מה ההבדל בין גברים יזמים לנשים יזמיות? - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מה ההבדל בין גברים יזמים לנשים יזמיות?

אחרי ששוחחה עם כ-70 יזמים בעולם, פיצחה ד"ר דפנה קריב את קבוצת התכונות המשותפות ליזמים. אם אתם תמימים ואוהבים סיכונים - יש לכם סיכוי להצליח כיזמים

7תגובות

>> נשים נאמנות מאוד למיזם שהקימו ומתייחסות אליו כמו לעסק בר-קיימא, בעוד גברים יזמים אינסטרומנטליים יותר ומוטי-רווח - כך עולה מספרה החדש של ד"ר דפנה קריב, " - Entrepreneurship an International Introduction" ("יזמות: מבט בינלאומי"), שיצא באחרונה לאור ומפרט עשרות סיפורי יזמים מן העולם.

"מסיפורי הנשים עלתה רמה גבוהה יותר של אמוציות", מספרת קריב, חוקרת ומרצה בכירה בבית הספר למינהל עסקים של המכללה למינהל. "המיזם מושתת פעמים רבות על הערכים הפנימיים ועל הניסיון שנרכש בבית. היזמת מדברת עליו כמו על תינוק שיש ללדת ולהמשיך לגדל. ואכן, פעמים רבות נראה אשה מייסדת שעוסקת בהרחבת החברה ולא עוזבת (כמו במקרה של רוני רוס שמכרה את החברה שהקימה, פנורמה, למיקרוסופט וממשיכה לנהל את החברה - טח"ס)".

גברים, לעומת זאת, פרקטיים יותר בהתייחסותם למיזם. "גם הם מאוהבים ברעיון ואינם מוכנים לעלות בדעתם כישלון", אומרת קריב. "אבל התפישה שלהם מעט יותר מרוחקת והרבה יותר מוטת מימוש, ולכן גם קל יותר ללכת ממנו הלאה בבוא הזמן. זו אולי הסיבה לכך שניתן לראות בשוק יותר יזמים סדרתיים שעושים את התהליך שוב ושוב מאשר נשים יזמות סדרתיות. חשוב גם לזכור שלנשים קשה יותר בשוק העבודה בכלל, ובעולם היזמי בפרט, כך שאם הצליחו פעם אחת - רבות יעדיפו להישאר באותו מקום".

TheMarker

תובנות רבות ומעניינות עולות מספרה החדש של קריב, שלא תורגם עדיין לעברית. קריב החלה לכתוב אותו כבר לפני שלוש שנים, לאחר שהחליטה לבדוק אם התהליך היזמי זהה אצל יזמים שונים ברחבי העולם, ובמלים אחרות: אם יזם בישראל, בסין או בקניה, נדרש לאותו סט תכונות, ועובר את אותו תהליך בדרכו להצלחה.

"המוטיבציה לכתיבת הספר הגיעה מתוך שיעורי היזמות שהעברתי", היא מספרת. "הבנתי שיש בלבול גדול במושגים. תמיד שאלו אותי: 'האם יזם הוא רק אדם שמסכן כסף, או מספיק שיש לו רעיון חדש?', 'האם זכיין הוא גם יזם או בעצם שכיר?' ו'האם כל בעל עסק קטן הוא יזם, או שנדרש משהו נוסף כדי לזכות בתואר?' אמרתי לעצמי שצריך להבין תהליכי יזמות בעולם כדי לענות על שאלות מהסוג הזה".

יוסי ורדי השתתף

במשך יותר משנה איתרה קריב עוד ועוד סיפורים מהעולם. כל המרואיינים שפגשה היו בעליהם של עסקים קטנים או בינוניים (עד 100 עובדים) שפעלו בתחומים שונים וחיו במדינות שונות - איטליה, ניו זילנד, הודו, גרמניה ועוד. המרואיין היה תמיד המייסד או הזכיין הראשון שלא היה כבול להוראות רשת כלשהי.

שני סיפורי יזמות הגיעו מישראל: יוסי ורדי, שסיפר על התהליך של הקמת ICQ, והזוג שלומי ואסנת זינגלר, שהביאו לישראל את השוקולד היוקרתי ליאונידס. "זה לא היה פשוט", מספרת קריב. "את הראיונות ערכתי בטלפון או באמצעות הסקייפ. כולם היו אנשים שלא הכרתי וכמובן שהחשדנות היתה גדולה, במיוחד כששאלתי שאלות שחדרו לתהליכי הקמת העסק. קושי נוסף היה בלתקשר עם המרואיינים, מאחר שחלקם לא דיברו אנגלית טובה. בסופו של דבר אספתי 70 סיפורי יזמות שונים, 30 מתוכם נכנסו לספר".

מה גילית?

"גיליתי שיש מושג שנקרא אופי יזמי, וכולם, בין אם בהונג קונג או בניגריה, חווים את התהליך הראשוני בדיוק באותה צורה. עם זאת, אופן ניהול העסק שהוקם שונה ואישי".

לא מוכנים לקבל תשובה שלילית

על פי קריב יש כמה מאפיינים שניתן לזהות אצל כל יזמי העולם:

 רמה גבוהה של נכונות לקחת סיכונים, תמימות והתרסה

קריב: "בתהליך בניית סטארט-אפ יש משהו אמוציונלי שאומר 'בואו נלך על זה - לא איכפת לי מה יקרה'. זה חוזר אצל כולם: גברים, נשים, גילים שונים, היסטוריה תעסוקתית שונה. כולם לוקחים סיכון ומתריסים נגד כל מי שטוען שלא יצליחו. במקביל מצטיירת גם רמה גבוהה של תמימות. הרבה אנשים אמרו לי: 'הייתי תמים או טיפש, איך העליתי בדעתי שזה יכול להצליח? אני לא יודע מה חשבתי לעצמי'. מדובר בחוסר נכונות לקבל את המציאות ואת המושג לא.

 רמת פתיחות גבוהה, דריכות ויכולת הכלה של הסביבה

קריב: "התכונות האלה מאפשרת ליזם לאתר הזדמנויות כל הזמן. מדהים לדבר עם אנשים כאלה שיכולים תוך כדי שיחה לקלוט עוד צורך של הסביבה, וגם להתחיל לחשוב איך מיישמים אותו. בעבר חשבתי שזה חלק מהאופי הישראלי; אבל זה נכון לכל היזמים שריאיינתי במקומות שונים בעולם. כולם מתאפיינים בחיישנים מאוד חזקים ופתוחים לסביבה".

 ניצני יזמות כבר בילדות

קריב: "לרוב כששואלים יזם אם היה כזה מילדות הוא אומר שלא. רק בעזרת שאלות ספציפיות מזהים ניצני יזמות כבר מגיל צעיר מאוד. לגדול בתוך תרבות שלא מעודדת יזמות הופך את התהליך לקשה מאוד, ולכן גם לראוי מאוד להערכה. זה מוכיח שיש משהו בגנים שחזק ממך".

איפה בדיוק גילית את השוני?

"השוני מתחיל בניהול המיזם. קיימת, למשל, אקסיומה מוכרת: יזם הוא אדם חדשני, יצירתי, פרו-אקטיבי. זה נכון באופן כללי, אבל באופן מפתיע מדובר בתכונות תלויות תרבות. ישראלים אוהבים ללכת עד הקצה; אצל האירופאים חדשנות היא כל דבר שהוא מעבר לכתוב ולידוע; היזמים האסייאתים הם יצרניים יותר, הם עושים דברים מוכרים, אבל עם הרבה חדוות עשייה; האמריקאים פחות מתונים מהאירופאים, אבל גם הם מעדיפים בדרך כלל פריצות דרך קטנות בתוך מסגרת וכללים ברורים. יוצא מכך שבתחילת הדרך באות לידי ביטוי כל התכונות הזהות באופן חזק מאוד, אבל בתהליך הניהול של המיזם כבר יש הבדלים גדולים מאוד - גם אישיים וגם תרבותיים".

המוטיבציה היתה הגדרת היזם הנכונה לכלל יזמי העולם. מצאת אותה?

"בהחלט. יזם הוא בעליו של עסק שמפעיל אלמנטים יצירתיים חדשניים ומשנה את הקיים. זה כולל גם יורש שעושה שינוי, וגם זכיין שלא נכנע לדרישות הרשת אליה הוא משתייך".

האם כל בעל מספרה הוא יזם?

לא כל ספר הוא יזם, אבל יכולים להיות ספרים שהם יזמים. הקריטריון הוא לא הבעלות, אלא עד כמה שינית משהו בשוק שבו אתה פועל. לשם יצירת השינוי נדרש חיבור של כמה מאפייני אישיות: יכולת לקיחת סיכון, תמימות שמגיעה מתוך אמונה עמוקה, חוסר נכונות לקבל את המציאות כפי שהיא, חיישנים פתוחים להזדמנויות ויכולת הוצאה לפועל".

וילדות יזמית.

"זה בדרך כלל מתחיל שם"

yazam@themarker.com



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#