המסתננים חיים במלכוד: "הישראלים יודעים שימצאו תמיד עובדים זולים" - עובדי קבלן - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המסתננים חיים במלכוד: "הישראלים יודעים שימצאו תמיד עובדים זולים"

המדינה אוסרת על מסתננים לעבוד, אך לא מספקת אפשרויות פרנסה חלופיות ואינה אוכפת את חוקי העבודה על מי שמעסיק אותם

6תגובות

>> ג' (28) נולד וגדל בסודן. לפני כשנתיים הסתנן לישראל דרך הגבול עם מצרים. לאחר ששוחרר ממתקן סהרונים, שאליו מגיעים כל המסתננים שנתפסו על ידי כוחות הביטחון הישראלים, הגיע לתל אביב ועבד בעבודות מזדמנות. מדי בוקר הוא מגיע לדרך קיבוץ גלויות שבדרום תל אביב, ויחד עם עשרות מחבריו ממתין למכוניות של מעסיקים ישראלים פוטנציאלים, שיאספו אותו לעבודה.

"הישראלים כבר התרגלו לנוכחות שלנו כאן, והם יודעים שתמיד יוכלו למצוא פה ידיים עובדות", סיפר בערבית למתורגמן שלנו. "לפעמים עובדים בניקיון, לפעמים באתרי בנייה. בדרך כלל משלמים לנו 15-18 שקל לשעה, אבל היה לא מזמן מקרה של קבלן שלקח אותי ועוד שישה חברים לעבוד - ולא שילם. במשך שבוע עבדנו בשיפוץ של בית מחוץ לתל אביב, וביום התשלום הוא פשוט לא הגיע. מאז לא ראינו אותו".

TheMarker

מאז 2007 חלה עלייה ניכרת במספרם של המסתננים לישראל דרך גבול מצרים. עד סוף 2010 הוערך מספרם ב-33.5 אלף. הממשלה אמנם קבעה שיינקטו סנקציות כלפי מעסיקים שיעסיקו מסתננים, אך בעקבות עתירה שהוגשה לבג"ץ הבהירה המדינה כי לא יינקטו צעדים נגד עובדים או מעסיקים עד לאחר השלמת תהליך ההיערכות לאכיפה וקביעת מדיניות כוללת בנושא.

בפועל, מבקשי המקלט עובדים בכל עבודה שמוצעת להם: ניקיון, שטיפת כלים במסעדות, עבודות קבלניות פשוטות, קווי ייצור במפעלים, עבודות משק בבתי מלון (בעיקר באילת) ועוד. במקרים רבים הם מועסקים אפילו ברשויות מקומיות שמתקשרות עם חברות קבלניות, בעיקר בתחום הניקיון. לעתים העבודה היא ארוכת טווח - בין כמה חודשים לכמה שנים - אבל ברוב המקרים מדובר בעבודות מזדמנות של כמה ימים או שעות בכל פעם.

TheMarker

מעסיקים שמבינים את המצב החוקי המורכב - שלפיו מצד אחד אסור להעסיק את המסתננים, ומצד שני אין אכיפה של חוקי העבודה לגביהם - מנצלים אותו. רבים מהמסתננים מועסקים בתנאי ניצול, מבלי שמשולם להם שכר מינימום (ולעתים מבלי שמשולם להם שכר כלל), ועל זכויות סוציאליות איש לא מדבר.

"במצב הנוכחי, קשה למסתננים למצוא עבודה", אומר עו"ד יונתן ברמן, ממוקד סיוע לעובדים זרים. "כמעסיק אתה צריך להיות חצי משפטן בשביל להבין שיש התחייבות של המדינה לא להעמיד אותך לדין. בשל הקושי למצוא עבודה ובשל העובדה שאין אכיפה של חוקי העבודה, קל לנצל אותם. הניצול יוצר בעיה כפולה: מבקשי המקלט מנוצלים בצורה צינית, ובמקביל שכר הישראלים עבור אותן עבודות יורד והולך. אם ישראלי ירצה להתחרות בהם הוא יצטרך לעבוד באותם תנאים".

קסם אדיב, רכזת תחום מבקשי מקלט בעמותת קו לעובד, מוסיפה: "מדיניות ממשלתית פוגענית והיעדר אכיפת חוקי העבודה על מעסיקיהם של מבקשי המקלט הופכים את האחרונים לאחת החוליות החלשות בשוק העבודה. מהנתונים שאנו מקבלים עולה כי הם מועסקים במשך יותר מ-12 שעות ביום עבור שכר מינימלי, ללא תשלום שעות נוספות או זכויות סוציאליות וללא ביטוח רפואי ולאומי.

"הממשלה מצהירה כי בכוונתה להגן על הישראלים ובשם כך היא מטפטפת גזענות, מגדירה את הפליטים כפושעים ואף רוצה לשימם במחנות מעצר - ורומזת שכך ייפתרו כל בעיות החברה. בפועל היא רק יוצרת כוח אדם זול, חסר הגנה וקל לניצול, המהווה תחליף נוח וזול יותר למעסיקים".

מסתננים כברירת מחדל

רוב המסתננים לישראל בשנים האחרונות מגיעים מאריתראה ומסודן. רובם גברים רווקים, בשנות ה-20 וה-30 לחייהם. חלק גדול מהם בעלי רקע חקלאי ומיעוטם בעלי השכלה בסיסית. לפי נתוני משרד הפנים, בסוף אוקטובר 2010 שהו בישראל 437 מסתננים קטינים, אך נתוני האו"ם ומערכת החינוך קובעים כי מספרם הוא כ-1,000.

בישראל אין נתון רשמי בדבר המיקום הגיאוגרפי של המסתננים. לפני הערכות של גורמים שונים, בהם משטרת ישראל, רשויות מקומיות וארגוני סיוע, חלק ניכר מהם מתגוררים בתל אביב. מוקדים נוספים הם אילת, אשדוד וערד. עדויות אחרות מספרות על מסתננים שחיים כמעט בכל מקום בישראל.

נכון להיום חלק הארי של המסתננים נהנים מ"מדיניות ההרחקה" של מדינת ישראל: מצד אחד עומד נגדם צו גירוש, ומצד שני עומדת להם הגנה קבוצתית מפני גירוש. הם מקבלים אשרת שהייה זמנית בישראל. להבדיל מאשרת פליט, המשמשת גם אשרת עבודה, האשרה הזמנית הקבוצתית אינה מאפשרת לעבוד, אך המדינה הבינה שגם מסתננים צריכים לאכול, ולכן אינה אוכפת את חוקי העבודה עליהם. המעסיקים, ששמחים על העובדים הזולים שנמצאו להם פתאום, לא מהססים לנצל את המצב ומקבלים עובדים נטולי אלטרנטיבות ולכן גם נאמנים ומסורים לעבודתם.

גם מעסיקים שכן משלמים לפליטים את מלוא זכויותיהם מדברים על העסקתם כ"ברירת מחדל". ר', מנהל מפעל תעשייתי במרכז הארץ, מעסיק כ-100 עובדים, מהם כ-60 מבקשי מקלט מסודן. הוא אף בנה להם מגורים ביישוב סמוך למפעל בפריקסטים משותפים. לדבריו, היה מעדיף להעסיק עובדים ישראלים או פלסטינים, אך אלה דורשים שכר גבוה יותר ולא מוכנים לבצע כל עבודה.

"לאחרונה נשמעו קריאות מצד הרשות הפלסטינית לאסור תעסוקה בהתנחלויות ולא לשלוח עובדים, כך שאני מעסיק את הסודנים כי אין ברירה", הוא אומר. "הם מוכנים לעבוד בשכר מינימום, במלאכה שאף ישראלי לא מוכן לעשות, גם לא עבור משכורת כפולה. מבחינתי הפלסטינים עובדים טוב יותר ומסתפקים בפחות - להם אני לא צריך לדאוג למגורים - אבל אני ורבים אחרים מפחדים מהחרם הפלסטיני וממצב שניאלץ לסגור מפעל כי אין עובדים".

פתרון לא הולם

עו"ד איריס מעיין ממונה על זכויות עובדים זרים במשרד התמ"ת. במאי 2010 קיבלה סמכות לפעול גם בנוגע לתלונות של מבקשי מקלט, ומאז הגיעו אליה עשרות בודדות של פניות, בעיקר בנוגע לאי תשלום שכר.

"אנחנו רואים עלייה מתמדת במספר הפניות, אבל ברוב המקרים אין לנו הרבה מה לעשות", היא אומרת. "הרבה תלונות הן של עובדים שפשוט לא קיבלו שכר. במקרים כאלה אני עושה בעיקר פעולה הסברתית, כדי למנוע הישנות המקרים בעתיד. אני מסבירה שהם צריכים לדרוש חוזה חתום, שלמלה המדוברת אין ערך ושהם חייבים הסכמות בכתב. במקרים של חשד לעבירות בעת עבודה מתמשכת, מעבירים את המקרים לגורמי האכיפה הפלילית - מפקחי משרד התמ"ת או המשטרה".

מה צופן למסתננים העתיד? לדברי עו"ד דניאל סלומון, יועץ משפטי לרשות ההגירה, רק לאחר הקמת מתקן לקליטת המסתננים ומבקשי המקלט תיאסר העסקתם. לדבריו, המדינה תיידע מראש את המעסיקים בטרם תתחיל פעילות האכיפה. גורמים מקצועיים העריכו בתחילה שתהליך ההקמה יימשך חצי שנה (מספטמבר 2010), אך בפועל הסיום לא נראה באופק. בכל מקרה, במתקן המתוכנן יוכלו לשהות רק 8,000 איש (ונוסף עליהם 3,000 במתקן סהרונים), כך שלמעשה לא יינתן בכך פתרון הולם לבעיה.

"בעיקרון לא אמור להיות בישראל מסתנן שנותר ללא פתרון שמספקת המדינה", אומר סלומון. "יחד עם זאת, ברור שבניית המתקן לא תספק פתרון מלא. במקביל יהיה צורך לסגור את הגבול ולנסח מדיניות הגירה ברורה".

לדברי יו"ר הוועדה המיוחדת של הכנסת לבחינת נושא העובדים הזרים, ח"כ יעקב כץ (כצל'ה), מתוכנן לקום מתקן נוסף. "לאחר השלמת המתקן, תחל אכיפה של איסור ההעסקה שלהם", הוא אומר. "מאחר שהמתקן לא יכיל את כולם, בשלב שני נצטרך לחשוב כנראה על הקמת מתקן נוסף למסתננים, אחרת הם לא יוכלו להתפרנס ויידרדרו לחיי עוני ופשע. מדובר בטרור דמוגרפי, או כפי שהגדיר זאת הרמטכ"ל בישיבת ועדת חוץ וביטחון של הכנסת: הבעיה מספר אחת של מדינת ישראל. נדרש פה פתרון".

בינתיים המסתננים מפוחדים ומתוסכלים. הם מתקשים להתפרנס, ובמקביל מונפת מעל ראשיהם חרב הפינוי ל"עיר המקלט" ורדיפתם על ידי פקחי המדינה. "אני אסיר במדינה שלכם", אמר לנו בעברית רהוטה ע', השוהה בארץ זה חמש שנים. "בהתחלה יכולתי למצוא עבודה ולפרנס את עצמי, לשלם שכר דירה ולקנות אוכל. מאז שממשלת ישראל התחילה להפחיד מעסיקים ולאסור את ההעסקה שלנו, אני בקושי מצליח להתקיים. אנחנו לא מצליחים להבין מה הממשלה הישראלית רוצה מאתנו. הם מפחידים את המעסיקים ומרתיעים אותם מלהעסיק אותנו, וביד השנייה הם בונים מין מחנה לרכז בו את כולנו, אבל ברור שלא יהיה שם מקום לכולם. אם לא ייתנו לנו לעבוד, אני חושש שמהר מאוד נראה אנשים מידרדרים לפשע רק בשביל לאכול".

career@themarker.com



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#