות הן בדרך כלל נשים משכבות חזקות יותר. מי שהכי פחות יודעות אלה נשים משכבות חלשות, דווקא אלה שאותן קל יותר לפטר כי יש להן פחות כוח נפשי או פיננסי להתנגד".

גם נשים ערביות, לפי תושב-אייכנר, הן בין הנפגעות במיוחד. "הן חיות בחברה שיש בה פחות מודעות, ולעתים קרובות מעדיפות לוותר כדי לא לפגוע בסיכויים לעבודה עתידית, מכיוון שהמפטר הוא קרוב משפחה או בן כפר", היא אומרת. "לפעמים חסרים להן כלים בסיסיים - איך, למשל, יכולה ערבייה מהכפר שאין לה רישיון נהיגה להגיע לירושלים כדי להשתתף בשימוע שנערך בעברית?"

בעיה קשה נוספת נובעת מהעובדה שהמערכת הציבורית המטפלת בכל הנשים הללו אינה מסונכרנת בתוכה. "יד ימין פשוט לא יודעת מה יד שמאל עושה", אומרת תושב-אייכנר. "הדבר יוצר בזבוז נוראי של כספי ציבור: קיים הכלי המצוין של השימוע שהתמ"ת משתמש בו בצורה מעוררת כבוד - אגב, הכלי הזה הוא ייחודי בעולם ורוב המדינות שמתהדרות בחוקי עבודה מתקדמים עדיין לא אימצו אותו - אך הבעיה היא שרק חלק קטן מן המעסיקים אכן מבקש אישור.

"נשים רבות שמפוטרות ללא אישור מגיעות ללשכת העבודה. שם הרי ברור שלא ימצאו עבודה לאישה בהריון, אז נותנים לה דמי אבטלה, אבל אף אחד לא מעלה בדעתו לשאול אותה אם פוטרה כחוק. יכול להיות שאם בלשכת העבודה, שהיא חלק מהתמ"ת, היו יודעים יותר על השימוע, היו דורשים לבדוק אם פוטרה באישור ואם לא, מייעצים לה לדרוש את זכויותיה ובכך מסייעים לה לחזור ביתר קלות לשוק העבודה.

"המדינה משלמת בכל שנה כ-8 מיליון שקל לנשים שתובעות את דמי האבטלה הניתנים מהביטוח הלאומי, אף שלחלק נכבד מהן צריך המעסיק לשלם. גם בביטוח לאומי אף אחד לא טורח ליידע אותן כי יש להן זכויות ומעודד אותן להילחם בעבורן".

אז מה הפתרון?

"לדאוג שהמוסדות השונים יהיו מסוגלים לדבר באותה שפה. זה לא קשה. ממש כפי שצריך להכניס למודעות ציבורית את הזכויות של נשים בהריון, כך גם צריך ללמד את מי שעובד באותו משרד על חלקיו האחרים, לעבוד בשיתוף פעולה. במקביל, נדרשת הגדלת מודעות על ידי קמפיינים ציבוריים גדולים, הענקת ייעוץ ללא תשלום והנגשת השימועים לכלל האוכלוסייה. הגיע הזמן למגר את התופעה המכוערת הזו".

קניג-יאיר דווקא סבורה כי הפתרון יגיע רק בעזרת חלוקה שווה יותר של האחריות ההורית. "עד שזו לא תשתנה בספרה הביתית, לא נראה מימוש אמיתי של שוויון הזדמנויות בעבודה", היא אומרת. "אמנם רק נשים יכולות ללדת, אבל חלוקת הטיפול בילדים הקטנים יכולה וצריכה להיות, שוויונית יותר, כדי לאפשר לנשים להגשים את עצמן גם מחוץ לבית, כשהן יודעות שהבית נמצא בידיים לא פחות טובות".

"הרגשתי מושפלת וחסרת אונים"

י' (40), מורה בתיכון, פוטרה כשהיתה בת 36. "שלחו לי מכתב שאני מסיימת את עבודתי בבית הספר. נאמר לי שיש נוהל שלאחר שנתיים ניתן לפטר עובדי הוראה. כיום, כמעט ארבע שנים לאחר מכן, עדיין יש בי משקעים. במיוחד אני כועסת על משרד התמ"ת, שכגוף ממשלתי לא מגן על זכויות הנשים בהריון. במעמד החקירה הרגשתי מושפלת וחסרת אונים על הדרך שבה נתנו לי להרגיש שאני לא צודקת".

מסכת מתמשכת של השפלות

מיום שנודע למעסיק של ק' כי היא בהריון, הוא החל במסכת השפלות והרעת תנאים מתמשכת כלפיה, בלי קשר לתפקודה בעבודה. נציבות שוויון הזדמנויות בתמ"ת קבעה כי מדובר במקרה חמור של התנכלות והדרה של עובדת בשל הריונה, והגישה בשם העובדת תביעה לבית הדין האזורי לעבודה. התיק עדיין נמצא בעיצומם של הליכים משפטיים וממתין לדיון הוכחות.

הודיעה על טיפולי פוריות - ופוטרה

עובדת בתפקיד עוזרת אדמיניסטרטיבית בחברת היי-טק, הודיעה על התחלת טיפולי פוריות כחודשיים לאחר תחילת העסקתה ובתום שבועיים מסיום תקופת החפיפה. שלושה ימים לאחר מכן נערכה לה שיחת אזהרה - ולאחר חודש קיבלה הודעה על פיטוריה. חברת ההיי-טק לא הציגה מסמכים שיעידו על אי שביעות רצון מתפקודה של העובדת - פרט לתיעוד שתי השיחות שנערכו לה.

"המעסיק אמר: 'כדאי שתעשי הפלה'"

מ' (42), מנהלת חשבונות במשרד עורכי דין, פוטרה כאשר היתה בת 38. כשהודיעה על הריונה אמר לה המעסיק: "בשביל מה את צריכה את זה בגיל שלך, את לא צריכה עוד ילד וכדאי שתעשי הפלה". מ' אומרת: "לדעתי , התמ"ת צריך לבדוק אם הפיטורים מוצדקים באמצעות אנשי המשרד שיגיעו למקום העבודה - ידברו עם המעסיק ועם העובדת ויקבלו המלצות וחוות דעת. כל זאת לפני ששולחים מכתב לעובד ממשרד התמ"ת".

***

* אנחנו מתקשים לגמור את החודש

39% מהישראלים דיווחו שקשה להם להתקיים מהכנסתם הנוכחית, לעומת רבע מתושבי מדינות OECD שחשים כך

***

* העניים שבינינו עניים יותר

בניגוד למגמה בכלל האוכלוסייה, ההכנסה נטו של משקי הבית מהעשירון הנמוך ביותר ירדה מאז 1993 ב-4% וכך גם הבעלות על מכשירי טלוויזיה

כל מה שצריך לדעת על פיטורי עובדת במהלך הריון

הזכות להיות מוגנת על פי חוק במהלך הריון מוקנית לכל אשה הרה המועסקת אצל מעביד אחד או במקום עבודה מסוים יותר משישה חודשים, בין אם המדובר בעובדת קבועה, זמנית או ארעית.

איסור הפיטורים הוא גורף ומצריך בכל מקרה קבלת היתר חריג ממשרד התמ"ת. קבלת אישור משרד התמ"ת נדרשת גם במקרה שהעובדת עידכנה את המעביד על הריונה רק לאחר שמסר לה את הודעת הפיטורים.

על עובדת המועסקת פחות מחצי שנה יחול איסור פיטורים מכוח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, שמעניק הגנה מצומצמת מזו הקבועה במסגרת חוק עבודת נשים.

מעסיק המעוניין בקבלת היתר חריג לפיטורים יפנה לממונה על חוק עבודת נשים מטעם משרד התמ"ת. ההיתר יינתן מסיבות מיוחדות, ורק אם הפיטורים אינם קשורים בהריון עצמו, אלא בחוסר התאמה אישית, קיצוץ רוחבי וכו'. נטל ההוכחה הוא על מעביד.

בשימוע שייערך במשרד התמ"ת יתוחקרו המעביד והעובדת ויוצגו מסמכים נדרשים, ורק לאחר מכן תתקבל החלטה.

עובדת שפוטרה במהלך הריונה מבלי שהמעסיק קיבל היתר מתאים זכאית להגיש תלונה למשרד התמ"ת או לפנות לבית הדין לענייני עבודה.

גם עובדת שפוטרה על בסיס היתר רשאית לדרוש שימוע אצל הממונה על חוק עבודת נשים במשרד התמ"ת, או לפנות לבית הדין לענייני עבודה.

פיטורי עובדת בהריון, שלא על פי ההיתרים, זו עבירה פלילית שעונשה קנס כספי או מאסר של המעביד.

פסקי הדין אחרונים בשל פיטורים לא מוצדקים: חברת ממילא רובע אלרוב ניהול נקנסה ב-45 אלף שקל; קיבוץ עין כרמל נקנס ב-65 אלף שקל; חברת סאן בלוק נקנסה ב-37,500 שקל ומנהלה הורשע אישית ונקנס ב-15 אלף שקל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#