יד ימין לוקחת מהעמותות, וכך גם יד שמאל - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

יד ימין לוקחת מהעמותות, וכך גם יד שמאל

תגובות

>> עמותות וארגונים ללא כוונת רווח (אלכ"רים) הם גורם משמעותי ביותר במשק הישראלי, וכבר מזמן לא רק שחקן משנה.

העמותות נהפכו לספקיות מרכזיות של שירותים בשווי מיליארדי שקלים בתחומים כמו חינוך, רווחה ובריאות. כ-25 אלף עמותות פעילות בישראל, והן מעסיקות 17.5% מכלל השכירים במשק, בנוסף לעשרות אלפי מתנדבים. המחזור הכספי של העמותות הסתכם ב-2009 ב-98 מיליארד שקל. ואולם עומק המעורבות של העמותות במשק עדיין לא היתרגם לרגולציה המתאימה.

למרות השירות החשוב שמספקות העמותות למדינה והחיסכון שהן מאפשרות בתקציב הממשלתי, לא השכילה הממשלה להסדיר את מערכת היחסים עמן. כך, מבחינת מיסוי, המדינה נותנת לחברות מסחריות תנאים מועדפים בהשוואה לעמותות. בעוד שהממשלה שואפת להוריד עד 2016 את מס החברות לרמתו הנמוכה ביותר אי פעם, גובה המדינה מעמותות מיסוי מוגזם, הנגבה רק מהן.

"מס השכר", כפי שהוא מכונה, הוא מס בשיעור של 7.5% המוטל על השכר שמשלמות עמותות לעובדיהן. מדי שנה משלמות העמותות בישראל מס שכר בגובה של 2.5 מיליארד שקל. חברות מסחריות אינן משלמות את המס הזה. הן אמנם משלמות מס חברות, אך מס זה נגזר מרווחיהן, ולעמותות ממילא אין רווחים.

על אפליה זו מיתוספת אפליה נוספת. חברות פרטיות משלמות אמנם מע"מ לספקיהן, אך על פי חוק הן מקזזות את המע"מ מהוצאותיהן, ובפועל לא משלמות מע"מ. לעמותות לא מאושר קיזוז כזה. התוצאה: כשעמותה וחברה מסחרית קונות את אותו המוצר, העמותה משלמת מע"מ והחברה פטורה - כך שכל מוצר עולה לעמותה 16% יותר בהשוואה לגוף מסחרי.

אפליות אלה גורמות נזק רב לעמותות. תחת לעודד את פעילותן, המיסוי האגרסיבי גורם להוצאות תפעוליות גבוהות במיוחד, ומקשה על העמותות למלא את תפקידן. קשיים אלה מתחדדים באחד משדות הפעולה החשובים ביותר של עמותות - התחרות על אספקת שירותים במכרזים ממשלתיים. במכרזים רבים של המדינה מתחרים זה בזה גופים מסחריים ועמותות, אך הבדלי המיסוי גורמים לכך שהעמותות נאלצות להתחרות כשיד אחת קשורה מאחורי גבן.

אם, למשל, שירות קייטרינג מסחרי מתחרה בעמותה על אספקת מזון למעון נזקקים של משרד הרווחה, הרי שהעמותה צריכה להביא בחשבון בהצעתה שעליה לשלם הן מע"מ והן מס שכר, והגוף המסחרי פטור מכך. התוצאה היא שדווקא החברה המסחרית מקבלת יתרון לא הוגן במכרז.

על אף קשיי המיסוי, עמותות רבות זוכות במכרזים ממשלתיים. כוח האדם המיומן והיכולת לספק שירותים איכותיים בעלויות נמוכות מאפשר לעמותות ישראליות לזכות במכרזים בסך כולל של מיליארדי שקלים מדי שנה.

גם אם המדינה לא לוקחת על עצמה את המשימה להקל על העמותות, לכל הפחות היא צריכה לאפשר להן להתחרות שווה בשווה עם חברות מסחריות. עניין זה ניתן לתיקון. פגישות השולחן העגול שמתקיימות מדי כמה חודשים במשרד ראש הממשלה, בהשתתפות ראש הממשלה, נציגי המגזר העסקי ונציגי המגזר השלישי, הן צעד בכיוון הנכון. בפגישה שהתקיימה בסוף פברואר היו אף כמה הסכמות שמוכיחות כי בהידברות מקצועית ניתן לשפר את המצב. אך הסכמות אלה עדיין לא שינו את המיסוי המוגזם על עמותות בישראל.

הכותב הוא יו"ר מנהיגות אזרחית, ארגון הגג של העמותות בישראל, ולשעבר מנכ"ל הביטוח הלאומי ומשרד הרווחה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#