לראשונה מאז הקמתן: המכללות בישראל יקבלו תקציבים למחקר

ההסכם המתגבש בין המכללות, המרצים והמדינה: תוספת תקציב של 120 מיליון שקל; המרצים במכללות יוכלו לקבל קביעות

ליאור דטל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ליאור דטל

לראשונה מאז הקמתן של המכללות הציבוריות בישראל, הן יקבלו תקציבים למימון מחקר שמתבצע על ידי הסגל בהן, כך עולה מההסכם שמתגבש בימים אלה בין סגל המרצים במכללות, הנהלת המכללות, הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) ומשרד האוצר, לאחר משא ומתן שנמשך בשנתיים האחרונות. הסכומים שיקבלו המכללות עדיין נמוכים משמעותית מאלה של האוניברסיטאות, אך במכללות מקווים כי הסכומים יגדלו עם התפתחות המחקר בהן.

כיום רק האוניברסיטאות מקבלות מהמדינה תקציבי מחקר, מכיוון שהמכללות יועדו עם הקמתן להוראה בלבד, בשאיפה להרחיב את הנגישות להשכלה גבוהה. בשנים האחרונות דרשו במכללות לאפשר גם למרציהן לבצע מחקר, והתפתח בהן מחקר בהיקפים נמוכים, שלא תוקצב על ידי המדינה.

בשל כך, התקציב שניתן על ידי המדינה למכללות שבהן משלמים הסטודנטים שכר לימוד אוניברסיטאי, נמוך באופן משמעותי מתקציב האוניברסיטאות. השנה הסתכם תקציבן של 21 מהמכללות ב-1.07 מיליארד שקל, לעומת תקציבן של שבע אוניברסיטאות המחקר בישראל, שהסתכם ב-5.35 מיליארד שקל. למרות זאת, מספר הסטודנטים לתואר ראשון במכללות גבוה ממספר הסטודנטים באוניברסיטאות. השנה לומדים במכללות האקדמיות הציבוריות 88,540 סטודנטים לתואר ראשון (48% מכלל הלומדים לתואר ראשון בישראל) ואילו באוניברסיטאות לומדים 75,200 סטודנטים לתואר ראשון (36%), בעוד שהיתר לומדים במוסדות אחרים, כמו מכללות להוראה.

בכנס שערכה המל"ג ביום חמישי האחרון, כינה יו"ר ות"ת, פרופ' מנואל טרכטנברג, את ההסכם המתגבש "היסטורי". לדבריו, ההסכם יאפשר לאנשי סגל במכללות לעסוק במקביל להוראה גם במחקר - דבר שישביח את יכולתם המקצועית ויעלה את רמת המוסד שבו הם פועלים.

ההסכם עדיין לא אושר באופן סופי, וככל הנראה ייחתם בין הצדדים לאחר פסח. עם זאת, מסתמן כי לפי ההסכם המתגבש, מרצי המכללות יקבלו תוספת שכר, אך זו עדיין לא נקבעה. ל-TheMarker נודע כי ההסכם עם מרצי המכללות מסתכם ב-120 מיליון שקל שיינתנו בתוך ארבע שנים. בשנת הלימודים הבאה (תשע"ב) תינתן תוספת של 10 מיליון שקל למכללות הציבוריות, לצורך תקצוב המחקר בהן, בשנה שאחריה (תשע"ג) 45 מיליון שקל, ובתשע"ד  65 מיליון שקל.

בנוסף, ההסכם מסדיר בפעם הראשונה את יחסי העבודה של המרצים בכל 21 המכללות הציבוריות באמצעות הסכם קיבוצי, ומאפשר להם לקבל קביעות, תקציבי מחקר ומענקי הצטיינות.

"לא נקבל גישה של אוניברסיטה מורמת מעם"

המשא ומתן עם הסגל האקדמי במכללות מתנהל במשך יותר משנתיים לסירוגין. בתקופה זו, ביקשו המרצים מוועד ראשי המכללות להסדיר בהסכם קיבוצי את תנאי העסקתם בכל המכללות. זאת מכיוון שמאז הקמת המכללות בשנות ה-90 הועסקו המרצים בהן באופן שונה, כשבמכללות מעטות קיימים חוזים קיבוציים למרצים אותה מכללה, בחלק מהמכללות המרצים הועסקו בחוזים אישיים ובחלק באופן זמני. בנוסף ביקשו המרצים יצירת מנגנון שיאפשר קבלת קביעות, כפי שקיים באוניברסיטאות. באוקטובר האחרון הכריזה מועצת ארגוני הסגל במכללות על סכסוך עבודה מול ועד ראשי המכללות, ואיימו כי ישביתו את המכללות במחאה על כך שהמשא ומתן עמם מתארך.

בכנס התייחס טרכטנברג לתוכנית של המל"ג לשלב חרדים בלימודים במוסדות השכלה גבוהה,
ואמר כי לא יקבל "גישה של אוניברסיטה מורמת מעם, שלא מקבלת חרדים לשורותיה. כל המכללות והאוניברסיטאות צריכות להתגייס למען המטרה". טרכטנברג אמר כי אחד מיעדי המל"ג הוא להגדיל את מספר החרדים הלומדים באוניברסיטאות מכ-7,000 כיום ל-10 אלף עד 2016.

שר החינוך, גדעון סער, המשמש גם כיו"ר המל"ג, אמר בכנס כי "זו פעם ראשונה שנקבעה מסגרת תעסוקה לסגל במכללות. המערכת שאופיינה בעבר בגישה קונפליקטואלית בין השחקנים השונים, עוברת לפאזה אחרת".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker