1,200 חוקרים ישראלים מעדיפים את מדעי הטבע - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

1,200 חוקרים ישראלים מעדיפים את מדעי הטבע

חוקרים שנענו לקריאת המל"ג המליצו להקים באוניברסיטאות מרכזי מצוינות בעיקר בתחומי המדעים המדויקים ומדעי הטבע

14תגובות

יותר מ-1,200 חוקרים ישראלים ענו לבקשת המועצה להשכלה גבוהה והגישו הצעות לתחומים שלדעתם יש לחקור במסגרת אחד ממרכזי המצוינות שיוקמו בהמשך השנה.

בינואר פירסמה הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג), בראשות פרופ' מנואל טרכטנברג, קול קורא לחוקרים שבו ביקשה לקבל הצעות לתחומי מחקר חדשנים ומשמעותיים שלפי דעתם כדאי להקדיש להם מרכזי מצוינות, במסגרת השלב השני של התוכנית להקמת מרכזי מצוינות. מניתוח 150 ההצעות, שבניסוחן השתתפו גם 50 חוקרים ישראלים המועסקים כרגע בחו"ל, עולה כי החוקרים הישראלים מתמקדים במדעי הטבע, במדעים מדויקים ובהנדסה.

התוכנית להקמת מרכזי המצוינות, המכונה גם Icore, אושרה בממשלה בשנה שעברה בעלות של 1.5 מיליארד שקל והיא חלק משמעותי מהרפורמה בהשכלה הגבוהה. יישום הרפורמה, שבמסגרתה יוקצו להשכלה הגבוהה 7.5 מיליארד שקל בשש השנים הקרובות, החל השנה.

עופר וקנין

הממשלה מתקצבת רק שליש מעלות מרכזי המצוינות, והיתר מגיע מתקציבי האוניברסיטאות.  במסגרת התוכנית יוקמו עד 30 מרכזי מצוינות באוניברסיטאות, בעלות של 30-75 מיליון שקל למרכז. המרכזים יוקמו בתחומים שנבחרו על ידי ועדה שהוקמה בות"ת, והאוניברסיטאות מתחרות על האפשרות להקימם בתחומן באמצעות הגשת הצעות המתארות את יכולתן לפתח את תחומי המחקר במסגרת המרכז.

אנליסט אישי  בזק

מוגש בחסות המפרסם

מטרת התוכנית היא להחזיר לישראל חוקרים מצטיינים שעובדים במוסדות להשכלה גבוהה ובמכוני מחקר בחו"ל, וכן לשפר את איכות המחקר בישראל בתחומים משמעותיים שיאפשרו למוסדות בישראל להתחרות עם מוסדות מחקר מובילים בעולם. החוקרים שיעבדו במרכזים יוכלו ליהנות ממענקי מחקר, תשתיות מתקדמות ויכולת להתרכז במחקר, ולא בהוראה. הם יקבלו מענקי מחקר בהיקף של עד 2 מיליון שקל בתקופה של חמש שנים (עד 400 אלף שקל בשנה) - סכום שנחשב גבוה במיוחד בישראל.

לפי לוחות הזמנים של הות"ת, בחודש הקרוב ייבחרו הגופים שיקימו את ארבעת מרכזי המצוינות הראשונים, בתחומים שנקבעו מראש על ידי הות"ת - גישות מערכתיות לחקר מחלות, תהליכים קוגניטיביים, מדעי המחשב ומקורות לאנרגיות מתחדשות. כדי לבחור את תחומי המחקר עבור המרכזים הבאים החליטה הות"ת, כאמור, לקבל הצעות מהחוקרים בשטח.

לחצו על התמונה להגדלה

TheMarker

"אנו מייחסים חשיבות רבה לשיתוף רחב ככל שניתן עם הקהילה האקדמית בישראל, כך שהתחומים שייבחרו ישקפו נאמנה את סדרי העדיפויות והעניין המדעי של החוקרים", אמרה ד"ר ליאת מעוז, מנהלת התוכנית להקמת מרכזי המצוינות בות"ת. "המטרה מאחורי הפנייה לחוקרים היתה לאפשר לנו לבחור תחומי מחקר שישקפו את סדרי העדיפויות והעניין של החוקרים הישראלים", הוסיפה מעוז. בנוסף, פנתה הות"ת לנשיאי האוניברסיטאות בבקשה לקבל הצעות לתחומי מחקר למרכזי המצוינות.

התנאי לחוקרים היה להגיש הצעות לתחומים שבהם יש לישראל פוטנציאל להוביל את המחקר ברמה עולמית, ושכבר מתקיימת בהם פעילות מחקרית משמעותית בכמה מוסדות אקדמיים בישראל. בנוסף, החוקרים הוזמנו להגיש הצעות מחקר בתחומים שבהם לדעתם יכולת המחקר בישראל לוקה בחסר ויש צורך ברור לשדרג אותה.

אף שלפי התנאים בקול הקורא כל קבוצת חוקרים שהגישה הצעה היתה צריכה לכלול לפחות שלושה חוקרים ישראלים מישראל או מחו"ל, כשאחד מהם חייב להיות חבר סגל בכיר במוסד ישראלי להשכלה גבוהה, הקבוצות שהגישו לבסוף את ההצעות היו גדולות יותר. בממוצע השתתפו בכל קבוצה תשעה חברים, כשבאחת ההצעות השתתפה קבוצה של 59 חוקרים ממוסדות שונים.

בנוסף, את ההצעות הגישו חוקרים מכל האוניברסיטאות בישראל ומ-15 מכללות. חוקרים נוספים מועסקים בשישה בתי חולים ובשישה מכוני מחקר בישראל. 50 החוקרים מחו"ל שהשתתפו בהצעות מועסקים במוסדות כמו הרווארד, פרינסטון, מכוני המחקר מקס פלנק ואוניברסיטת ניו יורק.

התחומים הבולטים בהצעות הם מדעי הטבע, מדעים מדויקים ומדעי החיים: 55 מההצעות (620 חוקרים) קשורות למדעי הטבע, מדעים מדויקים והנדסה, ו-45 הצעות נוספות (280 חוקרים) עוסקות במחקר במדעי החיים והרפואה.

תחומי מדעי הרוח והחברה היו פופולריים פחות: 30 הצעות (285 חוקרים) היו קשורות למדעי החברה, חינוך, משפטים ומינהל עסקים, ו 20 הצעות (165 חוקרים) עסקו במדעי הרוח. עם זאת, כדי לעודד את תחום המחקר במדעי הרוח, שבשנים האחרונות נמצא בשפל, התחייב באחרונה טרכטנברג כי אחד ממרכזי המצוינות הבאים שיוקם יעסוק במדעי הרוח.

"ההיענות היתה רבה והתרשמנו מאוד מכמות החוקרים שהשתתפו בתהליך. אחת המטרות של התוכנית היא להשיב מוחות מחו"ל ולכן שמחנו לראות שהם מעורבים", אמרה מעוז. "שיתוף פעולה של חוקרים ממוסדות שונים גם הוא חיובי, כי מטרה נוספת של התוכנית היא לעודד שיתופי פעולה בין חוקרים ומוסדות בישראל", הוסיפה.

ועדת היגוי של התוכנית שהוקמה בות"ת תקים בקרוב ועדות שיבחנו את ההצעות שהוגשו, ותעדף את בחירת הנושאים. במאי הקרוב צפויה הות"ת להכריז על התחומים שבהם יוקמו המרכזים הנוספים, שייבחרו בהתחשב בהצעות החוקרים.

טרכטנברג אמר כי "מגוון הנושאים שהוגשו על ידי מאות חוקרים מישראל ומהעולם מצביע על הנכונות והמעורבות של הקהילה האקדמית לקידום המחקר והמצוינות בתחומים השונים. אני משוכנע שמרכזי המצוינות יתרמו הן למצוינות המחקרים והן למחקר האקדמי, וכי בטווח הארוך מדינת ישראל והמשק ייהנו מהתוצרים שיופקו ממרכזי המצוינות".

שר החינוך ויו"ר המל"ג, גדעון סער, הוסיף: "כבר כיום אנחנו נמצאים בהליך שבו מאות חוקרים הביעו נכונות לשוב לישראל ולהשתלב במוסדות השונים. אני מעריך שבשלוש השנים הקרובות ישובו לישראל כ 300 חוקרים מהאוניברסיטאות וממכוני המחקר הטובים בעולם".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#