החמורים נוערים, והשיירה עוברת - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

החמורים נוערים, והשיירה עוברת

5תגובות

דני גולדשטיין, יו"ר חברת פורמולה, יצא השבוע נגד הקריאות להגבלת שכר הבכירים. "יצרו דיבר דתי חדש: לא תשלם למנכ"ל יותר מפי 22 מהחמור אשר עומד בשערך", אמר גולדשטיין, והלין על כך שתוקפים רק את שכר המנהלים הבכירים - ולא את שכרם של כדורגלנים או כוכבי טלוויזיה.

גולדשטיין צודק, כמובן. גם שכרם של כדורגלנים ושל כוכבי טלוויזיה הוא שערורייתי, לא פחות משכרם השערורייתי של המנכ"לים. ואולם השערורייה האחת אינה מבטלת את השערורייה השנייה. היא רק מיתוספת לה, ורק מחריפה את מצבם העגום של החמורים.

"חמורים", זהו הניסוח שבו בחר גולדשטיין להשתמש, לדבריו תוך ציטוט מהתנ"ך. ניתן להניח שהוא התכוון בכך לאחרוני העובדים באותן חברות ציבוריות. זאת להבדיל אלף אלפי הבדלות מהמנהלים הבכירים באותן חברות - הם, כמובן, כבר צריכים להיחשב גדולי הדור, ענקי הרוח, נזר הבריאה, גולת הכותרת של היצירה, התבונה, הברק וההצלחה האנושיים. המנהלים הבכירים באותן חברות הם, כמובן, כל אחד מהדברים הללו, ולכן גם בזכות - ולא בחסד - הם זוכים לשכר העתק שלהם. הם ראויים לכל פרוטה שמשולמת להם, כי הם יחידים ואין בלתם. וכל השאר - חמורים.

לא נקלקל את התזה של גולדשטיין עם הערות ציניות על כך שכל קשר בין שכר המנהלים לבין ביצועי החברות הוא קלוש ביותר. לא נזכיר גם כי חלק גדול משיאני השכר בשנים קודמות התבררו, בדיעבד, כמנהלים כושלים במיוחד. לא נזכיר גם כי נזר הבריאה, המנהלים הבכירים בוול סטריט, היו מי שדירדרו בתאוות הבצע שלהם את העולם כולו לשפל כלכלי עמוק. לא נתעקש לומר שמי שלוקח לכיסו שכר גבוה כל כך, מבלי שיש לכך הצדקה עסקית של ממש ומבלי שהדבר מגובה בתוכניות תגמול ארוכות טווח (שכוללות גם מרכיב של סיכון), הוא לא רק חמור בעינינו - הוא אפילו חמור גרם.

לא נחזור על אף אחד מהדברים הללו, רק נתעקש להזכיר לגולדשטיין את הנזק העצום שהוא עושה לחמורים. החמורים הם לא רק אחרוני העובדים אצלו בחברה, החמורים הם גם המורים שמלמדים את הילדים שלו - תמורת שכר ממוצע, לאחר הרפורמה של אופק חדש, של כ-12 אלף שקל בחודש ברוטו.

החמורים הם גם העובדים הסוציאליים, שמטפלים בקשישים העניים בקצה השני של העיר, תמורת שכר ברוטו, לאחר שביתה של חודש, של 13 אלף שקל. העובדים הסוציאליים קיבלו זה עתה תוספת שכר של 22% לשכרם, והם חשים מרומים, כי הם ציפו לקבל הרבה יותר.

החמורים הם גם הרופאים, ששכרם הממוצע אמנם הוא כבר 30 אלף שקל, אבל הם משוכנעים כי מדובר בשכר רעב, שאינו יאה לבעלי מקצוע חשובים ומכובדים שכמותם. לכן הרופאים שובתים, ומסבים סבל עצום לציבור הרחב, בדרישה לקבל תוספת של 50% לפחות לשכרם.

כל החמורים הללו, בצדק או שלא בצדק, רואים עצמם מקופחים. "פראיירים", בעגה העממית, מכיוון שהם עובדים בעבור השכר המשולם במגזר הציבורי. חלקם עובדים לילות כימים. כולם אקדמאים - הרופאים שביניהם בוגרי 12 שנות לימוד והתמחות (זאת, אגב, השכלה הרבה יותר רחבה מזאת של כמעט כל המנהלים הבכירים). כולם עושים עבודת קודש. כולם משרתים את רווחתה של מדינת ישראל. וכולם מתוסכלים עד אימה. מדוע? כי הם חמורים. כי שכרם העלוב הופך אותם בהכרח לחמורים, כאשר לנגדם עומדים מנהלים - שאינם משכילים ומוכשרים יותר, ולא עושים עבודה חשובה יותר - ומרוויחים עשרות מונים יותר מהם.

שלא יהיה לאיש ספק: גל השביתות הנוכחי במשק מונע, במידה לא מעטה, גם על ידי שכר הבכירים, ותחושת התסכול העמוקה שהוא יוצר. נזר הבריאה (המנהלים) משתכרים מיליון שקל בחודש, ובה בשעה המורים של ילדיהם מסתפקים ב-12 אלף שקל בחודש. אז אולי נזר הבריאה באמת ראויים לכל שקל שהם מקבלים - אבל בסוף גם פערי השכר עושים את שלהם.

אז אמנם פערי שכר הם חלק מכלכלה חופשית, ותמיד יהיו מוכשרים יותר שגם ישתכרו יותר, אלא שהכל שאלה של מידתיות. הכל שאלה של עד כמה הם משתכרים יותר, וגם עד כמה הם באמת מצדיקים זאת. כאשר המנהלים מקבלים משכורות עתק רק משום שהם יכולים, ולא משום שהם מצדיקים זאת - הקשר בין שכר לביצועים הוא רופף, אין תוכניות תגמול שקושרות בין שכר ובין ביצועים לטווח ארוך לבין סיכון, אין שכר ועונש, אין נימוקים משמעותיים של הדירקטוריונים לתשלום שכר הבכירים - המידתיות אינה נשמרת.

TheMarker

התוצאה היא פערי שכר זועקים לשמים, תחושת קיפוח וההידרדרות של ישראל לגל שביתות שמאיים על המשך הצמיחה שלה. החמורים, מתברר, יודעים לנעור היטב - גם אם זה לא ממש עוצר את שיירת שכר הבכירים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#